מין דקדוקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה. בעברית, לדוגמה, כל שמות העצם נחלקים לזכר ולנקבה,

בעברית המקראית ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים, כלומר הם מופיעים הן עם התאם של זכר והן של נקבה (מסומנים במילונים: זו"נ - זכר ונקבה). (כדוגמת "מחנה" [1], "שמש" ,"רוח"[2], "אש", "דרך"[3], ).

הגדרת המין הדקדוקי לעולם אינה מתייחסת אל העצם אלא אל שמו (אל המילה שמתארת אותו) כך שעצם מסוים בשם אחד יהיה זכר ובשם אחר נקיבה (ירח גדול הוא לבנה מאירה). ולפעמים אף יחדיו כמו יום השבת אפשר לומר קדוש ואפשר -קדושה. ספר-תורה יכול להיות גדול או גדולה. שהרי המין מתייחס אל השם ולא אל העצם.

גם בתקופות מאוחרות יותר ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המילים (כדוגמת סכין, שמש[4]). קיימות מילים ששינו את מינן הדקדוקי בתקופות שונות, כגון המילה "שדה" שבמקרא ובעברית מודרנית מינה הוא זכר ("שדה קצור"), ואילו בלשון חז"ל התייחסו אליה גם כנקבה ("שדה מלאה עשבים" - משנה, מעילה ג ו), כנראה בהשפעת ארמית.

השיוך של שם עצם לקבוצה מסוימת עשוי להיות שרירותי, או עשוי להתבסס על תכונה סמנטית של שם העצם, כגון מינו הביולוגי. המין הדקדוקי בא על פי רוב לידי ביטוי באמצעות התאם של שם העצם עם מילים אחרות במשפט כגון כינויים, תארים או פעלים. הוא עשוי גם להתבטא בצורתה המורפולוגית של המלה (כדוגמת סיומת -ה לנקבה בעברית).

על פי רוב סיומת רבים בזכר ב-ים. (ספר, ספרים) ובנקיבה ב-ות (תמונה, תמונות). אך קיימים יוצאים מן הכלל רבים ובעיקר בלשון משנה (חלון, חלונות. נר, נרות) צורות אלה נשארו גם בעברית המודרנית. אך בהטיות הפועל והתואר הריבוי הוא בצורת היחיד. (חלונות גדולים, שבורים. נרות יפים, דולקים) אך בלשון משנה וכן לשון הרמב"ם ביד החזקה שאף התארים והפעלים מקבלים את הצורה החריגה (נרות דולקות)

בלעז משמש המונח gender לציון מין דקדוקי. מונח זה מתורגם לעברית כ"מגדר" בתחום מדעי החברה, אך יש לשים שהמלה "מגדר" אינה משמשת בעברית לציון מין דקדוקי. יתר על כן, שאלת קיומו של מין דקדוקי בשפה נתונה נפרדת משאלת התייחסותה למגדר.

קיימות שפות (למשל הולנדית או דנית) בהן שני המינים הדקדוקיים הם "נייטרלי" (או "סתמי") או "כללי" (או "רגיל"), כשהאחרון כולל גם זכר וגם נקבה ללא הבחנה דקדוקית־מורפולוגית ביניהם. אף על פי שבהולנדית ההבחנה בין זכר לנקבה עודנה קיימת רשמית (בספרי דקדוק ובמילונים הולנדיים), מרבית דוברי השפה לא יודעים להבחין במינן של מילים המסווגות כבעלות מין רגיל, פרט לדוברי דיאלקט מאזורים בדרום הולנד[5].

הערות שוליים

  1. ^ "וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" - בראשית, לב, ט ועייין שם בפירוש רש"י שמציין גם את המילים שמש ,רוח ואש
  2. ^ " וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים" - מלכים א, יט, א
  3. ^ גמרא קידושין דף ב' עמוד ב'.
  4. ^ "לפעמים השמש זכר, לפעמים נקבה, / לפעמים אנחנו שניים, לפעמים יותר מרבבה." - יהודה עמיחי, דרך שתי נקודות
  5. ^
    Haeseryn, W., Romijn, K., Geerts, G., de Rooij, J., & van den Toorn, M. C. (1997). Algemene nederlandse spraakkunst. Groningen/Deurne: Martinus Nijhoff Publishers uitgevers/Wolters Plantyn.
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0