ניו זילנד

ניו זילנד
New Zealand
Aotearoa

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אין. (מוטו בעבר: "קדימה")
המנון לאומי	אל נצור את ניו זילנד לצד המנון הממלכה המאוחדת המנון
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש המדינה	מלך ניו זילנד
מלך ניו זילנד	צ'ארלס השלישי
שפה רשמית	אנגלית, מאורית, שפת הסימנים של ניו זילנד
עיר בירה	ולינגטון 41°17′S 174°47′E
גאוגרפיה
יבשת	אוקיאניה
העיר הגדולה ביותר	אוקלנד
שטח יבשתי	268,838 קמ"ר (77 בעולם)
אחוז שטח המים	2.1%
אזור זמן	UTC +12
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	26 בספטמבר 1907
ישות קודמת	האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	5,229,820 נפש (126 בעולם)
צפיפות	19.45 נפש לקמ"ר (203 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 18.12% גילאי 15 - 24 12.66% גילאי 25 - 54 39.83% גילאי 55 - 64 12.19% גילאי 65 ומעלה 17.20%
כלכלה
תמ"ג (2023)	253.47 מיליארד $ (52 בעולם)
תמ"ג לנפש	48,465$ (31 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.939 (16 בעולם)
מטבע	דולר ניו זילנדי‏ (NZD)
שונות
סיומת אינטרנט	nz
קידומת בין־לאומית	64

בניין הפרלמנט של ניו זילנד, המכונה כוורת הדבורים

גידול כבשים, ענף חקלאות מרכזי בכלכלת ניו זילנד

תמונת לוויין של ניו זילנד.

קיווי, עוף אנדמי לניו זילנד.

ניו זילנד (באנגלית: New Zealand, במאורית: Aotearoa) היא מדינת איים בדרום-מערב האוקיינוס השקט המורכבת משני איים גדולים הנקראים האי הצפוני והאי הדרומי, וכן מספר איים קטנים יותר.

ניו זילנד ידועה כאי מבודד – היא רחוקה כ-2,000 קילומטרים מאוסטרליה, וביניהן חוצץ ים טסמן. שכנותיה הקרובות ביותר מצפון הן קלדוניה החדשה, פיג'י וטונגה.

בניו זילנד חיים כארבעה מיליון תושבים על שטח של 268,680 קמ"ר. שפתה הרשמית בפועל היא אנגלית. המתיישבים הראשונים בה היו המאורים, אנשים ממוצא פולינזי כהה-עור.

בירת ניו זילנד היא ולינגטון, והעיר הגדולה ביותר היא אוקלנד עם כ-1.3 מיליון תושבים.

ניו זילנד חברה בחבר העמים הבריטי ובממלכות חבר העמים הבריטי ומבחינה רשמית ראש המדינה הוא מלך או מלכת ניו זילנד, המיוצג בידי המושל הכללי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ניו זילנד

המתיישבים הראשונים בניו זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15, וחיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים, וניו זילנד מכונה בשפתם "אאוטארואה" (ארץ הענן הלבן הארוך).

האירופאי הראשון שהגיע לניו זילנד היה מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן, שהגיע אל צפון מערב האי הדרומי ב־1642. טסמן העניק למקום את השם Staten Landt מתוך מחשבה מוטעית כי מדובר במסת יבשה, המחוברת למקום בעל שם זהה (כיום Isla de los Estados) אל מול חופי ארץ האש שבדרום אמריקה. טסמן ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי הילידים המאורים ונאלץ לסגת. ב-1645, משעמדו על טעותו של טסמן, העניקו קרטוגרפים הולנדים למקום את השם נובה זילנדיה, על שם מחוז זילנד שבהולנד.

ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם המודרני: ניו זילנד.

הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בניו זילנד. המתיישבים האירופים הביאו לאיים רובים, שהפרו את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרמו לתקופה של קרבות בין השבטים המאורים השונים, שנודעה בשם מלחמות המוסקט.

בשנת 1834 איחד ג'יימס בוסבי מספר שבטים מאורים בחלקו הצפוני של האי הצפוני, שבחרו בתמיכתו וב־1835 הכריזו על עצמאותה של ניו זילנד. למעשה, נועדה הצהרה זו בעיקר למנוע מההשפעה הצרפתית להתפשט באזור, ולשמר אותו כאזור בעל השפעה בריטית. בינואר 1840 סיפחה בריטניה את ניו זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאורים הסכם ואיטנגי, שהכריז על ניו זילנד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ואת בעלותם על השטחים שבהם ישבו. בתחילה נחשבה ניו זילנד לחלק ממדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, ובנובמבר 1840 הוכרזה כקולוניה עצמאית וזמן קצר לאחר מכן הוכרזה אוקלנד כבירתה. ההסכם כובד רק זמן קצר וב-1845 החלה סדרת קרבות בין המתיישבים האירופים (פָּקֶהָה בלשון המאורים) לבין השבטים המאורים בנוגע לשליטה על השטח, קרבות שנמשכו לסירוגין עד 1872. בשנת 1861 התגלה זהב במחוז אוטאגו שבאי הדרומי. עקב החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת, הוחלט ב-1865 להעביר את עיר הבירה לוולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני.

ניו זילנד השתתפה בוועידת החוקה של הקולוניות האוסטרליות שהתקיימה בסידני ב-1891, שבה נדונה אפשרות להקים פדרציה של כל הקולוניות הבריטיות באוסטרליה ובניו זילנד, עם זאת החליטה ניו זילנד שלא להצטרף לפדרציה. ניו זילנד הייתה הראשונה שהעניקה לנשים זכות בחירה שווה לזכותם של הגברים בשנת 1893, אך עד שנת 1919 לא הורשו נשים להיבחר לפרלמנט.

ניו זילנד קיבלה מעמד של דומיניון עצמאי ב-26 בספטמבר 1907. הפרלמנט הבריטי העניק לה עצמאות מלאה ב-1931 אך רק ב-25 בנובמבר 1947 הכריז הפרלמנט הניו זילנדי על ניו זילנד כמדינה עצמאית.

מאז שהסתיימו הסכסוכים בין המתיישבים האירופים למאורים במאה ה-19 לא הייתה ניו זילנד נתונה באיום מלחמה על שטחה. עם זאת, חיילים ניו זילנדים נלחמו לצד הבריטים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. ב-1951 התאגדו ניו זילנד, אוסטרליה וארצות הברית בברית ANZUS, אך בשל מדיניות הגרעין של ניו זילנד, שהכריזה ב-1985 על כל שטחה כאזור מפורז מנשק גרעיני, לא יכלו עוד ספינות צבא ארצות הברית לעגון בנמלי ניו זילנד וזו הודיעה שלא תוכל לקיים את התחייבויותיה.

פוליטיקה וממשל

ערך מורחב – פוליטיקה של ניו זילנד

ניו זילנד מתפקדת כמונרכיה חוקתית עם דמוקרטיה פרלמנטרית. מלך ניו זילנד צ'ארלס השלישי מוגדר כראש המדינה, והוא מיוצג על ידי המושלת הכללית סינדי קירו. בפועל מנוהל הממשל על ידי הקבינט ובראשו ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן. הפרלמנט של ניו זילנד מורכב מבית אחד, בית הנבחרים, המונה 120 חברים שנבחרים בבחירות המתקיימות אחת לשלוש שנים.

לניו זילנד אין חוקה פורמלית, אך חוק משנת 1986 (Constitution Act 1986) קובע את מבנה השלטון את העקרונות החוקתיים של המדינה. חברי הפרלמנט נבחרים בבחירות דמוקרטיות בשיטה הנקראת Mixed Member Proportional (או MMP) בבחירות כלליות אחת לשלוש שנים. המושל הכללי ממנה את ראש הממשלה (לרוב - ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט), ויש בידו הסמכות גם לפזר את הפרלמנט ולפטר את ראש הממשלה. הרשות המבצעת היא הקבינט, המורכב על ידי ראש הממשלה.

ניו זילנד הייתה הראשונה בעולם שהעניקה זכות הצבעה לנשים בשנת 1893, והיא המדינה היחידה בעולם שכל משרות השלטון הבכירות בה היו מוחזקות על ידי נשים בעת ובעונה אחת- מחודש מרץ 2005 עד אוגוסט 2006 כיהנו אליזבת השנייה כמלכה, סילביה קרטרייט כמושלת הכללית, הלן קלארק כראש הממשלה, מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט ושאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון.

בראש מערכת המשפט בניו זילנד עומד בית המשפט העליון של ניו זילנד שהוקם ב-2004 בעקבות חוק בית המשפט העליון מ-2003 (Supreme Court Act 2003). עד להקמתו של בית המשפט העליון הייתה ועדת שיפוט בריטית (Judicial Committee of the Privy Council) הסמכות העליונה לערעורים במערכת המשפט הניו זילנדית. בתי משפט מחוזיים דנים ברוב הפשעים, פשעים חמורים נידונים בבית המשפט הגבוה וקיים גם בית משפט לערעורים.

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – חבלי ניו זילנד

המתיישבים האירופים המוקדמים בניו זילנד חילקו אותה לפרובינציות אשר היו מחוזות עם מידה מוגבלת של אוטונומיה. עקב לחצים פיננסיים שונים והרצון לאחד את המדינה על ידי פריסת מערכת רכבות ארצית, רשת חינוך אחידה כמו גם ענייני מקרקעין, בשנת 1876 הממשלה ביטלה את הפרובינציות ותחת זאת הנהיגה מנהל ריכוזי יותר. החל מאותה השנה, מועצות מקומיות שונות ניהלו רבדים רבים בחיי התושבים על פי חקיקה של השלטון המרכזי שישב בולינגטון הבירה.

בשנת 1989 ארגנה הממשלה מחדש את השלטון המקומי למבנה הנוכחי שלו: שכבה עליונה של שישה עשר חבלים המחולקים בעצמם ל-67 רשויות אזוריות, אשר אלו בתורן כוללות מחוזות וערים. מערכת מנהל זו החליפה את 249 המועצות המקומיות שהיו מונהגות במדינה עד לאותה העת. לאיי צ'טהאם ניתן מעמד מיוחד המקביל לזה של רשות מקומית.

ממלכת ניו זילנד היא אחת מ-16 ממלכות חבר העמים הבריטי ולצד ניו זילנד עצמה היא כוללת אזורים נוספים המשויכים עליה אך זוכים למעמד מיוחד תחת הכתר הניו זילנדי. אזורים אלו כוללים את האי טוקלאו שנמצא במעמד של טריטוריה תלויה (Non-self-governing territory) ושטח חסות רוס שהוא התביעה הטריטוריאלית של ניו זילנד באנטארקטיקה. בנוסף בנמצא גם מספר טריטוריות המצויות תחת מנהל ניו זילנדי ישיר. איי קוק והאי ניואה חונים במעמד של מדינות בעלות שלטון עצמי בהשתייכות חופשית לניו זילנד (States in free association). קטגוריה שלישית היא אזורים מחוץ לתחום רשות אזורית (Area Outside Territorial Authority) – סדרת איים ללא שלטון מקומי הכוללים את האיים הסאב-אנטארקטיים, איי קרמדק ואיי שלושת המלכים.

חלוקה מנהלית של ניו זילנד
ממלכת ניו זילנד
	ניו זילנד
		16 חבלים	67 רשויות אזוריות	53 מחוזות
				13 ערים
				איי צ'טהאם
		אזורים מחוץ לרשות אזורית	האיים הסאב-אנטארקטיים
			איי קרמאדק
			איי שלושת המלכים
		שטח חסות רוס

כלכלה

ניו זילנד היא מדינה מערבית מפותחת, ורמת החיים בה גבוהה. המטבע הוא דולר ניו זילנדי המחולק ל-100 סנט.

כלכלת ניו זילנד מסתמכת במידה רבה על מסחר ועל ייצוא, במיוחד של מוצרי חקלאות, דיג, בשר, מיכון וטקסטיל, ענף מרכזי נוסף הוא התיירות. הייצוא מסתכם ב-22.21 מיליארד דולר בשנה, והשווקים המרכזיים הם אוסטרליה (18.7%), ארצות הברית (13.8%) ויפן (10.3%). הייבוא מסתכם ב-24.57 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בענפי האלקטרוניקה, כלי רכב, נפט ופלסטיק. רוב הייבוא מתבצע מאוסטרליה (28.7%), מארצות הברית (11.1%) ומיפן (10.3%). החוב החיצוני מוערך ב-42.58 מיליארד דולר.

מאז הקמתה של ניו זילנד עד לסוף המאה ה-20 התבססה כלכלתה במידה רבה על סחר עם הממלכה המאוחדת, ועד שנת 1965 הופנה אליה יותר ממחצית הייצוא. הצטרפות הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי ב-1973 גרמה להעדפת תוצרת אירופית והקטינה באופן משמעותי את הסחר בין המדינות. שינוי זה, במקביל לעליית מחירי הנפט ולהאטה בכלכלה העולמית בשנות ה-70 וה-80, גרמו למיתון עמוק בניו זילנד ולירידה משמעותית ברמת החיים ביחס למדינות מערביות אחרות. בשנת 1984 החלה ניו זילנד בשינוי מקרו-כלכלי משמעותי, מכלכלה מגוננת המושתתת על מערכת רגולציה חזקה לכלכלת שוק חופשי ליברלית. בהתאם למדיניות זו הפריטה ניו זילנד חברות ממשלתיות רבות, בהן - מערכת הרכבות, מוסדות פיננסיים, תחנות רדיו וחברת תקשורת. מאז תחילת שנות ה-2000 שינתה ניו זילנד מסלול במידת מה, ההפרטות והקיצוצים גרמו לביקורות רבות, ונחשבו לכישלון על-ידי חלק לא מבוטל מתושבי ניו זילנד. ממשלות לייבור בראשות הלן קלארק וג'סינדה ארדרן ביצעו מדיניות של הלאמות, הגדלת התקציב, העלאת שכר המינימום והרחבת זכויות העובדים. עם זאת, ניו זילנד עדיין נחשבת למדינה שבה החופש הכלכלי הוא מהגבוהים בעולם

כלכלת ניו זילנד כיום מבוססת על שוק חופשי והסכמי סחר חופשי, ניו זילנד הייתה אחת המדינות הראשונות שדנו בהסכם סחר חופשי עם סין כבר ב-2004. כ-65% מהעובדים מועסקים בשירותים, 25% בתעשייה ו-10% בחקלאות. רמת האבטלה בניו זילנד היא 3.7%, מהנמוכות בעולם. רמת האינפלציה היא 3% בשנה.

גאוגרפיה

ערכים מורחבים – גאוגרפיה של ניו זילנד, אקלים ניו זילנד

ניו זילנד מורכבת משני איים עיקריים - האי הצפוני (North island) (שאוקלנד ווילנגטון נמצאות בו) והאי הדרומי (South island) שנקראים גם או טה-איקה-א-מאוי (Te-Ika-a-Maui) וטה-ואי-פוונאמו (Te Wai Pounamu) במאורית, וממספר איים קטנים יותר. בהם האי סטיוארט (Stewart Island) ראקיאורה (Rakiura) בשפת המאורים, האי וואיהקה (Waiheke), גרייט ברייר (Great Barrier Island) ואיי צ'טהאם (Chatham Islands). אורכו הכולל של קו החוף הוא כ-15,000 ק"מ.

האי הצפוני והאי הדרומי מופרדים על ידי מצר קוק. שטחה של ניו זילנד הוא 268,680 קמ"ר, גדול במעט מזה של בריטניה, וקטן במעט מזה של איטליה.

האי הדרומי הוא הגדול ביותר, הוא חצוי לאורכו על ידי האלפים הדרומיים בהם נמצאות הפסגה הגבוהה בניו זילנד, הר קוק (3,754 מטר) ו-18 פסגות נוספות מעל לגובה של 3,000 מטר. האי הצפוני הוא הררי פחות אך מאפיינים אותו אזורי פעילות געשית. ההר הגבוה ביותר באי הצפוני, רואפהו, התפרץ בפעם האחרונה ב-2007.

עונת הקיץ נמשכת מדצמבר עד פברואר, והחורף - מיוני עד אוגוסט. האקלים הרגיל במדינה הוא נוח, ולעיתים נדירות חורג מ-30 מעלות צלזיוס כלפי מעלה או מ-0 מעלות כלפי מטה. בבירה ולינגטון נעה הטמפרטורה הממוצעת בין 6 ל-20 מעלות. כמות המשקעים רבה, ונעה ברוב האזורים בין 600 ל-1,800 מ"מ בשנה. באזורים מסוימים, בעיקר בחוף המערבי של האי הדרומי, מגיעה כמות המשקעים אף ל-12,000 מ"מ בשנה.

ניו זילנד ידועה בנופיה ובתופעות הטבע המאפיינות אותה, והפכה אבן שואבת למיליוני תיירים בשנה. ניו זילנד משלבת מגוון רחב של נופים טבעיים: יערות גשם, קרחונים, שלג, חופים זהובים, מעיינות חמים, דיונות חול ועוד. נופיה שימשו תפאורה לסדרת סרטי הקולנוע שר הטבעות, שמשכו אליה תשומת לב בכל העולם.

בניו זילנד 14 פארקים לאומיים ושמורות טבע, המכסים יחדיו כמעט שליש משטחה של המדינה. מהפופולריים שבהם הם הפיורדלנד, אבל טסמן וטונגרירו.

חי וצומח

ערך מורחב – החי של ניו זילנד

בשל בידודה הגאוגרפי, התפתחו בניו זילנד בעלי חיים וצמחים ייחודיים. מעל 80% מהצמחייה ייחודית לניו זילנד. בולטים בעיקר עצי הקאורי העצומים ויותר מ-40 מינים של בעלי חיים אנדמיים לניו זילנד. עד להגעת האדם לניו זילנד, לפני כאלף שנים, היונקים היחידים שחיו בה היו שלושה מיני עטלפים (אחד מהם נכחד בינתיים). עקב כך, התפתחו מינים רבים של עופות חסרי יכולת תעופה, בהם הקיווי, הקאקאפו, המואה, והטאקאהה.

דמוגרפיה

כיום חיים בניו זילנד כ-4.79 מיליון תושבים. 74% הם ממוצא אירופי, בעיקר בריטים, אירים, גרמנים, צרפתים ואיטלקים. הם מכונים פקאהה (Pākehā) בפי המאורים. 14.9% מהתושבים הם מאורים. 11.8% מהתושבים הם ממוצא אסייתי ו-6.5% ממוצא פולינזי. צפיפות האוכלוסייה במדינה נמוכה ומרבית האוכלוסייה (כשלושה רבעים) מרוכזת באי הצפוני, מתוכה מעל למיליון באוקלנד ובפרבריה. האי הדרומי מיושב בדלילות, והאי סטיוארט דליל אף יותר, מרבית האיים הקטנים יותר אינם מיושבים.

כ-48.6% מהתושבים בניו זילנד הם חילונים חסרי שיוך דתי. הדת השלטת בניו זילנד היא הנצרות: 10% מגדירים עצמם קתולים ו-6.8% אנגליקנים. זרם דתי חשוב נוסף הוא הרטאנה (Ratana) תנועה נוצרית שמקורה בניו זילנד ואומצה בעיקר על ידי המאורים. המיעוטים הדתיים כוללים הינדים, יהודים, מוסלמים, סיקים ובודהיסטים. הקהילה היהודית כוללת כ-6,867 איש וריכוזם בעיקר בערים הגדולות - אוקלנד, ולינגטון וקרייסטצ'רץ'.

תרבות

התרבות הניו זילנדית כיום מבוססת על שילוב בין התרבות המאורית לבין התרבות הבריטית, בתוספת השפעות של תרבויות מפולינזיה ומהמזרח הרחוק. התרבות הדומיננטית במדינה היא בריטית. וכמעט כל התושבים דוברים אנגלית. ההגירה המתמדת מבריטניה, מחזקת את הזיקה התרבותית הזו. מנגד, מתאמצים המאורים לשמר את תרבותם, אך כיום נותרו רק אזורים מעטים בהם משמשת המאורית כשפת יום יום והתושבים מקיימים אורח חיים מאורי שבטי. כיום, ריקודים וטקסים מאורים, דוגמת ההאקה, מתקיימים בעיקר כאטרקציה תיירותית.

הניו זילנדים אימצו לעצמם באופן לא רשמי את הכינוי "קיווים", על שם עוף הקיווי, האנדמי לניו זילנד, ואשר מקור שמו בשפה המאורית. הכינוי קיווי דבק גם בדולר הניו זילנדי (עוף הקיווי מופיע על מטבע של דולר ניו זילנדי אחד) וכן גם כזיהוי לצבא הניו זילנדי (ככל הנראה עקב השימוש במשחת הנעליים "קיווי").

צבא וביטחון

ערך מורחב – כוחות ההגנה של ניו זילנד

האחריות להגנתה של ניו זילנד מוטלת על כוחות ההגנה של ניו זילנד, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת ניו זילנד. נכון לשנת 2010 שירתו בכוחות ההגנה 8,617 אנשים בשירות קבע ו-2,377 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:

• צבא ניו זילנד
• הצי המלכותי של ניו זילנד
• חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד

ההיסטוריה הצבאית של ניו זילנד מתחילה מימי המלחמות נגד שבטי המאורים, ממשיכה בהשתתפותם של כוחות ההגנה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ומאז תחילת המאה ה-21 באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם. זרועות כוחות ההגנה של ניו זילנד מהווים כוח צבאי קטן בקנה מידה עולמי אך יעיל ואיכותי.

ראו גם

• ערים בניו זילנד
• חבלי ניו זילנד
• פארקים לאומיים בניו זילנד
• יחסי ישראל–ניו זילנד
• יהדות ניו זילנד

קישורים חיצוניים

• ניו זילנד, במדריך הטיולים "לכל הרוחות" המבוסס ויקי.
• מידע פוליטי-חברתי על ניו זילנד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• טריטירי, מסע טבע לניו זילנד
• חנה טבק, 10 המקומות הכי יפים שאסור להחמיץ בניו זילנד, באתר ynet, 10 במאי 2013
• ארווין פלר‏, ברוכים הבאים למגרש המשחקים הפראי של הטבע, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2016
• ארווין פלר‏, יפה ומעיפה: הכירו את הארץ החלומית שבקצה העולם, באתר וואלה!‏, 03 באוקטובר 2018
• ארווין פלר‏, 7 סיבות לבקר בניו זילנד לפחות פעם בחיים, באתר וואלה!‏, 20 באוגוסט 2019
• כתבות והמלצות למטיילים בניו זילנד, באתר GoTravel
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

ניו זילנד - תבניות ניווט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34646146ניו זילנד