צבא ניו זילנד
צבא ניו זילנד (באנגלית: New Zealand Army; במאורית: Ngāti Tūmatauenga – "שבט אלילי המלחמה"), הוא זרוע היבשה של כוחות ההגנה של ניו זילנד המאויש בכ-4500 איש בשירות קבע, 2000 איש בשירות מילואים וב-500 אזרחים. שמו הנוכחי של הצבא אומץ בערך בשנת 1946 וקודם לכן כונה "הכוחות הצבאיים של ניו זילנד (New Zealand Military Forces). ההיסטוריה של צבא ניו זילנד מתחילה מהמיליציות של המתיישבים בשנת 1845. חיילי צבא ניו זילנד שירתו בהצטיינות בעימותים הצבאיים העיקריים של המאה העשרים, כולל מלחמת הבורים, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, מצב החירום במלאיה, העימות בבורנאו ובמלחמת וייטנאם. מאז שנות השבעים משתתף הצבא במשימות שונות לשמירת שלום ברחבי העולם. למרות היותו צבא קטן, הוא ממשיך להיות מחויב למשימות אלה. בין השאר שירתו חיילי הצבא עד לאחרונה במשימות שמירת השלום במזרח טימור, באיי שלמה ובעוד משימות שמירת שלום מטעם האו"ם. כמו כן לקח הצבא חלק במלחמת המפרץ וחייליו נמצאים עד היום באפגניסטן.
היסטוריה
מלחמות המוסקט, ההתיישבות ומלחמות הקרקעות
ערכים מורחבים – מלחמות המוסקט, מלחמות הקרקעות
.jpg)
למושג המלחמה חלק מרכזי בחייו ובתרבותו של העם המאורי. השנים הראשונות של ההתיישבות האירופאית בניו זילנד עמדו בסימן מלחמות המוסקט. מלחמות שבהן נעשה שימוש בנשק קר התנהלו במשך שנים רבות בין השבטים המאורים היריבים. אך עם הגעתם של המתיישבים האירופאים ותחילת הסחר בינם לבין המאורים, רכשו המאורים את כלי הנשק הקר ובייחוד את רובי המוסקט. כאן הופר האיזון שבין השבטים המאורים השונים ובסדרה של מלחמות שהתנהלו בין השנים 1807 ועד חתימת הסכם ואיטנגי ב-1840, שהסדיר את היחסים בין השבטים ואת היחסים בינם לבין המתיישבים והממשלה ואת מעמדה של ניו זילנד כמושבה בריטית. כחמש שנים לאחר חתימת הסכם ואיטנגי הופר השקט והחלו מלחמות הקרקעות בין המאורים לבין המתיישבים שנמשכו לסירוגין בין השנים 1845 עד 1872. פועל יוצא של מלחמות הקרקעות הוא הקמתן של מיליציות המתנדבים השונות שלחמו במאורים לצדם של חיילי הצבא הקולוניאלי הבריטי ובהדרגה תפסו את מקומו. הכוח הצבאי הסדיר והקבוע הראשון שהוקם ב[-1862 היה "כוח ההגנה הקולוניאלי" (Colonial Defence Force). ב-1867 החליף אותו "כוח המשטרה החמושה" (Armed Constabulary), שמילאה הן תפקידי אכיפת חוק רגילים והן תפקידים צבאיים. מאוחר יותר, ב-1886 שונה שמו של כוח המשטרה ל"כוח המשטרה של ניו זילנד" (New Zealand Constabulary Force) שהתרכז רק בתפקידי אכיפת החוק והכוח הצבאי שהוקם נקרא "המיליציה הקבועה" (Permanent Militia) ובהמשך נקרא "הכוח הקבוע" (Permanent Force).
דרום אפריקה 1899-1902
- ערך מורחב – מלחמת הבורים
חיל המשלוח הראשון מטעם צבא ניו זילנד השתתף במלחמת הבורים והפליג לדרכו באוקטובר 1899. בסך הכול נשלחו לדרום אפריקה 10 חיילות משלוח. אנשיהם של כוחות אלה היו רובאים רכובים והראשונים שמביניהם הצטרכו לממן את רכישת הסוסים שלהם, את הציוד ואת כלי הנשק.
חוק ההגנה 1909
חוק ההגנה (Defence Act 1909) שהחליף את המערכת ההתנדבותית הישנה, עיצב מחדש את מבנה הכוחות על בסיס האוכלוסייה המקומית וגילם בתוכו את העיקרון של השירות הכללי על פי גילאים. על פי החוק הוקם כוח טריטוריאלי, בעל כוח צבאי המצויד היטב של 30,000 איש. כוחות אלה, יחד עם כוחות המילואים היוו את הקו הראשון של המערכת הלוחמת. הקו השני הורכב ממועדוני רובאים למיניהם. על פי החוק, כל גבר מגיל 14 ועד גיל 25, הכשיר פיזית, נדרש לקחת חלק בתפקידי הגנת המושבה. לאחר מכן ועד גיל 30 נדרשו האנשים להיות זמינים ככוחות מילואים. ההכשרה הצבאית החלה כבר בגיל 12 בו ביצעו הנערים סוגים מסוימים של אימונים צבאיים ובגיל 18 הצטרפו כבר ממש לכוחות הצבאיים. לאחר גיל 30 ועד גיל 55 יכלו האנשים להיקרא לדגל מתוקף פקודת המיליציות (Militia Act).
מלחמת העולם הראשונה
- ערך מורחב – ניו זילנד במלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוקם "חיל המשלוח של ניו זילנד" (New Zealand Expeditionary Force - NZEF), שחייליו נלחמו לצד חיילי צבא אוסטרליה כגייסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים – אנזא"ק (Australian and New Zealand Army Corps – ANZAC) במערכת גליפולי ב-1915. לאחר מכן הוקמה דיוויזיית חיל רגלים שנשלחה לחזית המערבית באירופה ובריגדת הרוכבים נלחמה בסיני ובארץ ישראל.
כ-100,000 איש מתוך אוכלוסייה של קצת יותר ממיליון השתתפו במלחמה. 42% מהגברים בגיל הגיוס. מספר הנופלים במלחמה הגיע ל-16,697 חיילים ניו זילנדים ומספר הפצועים הגיע ל-41,317 (58% נפגעים). עוד כאלף איש נפטרו בחמש השנים שלאחר המלחמה כתוצאה מפציעותיהם ומבין אלה שנשארו בשירות צבאי על אדמת ניו זילנד מתו 507.
מלחמת העולם השנייה
- ערך מורחב – ניו זילנד במלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה הוקמה הדיוויזיה השנייה (2 NZEF) שנלחמה בפלישה צבאות הציר ליוון, בקרב על כרתים, במערכה במדבר המערבי ובזירה האיטלקית. אחת מהיחידות המפורסמות שהשתתפו במלחמה היה "הגדוד המאורי ה-28" (Māori Battalion). בעקבות כניסתה של יפן למלחמה הוקמה הדיוויזיה השלישית - 2 NZEF IP (in Pacific) שנלחמה במערכה באוקיינוס השקט בכובשם מספר איים מידי היפנים. ניו זילנדים לחמו גם במסגרת כוחות מיוחדים שונים כמו קבוצת המדבר ארוכת הטווח (Long Range Desert Group – LRDG) בצפון אפריקה ויחידה מיוחדת Z (Z Special Unit) בחזית האוקיינוס השקט.
כחלק מההכנות לאפשרות של פריצת מלחמה באוקיינוס השקט, הורחבו ב-1941 הכוחות הצבאיים שהוצבו בניו זילנד. ב-1 בנובמבר הוקמו 3 בריגדות נוספות ו-3 דיוויזיות מרחביות שתיאמו את מערך ההגנה על המדינה. בעקבות ירידת הסיכוי לפלישה לניו זילנד, צומצם ב-1943 מספר הכוחות הללו מ-22,358 ל-11,530. כוחות אלה סיימו את תפקידם ב-1 באפריל 1944.
לאחר המלחמה
צבא ניו זילנד נוצר רשמית במתכונתו הנוכחית לאחר מלחמת העולם השנייה. תשומת הלב העיקרית התמקדה ביצירתו של כוח משלוח שישלח מעבר לים במקרה של מלחמה נגד ברית המועצות. חובת התייצבות לאימונים הונהגה כדי להכין את כוח האדם לאפשרות שהכוח יוקם. כוח זה בסדר גודל של דיוויזיה כונה 3 NZEF.
מלחמת קוריאה
- ערך מורחב – מלחמת קוריאה
העימות הצבאי הראשון לאחר מלחמת העולם השנייה שבו השתתף צבא ניו זילנד היה מלחמת קוריאה, אשר החלה בפלישתו של צבא קוריאה הצפונית לשכנתה הדרומית ב-25 ביוני 1950. לאחר דיונים בנושא הודיעה ממשלת ניו זילנד כי יוקם כוח מתנדבים שישרת לצידם של כוחות האו"ם בקוריאה. למרות התנגדותו של מפקד הצבא, שסבר כי כוח כזה לא יחזיק את עצמו באופן עצמאי, הוקם חיל המשלוח שכלל 1044 מתנדבים. בהמשך הצטרפו כוחות חיל רגלים וארטילריה וגורמי סיוע. הכוחות הראשונים הגיעו בערב השנה החדשה לפוסן וב-21 בינואר 1951 הצטרפו לבריגדת חיל רגלים של הצבא הבריטי. הניו זילנדים הוטלו מיד לסערת הקרבות ובמשך השנתיים וחצי הבאות לקחו חלק בפעולות רבות שבסופן נסוגו יחד עם כוחות האו"ם מעבר לקו הרוחב 38.
התפתחות מבנה הכוחות
במהלך שנות החמישים צבא ניו זילנד נשלח להשתתף במצב החירום המלאי ובעימות בין מלזיה לאינדונזיה. יחידה מיוחדת אווירית הוקמה לצורך השתתפות בעימותים אלה, אך רוב הכוחות באו מקרב כוחות חיל הרגלים. ב-1957 הוחלט על הפסקת תוכנית האימונים להגנת החופים. במקביל צומצמו כמויות הטנקים והתותחים שהצבא החזיק. ב-1961 פורקה הדיוויזיה הניו זילנדית ולאחר כמה שלבים נותרה בסדר גודל של בריגדה אחת. ב-1983 בוצע ארגון מחדש של הצבא והמפקדה הכללית שלו פוצלה למפקדת הכוחות (Land Force Command) ולמפקדת הסיוע (Support Command). מפקדת הכוחות שהייתה מורכבת מכוח המשימה הראשון שהיה אחראי על הגנת האי הצפוני ומכוח המשימה השלישי שהיה אחראי על הגנת האי הדרומי, אחראית על הכוחות המבצעיים, על ניהול מערך כוח האדם ועל ניהול התרגילים הגדולים. פיקוד הסיוע אחראי על ההדרכה האישית של הלוחמים, על שירותי התחזוקה, על לוגיסטיקה ותחזוקת הבסיסים. החל משנות השישים שירתו חיילי צבא ניו זילנד במלחמת וייטנאם, במזרח טימור ובאפגניסטן. צבא ניו זילנד השתתף במספר רב של משימות שמירת שלום במסגרת מנגנון הפיקוח על שביתת הנשק בין ישראל ומדינות ערב – UNTSO, ברודזיה, בכוח המשקיפים הרב-לאומי – MFO בסיני, בקמבודיה, בסומליה, בבוסניה, בסיירה לאון, במוזמביק, באנגולה, בבוגנוויל, באיי שלמה ובסודאן. בספטמבר 2010 הועסק הצבא בסיוע לכוחות החירום לאחר רעידת האדמה שאירעה באי הדרומי. הצבא סייע באכיפת עוצר לילה שהוטל לבקשת הממשלה והרשויות המקומיות כדי למנוע ביזה.
זיכרון המלחמות
יום אנזא"ק הוא היום השנתי הראשי שבו מציינת ניו זילנד את זיכרון נופליה. זהו היום בו נחתו לראשונה הכוחות בגליפולי, מפני שהכוונה ביום הזה היא להזכיר את כל הנופלים בכל המלחמות בה הייתה ניו זילנד מעורבת לאורך השנים. ביום זה מתקיימים טקסים ואירועי זיכרון במקומות רבים בהשתתפות כל כוחות הצבא. יום הזיכרון לזכרם של הנופלים במלחמת העולם הראשונה חל ב-11 בנובמבר, יום סיום המלחמה ב-1918 והמשותף לכל מדינות חבר העמים הבריטי שלחמו במלחמה, מצוין אף הוא בטקסים ומצעדים ובתפילות בכנסיות ביום א' הסמוך. עם זאת, יום אנזא"ק משמעותי יותר והפרופיל של יחידות הצבא באירועים בו גבוה יותר. בנוסף מצוינות יחידות צבא שונות ימי זיכרון משלהן בתאריכים שונים.
משימות נוכחיות
נכון להיום משרתים 73 חיילים של צבא ניו זילנד ב-11 משימות ב-8 מדינות:
- אפגניסטן – 23 חיילים.
- סיני – 23 חיילים כחלק מכוח המשקיפים הרב-לאומי – MFO.
- קבוצות קטנות שמשרתות במשימות שמירת שלום של האו"ם ברחבי העולם.
מבנה פיקודי
בראש צבא ניו זילנד עומד "מפקד הצבא" (Chief of Army), שהוא בדרגתו מייג'ור גנרל (מקביל לדרגת אלוף בצה"ל. נכון להיום מפקד הצבא הוא מייג'ור גנרל ארתור דייוויד (דייב) גוון (Arthur David (Dave) Gawn)[1] מפקד הצבא אחראי על קידומם ואימונם של הכוחות הנדרשים לביצוע החלטות הממשלה. מפקד פיקוד הכוחות (land component commander) הוא האחראי על פעילותן של היחידות המבצעיות שהן הבריגדה הראשונה ויחידת הכוחות המיוחדים. יחידת ההדרכה אחראית על בתי הספר הצבאיים:
- בית הספר הקרבי
- בית הספר לארטילריה
- בית הספר ללוגיסטיקה
- בית הספר לטקטיקה
- בית הספר לקשר
- בית הספר למודיעין
- בית הספר לאימון מקצועי
- בית הספר להנדסה צבאית
הרגימנטים והגייסות של צבא ניו זילנד הם:
- רגימנט חיל הרגלים המלכותי של ניו זילנד
- הכוחות המיוחדים האוויריים של ניו זילנד
- הגייס המלכותי המשוריין ניו זילנד
- הרגימנט הארטילרי המלכותי של ניו זילנד
- גייס ההנדסה המלכותי של ניו זילנד
- גייס הקשר המלכותי של ניו זילנד
- רגימנט הלוגיסטיקה המלכותי של צבא ניו זילנד
- גייס הרפואה המלכותי של צבא ניו זילנד
- גייס הסיעוד המלכותי של צבא ניו זילנד
- גייס רפואת השיניים המלכותי של צבא ניו זילנד
- גייס המשטרה הצבאית המלכותי של ניו זילנד
- גייס המודיעין של ניו זילנד
- השירות המשפטי של צבא ניו זילנד
- בית הספר המשותף לאימוני כיבוי אש
- תזמורת צבא ניו זילנד
כוחות המילואים
שמו של "הכוח הטריטוריאלי" (The Territorial Force – TF) כוח המילואים הוותיק של צבא ניו זילנד שונה בשנים 2009–2010 ל"כוח המילואים של הצבא" (Army Reserve) כפי שנהוג בכל צבאות מדינות חבר העמים הבריטי, אם כי השם "הכוח הטריטוריאלי" נשאר המינוח הרשמי בחוק ההגנה של 1990.[2] תפקידו של גוף זה לגייס בודדים ויחידות למשימות מבצעיות. קיימות יחידות מילואים בכל רחבי ניו זילנד ויש להם היסטוריה ארוכה. כוחות המילואים של היום מחולקים לשש קבוצות גדודים. כל אחד מהם מחולק ליחידות קטנות יותר עם התמחויות שונות. לרווחתם של חיילי המילואים קיים גוף ממשלתי הכפוף למשרד ההגנה שנקרא "מועצת הסיוע למעסיקים של הכוחות הטריטוריאליים" (The Territorial Forces Employer Support Council). זהו גורם שמסייע לכל חיילי המילואים של כל שלוש הזרועות (צבא, צי וחיל אוויר) ולמעסיקיהם האזרחיים.[3] ברחבי ניו זילנד פזורות 38 פנימיות צבאיות (New Zealand Cadet Corps) המכשירות בני נוער מגיל 13עד 18 בפעילות צבאית. בסיום לימודיהם חלקם מתגייסים לצבא. הם חלק מגוף כללי יותר שכפוף לכוחות ההגנה של ניו זילנד ונקרא (New Zealand Cadet Forces) שאליו כפופים מסגרות דומות של הצי ושל חיל האוויר.[4]
ציוד עיקרי
רכב קרבי משוריין
- 105 כלי רכב משוריינים קלים - NZLAV
- 95 כלי רכב להובלת כוחות
- 7 כלי רכב למעבר מכשולים
- 3 כלי רכב לביצוע תיקונים.
רכבים מבצעיים קלים
- 352 כלי רכב בעלי עבירות גבוהה מסוג Pinzgauer High-Mobility All-Terrain Vehicle. זהו רכב ליעודים שונים:
- רכבי פיקוד ושליטה
- כלי רכב נושאי נשק
- רכבי מנהלה
- כלי רכב ממוגנים
- רכבי פינוי
- כלי רכב ליחידות מיוחדות
רכבי תמיכה
- משאיות U1700 Unimog
ארטילריה
- 50 מרגמות 81 מ"מ L16A2
- 24 תותחי 105 מ"מ L119 Light Gun
מערכות טילים ורקטות
- טילי לאו נגד טנקים
- 42 כלי נשק אנטי-טנקים 84 מ"מ Carl Gustav recoilless rifle M3
- 24 משגרים ו-120 טילים מונחים אנטי טנקים FGM-148 ג'אוולין
- 12 טילי נ"מ לטווח קצר Mistral
נשק קל
- רובה סער שטייר AUG 5.56 מ"מ
- אקדח SIG Sauer P226 9 מ"מ
- מטול רימונים M-203 40 מ"מ
- מקלע קל FN Minimi 5.56 מ"מ
- מקלע בינוני מאג 7.62 מ"מ
- רובה ציד Benelli M3
- מקלע כבד M2 בראונינג 12.7 מ"מ
- רובה צלפים ארקטיק וורפר L96 7.62 מ"מ
- רובה נגד חומרים Artic Warfare AW50 12.7 מ"מ
- רובה L1A1 7.62 מ"מ
- מטול רימונים אוטומטי Heckler & Koch GMG 40 מ"מ
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל צבא | ||
- כוחות ההגנה של ניו זילנד
- הצי המלכותי של ניו זילנד
- חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד
- פיקוד המבצעים המיוחדים של ניו זילנד
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של צבא ניו זילנד- אתר צבא ניו זילנד
צבא ניו זילנד, ברשת החברתית פייסבוק
צבא ניו זילנד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
33231988צבא ניו זילנד