ממלכת ניו זילנד
 |
ממלכת ניו זילנד (Realm of New Zealand) מורכבת מכל האזור בו משמש המלך של ניו זילנד כראש המדינה. הממלכה אינה פדרציה אלא היא אוסף של מדינות וטריטוריות המאוחדות תחת המלך שלה. ניו זילנד היא מדינה עצמאית וריבונית. יש לה תביעה טריטוריאלית אחת באנטארקטיקה (שטח חסות רוס), טריטוריה תלויה אחת (טוקלאו), ושתי מדינות הקשורות אליה (איי קוק וניואה). [1] ממלכת ניו זילנד מקיפה את שלושת תחומי השיפוט האוטונומיים של ניו זילנד, איי קוק וניואה.[2]
לשטח חסות רוס אין תושבים קבועים, בעוד שלטוקלאו, איי קוק וניואה יש אוכלוסיות ילידיות. האומות המאוחדות מסווגות רשמית את טוקלאו כטריטוריה שאינה בשלטון עצמי. איי קוק וניואה הן בעלות שלטון עצמי פנימי, כאשר ניו זילנד היא האחראית להגנה ולרוב ענייני החוץ. המושל הכללי של ניו זילנד מייצג את המונרך ברחבי ממלכת ניו זילנד, אם כי לאיי קוק יש נציג נוסף של המלך .
סקירה כללית
המלך של ניו זילנד, המיוצג באופן אישי על ידי המושל הכללי של ניו זילנד, הוא ראש המדינה ברחבי ממלכת ניו זילנד.[3]
איי קוק וניואה באוקיינוס השקט הפכו למושבות הראשונות של ניו זילנד בשנת 1901 ולאחר מכן למדינות חסות תחתיה. ב-1965 איי קוק קיבלו שלטון עצמי, וכך גם ניואה ב-1974. טוקלאו עברה לשליטת ניו זילנד ב-1925 ונשארה טריטוריה ללא שלטון עצמי . [4]
שטח חסות רוס כולל את השטח של יבשת אנטארקטיקה בין קו אורך 160° מזרח ל -150° מערב, יחד עם האיים הנמצאים בין דרגות אורך אלו לדרום קו הרוחב 60° דרום . [5] הממשלה הבריטית (האימפריאלית) השתלטה על שטח זה ב-1923 והפקידה אותו בידי הממשל של ניו זילנד. [6] לא רוסיה ולא ארצות הברית מכירות בטענה זו, והעניין נותר ללא פתרון, יחד עם כל שאר הטענות באמנת אנטארקטיקה. [7] האזור אינו מיושב, מלבד בסיסים מדעיים.[8]
חוק הלאום של ניו זילנד מתייחס לכל חלקי הממלכה באופן שווה, כך שרוב האנשים שנולדו בניו זילנד, איי קוק, ניואה, טוקלאו ושטח חסות רוס לפני 2006 נחשבים כאזרחי ניו זילנד.
מושל כללי
המושל הכללי מייצג את מלך הממלכה המאוחדת, כיום המלך צ'ארלס השלישי, בתפקידו כמלך ניו זילנד בכל שטחי הממלכה. סינדי קירו נכנסה לתפקידה כמושלת הכללית של ניו זילנד ב-21 באוקטובר 2021, לאחר סיום כהונתה של פטסי רדי ב-28 בספטמבר 2021.[9]
ישויות בתוך התחום
איי קוק וניואה
,_administrative_divisions_-_Nmbrs_-_monochrome.svg)
גם איי קוק וגם ניואה הם מדינות בשלטון עצמי בשיתוף חופשי עם ניו זילנד. הפרטים של הסדר ההתאגדות החופשית שלהם כלולים במספר מסמכים, כגון החוקות שלהם, חילופי המכתבים משנת 1983 בין ממשלות ניו זילנד ואיי קוק, והצהרת המאה המשותפת משנת 2001. לפיכך, הפרלמנט של ניו זילנד אינו מוסמך להעביר באופן חד צדדי חקיקה ביחס למדינות אלו. בנושאי חוץ וביטחון ניו זילנד פועלת בשם מדינות אלו, אך רק בעצתן ובהסכמתן. [10] הם אינם טוענים (כרגע) לריבונות נפרדת. [11]
מכיוון שהמושל הכללי מתגורר בניו זילנד, חוקת איי קוק קובעת תפקיד לנציג המלך. נציג המלך ממונה על ידי ממשלת איי קוק, ואינו כפוף לפי החוק למושל הכללי, אלא פועל כנציג המקומי של המלך של ניו זילנד. מאז 2013, סר טום מרסטרס הוא נציג המלך באיי קוק. [12]
על פי חוקת ניו זילנד משנת 1974, המושל הכללי של ניו זילנד הוא זה שמשמש כנציג המלך, ומפעיל את "הסמכות הביצועית השייכת לכתר". [13]
באיי קוק ובניואה, הנציב העליון של ניו זילנד הוא זה המשמש כנציג הדיפלומטי של ניו זילנד. טוי דווס הוא הנציב העליון של ניו זילנד באיי קוק, והלן טונה היא הנציבה העליונה של ניו זילנד בניואה.
למרות יחסיהם הקרובים לניו זילנד, גם איי קוק וגם ניואה מקיימים כמה יחסים דיפלומטיים בשם עצמם. [14] [15]
ניו זילנד
ניו זילנד היא מדינה ריבונית. באומות המאוחדות, המדינה מזוהה בעצרת הכללית כפשוטה "ניו זילנד", ולא כממלכת ניו זילנד.
ניו זילנד מורכבת מקבוצות האיים הבאות: [16]
- האי הצפוני, האי הדרומי, האי סטיוארט ואיי החוף הסמוכים כגון איי סולנדר, כולם כלולים ב-16 חבלי ניו זילנד ;
- איי צ'טהאם ממזרח, הכלולים בטריטוריית איי צ'טהאם;
- איי קרמדק ואיי שלושת המלכים מצפון והאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד מדרום, כולם מחוץ לגבולות הרשויות המקומיות ומאוכלסים רק במספר קטן של צוותי מחקר ושימור;
- שטח חסות רוס, המהווה חלק מאנטארקטיקה, על פי ממשלת ניו זילנד, הוא מבחינה חוקתית חלק מניו זילנד. [17] עם זאת, התביעה של ניו זילנד לחלק זה של אנטארקטיקה מוכרת רק על ידי ארבע מדינות אחרות. [18] בנוסף, תביעתה של ניו זילנד לריבונות כפופה לאמנת אנטארקטיקה, עליה חתמה ב-1959 [19]
טוקלאו
לטוקלאו אין כיום שלטון עצמי. נציגה של ניו זילנד בטוקלאו הוא המנהל של טוקלאו (מאז 2022, דון היגינס), [20] הוא בעל סמכות לבטל חוקים שעברו על ידי הפרלמנט של טוקלאו.. במשאלי עם שנערכו בשנים 2006 ו -2007 על ידי ניו זילנד לבקשת האומות המאוחדות, תושבי טוקלאו לא הצליחו להגיע לרוב של שני שלישים הדרוש להשגת שיטת ממשל בעלת סמכויות שוות לזו של איי קוק וניואהעצמאית. [21]
ראו גם
- היסטוריה של נאורו - מדינה שבה ניו זילנד הייתה נאמן שותף נומינלי במהלך תקופת המנדט של חבר הלאומים ולאחר מכן בטריטוריית הנאמנות של האו"ם
- סמואה - מדינה שהייתה בעבר בניהול ניו זילנד כמנדט של חבר הלאומים וטריטוריית אמון של האו"ם
- המלוכה של איי קוק
- המלוכה של ניו זילנד
- ניואה
- איי פיטקרן- ניו זילנד מעורבת במספר היבטים של ממשל פיטקרן, כמו אכיפת החוק ובית המשפט העליון בפיטקרן. הנציב העליון של בריטניה בניו זילנד הוא מושל פיטקרן .
הערות שוליים
- ^ New Zealand's Constitution, New Zealand government, retrieved 20 November 2009
- ^ Frame, Alex (1992). "Fundamental Rights in the Realm of New Zealand: theory and practice" (PDF). Victoria U. Wellington L. Rev. 22: 85.
- ^ "Tokelau: A History of Government" (PDF). Wellington: Council for the Ongoing Government of Tokelau. 2008. נבדק ב-2 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fraenkel, Ron (20 ביוני 2012). "Pacific Islands and New Zealand". Te Ara: The Encyclopedia of New Zealand (באנגלית). נבדק ב-22 בנובמבר 2016.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ "The Ross Dependency". An Encyclopaedia of New Zealand. Wellington. 1966. נבדק ב-22 בנובמבר 2016.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ "Antarctica and the Southern Ocean" (באנגלית). New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade. נבדק ב-8 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Who owns Antarctica?". Australian Department of the Environment and Energy. 8 בספטמבר 2017. נבדק ב-10 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stations and Ships" (PDF), U.S. Antarctic Program Participant Guide, 2016-2018: 65, נבדק ב-26 ביולי 2020,
The austral winter population ranges from 150 to 200, with the summer population varying between 800 - 1,000
{{citation}}: (עזרה) - ^
"Dame Cindy Kiro to be next Governor-General of New Zealand - Ardern". Radio New Zealand. 24 במאי 2021. ארכיון מ-24 במאי 2021. נבדק ב-28 בספטמבר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McDonald, Caroline J. (4 ביוני 2020). "An Exemplary Leader?: New Zealand and Decolonization of the Cook Islands and Niue". The Journal of Pacific History. 55 (3): 394–417. doi:10.1080/00223344.2020.1761781. ISSN 0022-3344.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Caspersen, Nina (26 באפריל 2013). Unrecognized States: The Struggle for Sovereignty in the Modern International System (באנגלית). John Wiley & Sons. p. 3. ISBN 978-0-7456-6004-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Queen's Rep reappointed". Cook Islands News (באנגלית בריטית). 8 באוגוסט 2019. נבדק ב-27 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Niue Constitution Act 1974". New Zealand Legislation. נבדק ב-5 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cook Islands High Commission". www.mfat.govt.nz (באנגלית). New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade. נבדק ב-26 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "High Commission for Niue, Wellington, New Zealand". www.mfat.govt.nz (באנגלית). New Zealand Ministry of Foreign Affairs and Trade. נבדק ב-26 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Diamond, Jared (1990). Towns, D; Daugherty, C; Atkinson, I (eds.). New Zealand as an archipelago: An international perspective (PDF). Wellington: Conservation Sciences Publication No. 2. Department of Conservation. pp. 3–8.
- ^ New Zealand and Antarctica. NZ Ministry of Foreign Affairs and Trade. 2010
- ^ "Did you know that seven countries have claims in Antarctica?". Norwegian Polar Institute. נבדק ב-30 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Antarctic Treaty". Secretariat of the Antarctic Treaty. נבדק ב-2 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New Administrator of Tokelau announced". The Beehive (באנגלית). נבדק ב-3 בינואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tokelau decolonisation high on agenda". The New Zealand Herald. NZPA. 17 במאי 2008. נבדק ב-23 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה)
ממלכת ניו זילנד36152483Q889033