ממשלת ישראל השש עשרה
מידע כללי | |
---|---|
10 במרץ 1974 – 3 ביוני 1974 (12 שבועות ויומיים) | |
ראש ממשלה | גולדה מאיר |
הקבינט הקודם | ממשלת ישראל החמש עשרה |
הקבינט הבא | ממשלת ישראל השבע עשרה |
ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה השלישית", פעלה מ-10 במרץ 1974 עד 3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.
תוצאות הבחירות לכנסת השמינית
רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
המערך | גולדה מאיר | 51 | 621,183 | 39.6% | קואליציה | רשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם |
הליכוד | מנחם בגין | 39 | 473,309 | 30.2% | אופוזיציה | רשימה משותפת למפלגות חרות, המפלגה הליברלית, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי, והתנועה למען ארץ ישראל השלמה |
מפד"ל | יוסף בורג | 10 | 130.349 | 8.3% | קואליציה | |
חזית דתית תורתית | 5 | 60,012 | 3.8% | אופוזיציה | רשימה משותפת למפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל | |
ליברלים עצמאיים | משה קול | 4 | 56,560 | 3.6% | קואליציה | |
רק"ח | מאיר וילנר | 4 | 53,353 | 3.4% | אופוזיציה | |
רצ | שולמית אלוני | 3 | 35,023 | 2.2% | אופוזיציה | |
קידמה ופיתוח | 2 | 22,604 | 1.4% | אופוזיציה | הצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה | |
מוקד | מאיר פעיל | 1 | 22,147 | 1.4% | אופוזיציה | |
רשימה ערבית לבדואים וכפריים |
חמאד אבו רביעה | 1 | 16,408 | 1.0% | אופוזיציה | הצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה |
הקמת הממשלה
התחושות הקשות של הציבור לאחר מלחמת יום הכיפורים לא מצאו את ביטוין בבחירות ואחריהן, כך סברו לפחות ראשי המערך, וניתן היה להמשיך כבעבר. הממשלה החדשה שהוקמה כללה את גולדה מאיר כראש הממשלה ואת משה דיין כשר הביטחון, כאילו לא אירע דבר.
ציוני דרך ומדיניות
גל המחאה
להפתעת הממשלה החלה מחאת יחיד של הלוחם מוטי אשכנזי מול משרדי הממשלה לצבור תאוצה. אשכנזי תבע, בפשטות, נטילת אחריות ודרש את התפטרותו של דיין. שר הביטחון אמנם איבד הרבה מיהירותו הזחוחה ומהפופולריות שלו, אך עדיין הייתה הדרישה כי על שרים או ראשי ממשלה לשאת באחריות לביצועיהם או תפקודם בבחינת רעיון מהפכני, שלא עלה כלל על דעת ראשי המערך. המחאה מול משרדי הממשלה בירושלים הלכה והתעצמה, כשאל אשכנזי מצטרפים אנשים נוספים, ביניהם רבים שהשתחררו משרות המילואים בחזית.
ועדת אגרנט
"המחדל", שהוא הכינוי של הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה, הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט. פרסומו של דוח הביניים של ועדת אגרנט ב-1 באפריל 1974 היה אמור להשתיק את קולות המחאה. המנדט שהוענק לוועדה מנע עיסוק באחריות הדרג המדיני. בדו"ח הביניים הטילה הוועדה אחריות כבדה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר, על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא ועל אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ("גורודיש"). נקבע כי הם אחראים למחדלים שבהכנת הצבא למלחמה, ולכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. הוועדה לא קבעה כל קביעות אישיות לגבי הדרג המדיני, ראש הממשלה גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין. כאשר הופיע דוח הביניים נתפשו המסקנות, שהטילו את מלוא האחריות על הדרג הצבאי, כהתחמקות מאחריות של הדרג המדיני. האמירה המקובלת הייתה: "זרקו את דדו לכלבים", כלומר, הטילו את האשמה ברמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) והאשמים האמתיים יצאו פטורים בלא כלום. חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל. המחאה התעצמה ומכיוון שדיין הבהיר כי אינו מוכן לשלם את המחיר לבדו, התפטרה הממשלה כולה. ב-11 באפריל 1974 הגישה ראש הממשלה, גולדה מאיר את התפטרותה לנשיא המדינה, אפרים קציר.[1]
סיעות הקואליציה
סיעה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות |
---|---|---|---|---|---|
המערך | 54 | משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והתרבות, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד ההסברה, משרד החוץ, משרד החקלאות, משרד המסחר והתעשייה, משרד הפיתוח, משרד המשטרה, משרד המשפטים, משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון, משרד התחבורה, משרד התקשורת, שר בלי תיק |
משרד התקשורת | 10 במרץ 1974 | 3 ביוני 1974 |
מפד"ל | 10 | משרד הדתות, משרד הסעד, משרד הפנים |
10 במרץ 1974 | 3 ביוני 1974 | |
ל"ע | 4 | משרד התיירות, שר בלי תיק | 10 במרץ 1974 | 3 ביוני 1974 |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
הרכב הממשלה
הממשלה מנתה 22 שרים, 5 יותר מממשלת ישראל החמש עשרה בתום כהונתה. הגידול במספר השרים נבע מדרישת המפד"ל, לה היו עשרה חברי כנסת, להגדיל את מספר השרים שלה מ-3 ל-4[2]. בעקבות היענות המערך לדרישה זאת, עלה מספר שרי הליברלים העצמאיים מ-1 ל-2 ומספר שרי המערך עלה מ-13-14 ל-17. המפד"ל עצמה לא ניצלה את הגדלת הממשלה, שכן השר המיועד הרביעי, זרח ורהפטיג, סירב להיכנס לממשלה בגלל התנגדותו להסכם הקואליציוני. במהרה התפטר גם מיכאל חזני ובסיום כהונת הממשלה היו בה רק שני נציגים של המפד"ל.
מתוך 22 השרים, 15 המשיכו מממשלות קודמות (מאיר, אלון, ספיר, דיין, שם טוב, פרס, אבן, גבתי, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי וצדוק שלא כיהן בממשלה ה-15) ו-7 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אוזן, יריב, האוזנר, רבינוביץ, רבין, רוזן ורפאל)
סגני שרים
שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה | דיוקן |
---|---|---|---|---|---|
ג'בר מועדי | המערך | משרד התקשורת | 6 במאי 1974 | 3 ביוני 1974 |
חילופי שרים
השר היוצא | סיעה | משרד | עילת סיום התפקיד | תאריך סיום התפקיד | השר המחליף |
---|---|---|---|---|---|
מיכאל חזני | מפד"ל | משרד הסעד | התפטרות | 4 באפריל 1974 | לא מונה מחליף |
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל השש עשרה באתר משרד הממשלה
ממשלת ישראל השש עשרה באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ טוביה מנדלסון, ג. מאיר מסרה על התפטרותה לממשלה לנשיא ולכנסת, דבר, 12 באפריל 1974
- ^ יהושע ביצור, בורג לוורהפטיג: אל תטיל בנו את האבן הזאת, מעריב, 10 במרץ 1974
הקודם: ממשלת ישראל החמש עשרה 1969-1974 |
ממשלת ישראל השש עשרה 10 במרץ 1974 - 13 ביוני 1974 |
הבא: ממשלת ישראל השבע עשרה 1974-1977 |
31261366ממשלת ישראל השש עשרה