מזור
 הכניסה למושב מזור
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 54 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,143 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -14.1% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   מזור | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
מָזוֹר הוא מושב סמוך לאלעד, בצד כביש לוד - פתח תקווה, כשלושה ק"מ דרומית-מזרחית לפתח תקווה. המושב משתייך לתנועת המושבים ולמועצה האזורית חבל מודיעין.
היסטוריה
נוסד ביוני 1949 בידי עולים מצ'כיה וניצולי שואה ממקומות אחרים, שהתיישבו בבתי הכפר הערבי הנטוש, אל-מוזירע או עומזרה, שהיה ממוקם במקום בו שוכנת כיום הכניסה לעיר אלעד. היישוב נקרא בתחילה "אום זרע" ו"מזרע הר"[3], שנגזר משמו של הכפר הערבי הנטוש. ביוני 1949 עלה למקום כח חלוץ של גברים להכין את הבתים למגורים[4][5].
ב-1951, שם המושב הוחלף בעקבות הקמת משתלה ומפעל של צמחי מרפא[6] ביישוב על ידי מרדכי קליין[7].
באוגוסט 1950 תואר היישוב[8]: "יפה היא אום זרע ... בתים מסודרים השרוים בגינות נוי. ... הונח צינור מים ממרחקים הנותן מים בשפע לכל בני הכפר." במאי 1951 התגוררו במושב 85 משפחות[9]. בסוף 1952 עדיין התגוררו התושבים בבתים של הכפר הערבי[10]. המקום תואר אז: "אין רחובות. השבילים לא סוקלו עדין מאבנים. ... חשמל מאן דכר שמיה, מים ניתנים במשורה. רתוקים הם לצינור קפריזי השופע מימיו בהתאם למצב רוח. עתים זורמים המים בשפע ויקרה תכופות שהוא יבש לחלוטין." בהמשך עברו התושבים ליישוב הקבע, כשלושה קילומטרים מערבה.
שטחו של המושב כ-2,300 דונם. במרכז המושב הוותיק רחובות שלצידם בתי התושבים שבצמוד להם חלקות א', בצידו המזרחי של המושב נמצאות חלקות ב' ו-ג'. בשדות המושב מצטלבים כביש 6, המסילה המזרחית שבנויה בחלקה על תוואי ישן ושביל ישראל. במרכז המושב מוצבת מצבת זיכרון לנופלים בני המושב במערכות ישראל.
גרשון אריך שטיינר, שנמנה עם מקימי המושב, חיבר את הספר "כפר בספר" ובו תיעוד סיפורי של הקמת מושב מזור.
במושב נמצאת חוות מזור.
במושב זורם נחל מזור, שהוא נחל אכזב.
במושב פועלת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי שעורכת מדי שבוע פעילויות לילדי המושב וכן עוזרת בטקסי המושב ואירועים שונים במושב.
תגליות ארכאולוגיות באזור המושב
ערך מורחב – מאוזוליאום מזור
דרומית-מזרחית למושב נמצא מאוזוליאום רומי מן המאה ה-3. מבנה זה הוא אחד המבנים היחידים ששרדו בשלמותם עד לקומה השנייה בארץ ישראל שממערב לירדן מאז התקופה הרומית. המבנה שרד כנראה משום ששימש תקופה ארוכה כמקום תפילה מוסלמי שכונה "מקאם א-נבי יחיא". בקרבת מקום נמצאו שרידי בניין ורצפת פסיפס מן התקופה הביזנטית.
-
שדות המושב במבט למזרח (ברקע בתי העיר אלעד)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מזור- מזור, באתר מועצה אזורית חבל מודיעין
מזור (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ טכס חג תאסיף בכפר מזרע הר, הארץ, 14 באוקטובר 1949
- ^ 3 מחנות מעבר לעולים ליד ת"א, על המשמר, 12 ביוני 1949
- ^ חבל עברי חדש, דבר, 21 ביוני 1949
- ^ מושב מזור : : אודות המושב, באתר www.moshavmazor.co.il (ארכיון)
- ^ "במחיצת צמחי מרפא", דבר, 8 באוגוסט 1952
- ^ משה בן שחר, (אום זירה) מזירה ונחשונים, חרות, 30 באוגוסט 1950
- ^ מושב העולים מזור בן שנתיים, דבר, 31 במאי 1951
- ^ ברוך וויניצקי, קשה ההיאחזות בהר, חרות, 19 בדצמבר 1952
| ||||||||||||||||||
35989924מזור