כלכלת פולין
 | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 21 (2015) |
|---|---|
| ארגוני סחר |
האיחוד האירופי, ארגון הסחר העולמי וה-OECD |
| ענפי תעשייה עיקריים | ייצור מכונות, ברזל ופלדה, כריית פחם, כימיקלים, בניית ספינות, עיבוד מזון, זכוכית, משקאות, טקסטיל |
| שנת כספים | שנה קלנדרית |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 811,229 |
| תמ"ג לנפש | 21,141 |
| צמיחה כלכלית | 3.4% (2014) (דירוג: 81; הערכה לשנת 2015) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (3.5%), תעשייה (34.2%), שירותים (57%) (2010) |
| אינפלציה (מה"ל) | 0.7% (2014) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 18.4% |
| מדד ג'יני | 32.4 (דירוג: 108; 2012) |
| כוח עבודה | 17.92 מיליון נפש (2014) (הערכה לשנת 2015) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (12.9%), תעשייה (30.2%), שירותים (57%) (2010) |
| אבטלה | 9.7% (2014) |
| קשרי מסחר | |
| יצוא |
75.98 מיליארד דולר חופשי על הסיפון (2004) |
| מדינות עיקריות |
גרמניה 33.4%, איטליה 5.8%, צרפת 5%, בריטניה 4.8%, צ'כיה 4.4%. (2003) |
| יבוא | 81.61 מיליארד דולר חופשי על הסיפון (2004) |
| מדינות עיקריות |
גרמניה 28.9%, איטליה 8.1%, רוסיה 7.5%, צרפת 7%, הולנד 4.9% (2003) |
| מימון ציבורי | |
| חוב | 231 מיליארד דולר (49.9% מהתמ"ג) (2004) |
| הכנסות | 44.52 מיליארד דולר (2004) |
| הוצאות | 54.93 מיליארד דולר (2004) |
| סיוע כלכלי בינלאומי | 17 מיליארד דולר (האיחוד האירופי וקרנות) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
עם נפילת הגוש הקומוניסטי בסוף שנות ה-80, החלה פולין בצעדי ליברליזציה נרחבים במשק. חברות ממשלתיות רבות הופרטו והגבלות רבות על הקמת חברות פרטיות חדשות הוסרו. השקעות רבות זרמו לפולין ותרמו לפיתוחה המואץ. כיום נהנים הפולנים מרמת חיים גבוהה לאין ערוך מזו שהייתה להם העידן הקומוניסטי. פולין נחשבת למקרה מוצלח במיוחד של מעבר של כלכלה קומוניסטית לכלכה בעלת דגם מערבי ונחשבת לאחת המפותחות ביותר מקרב המדינות הקומוניסטיות לשעבר, ואחת עם שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר באירופה. עם שוק מקומי חזק ויציב, חוב פרטי נמוך, מטבע גמיש, וחוסר תלות במגזר יצוא אחד, פולין היא הכלכלה האירופית הגדולה היחידה שנמנעה מהמיתון של סוף שנות ה-2000. פולין הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.
התוצר המקומי הגולמי במונחי שווי כוח הקנייה של פולין עומד נכון ל-2015 על כ-1 טריליון דולר, דבר המציב אותה ככלכלה ה-21 בגודלה בעולם והשישית בגודלה באיחוד האירופי. התוצר המקומי הגולמי לנפש בפולין הוא כ-25,000 דולר, נמוך בכ-30% מהממוצע באיחוד האירופי. מבחינת התוצר המקומי הגולמי לנפש פולין עומדת במקום ה-48 בעולם וה-22 באיחוד האירופי. ביחס לעולם כולו, מגדיר מדד הפיתוח האנושי את איכות החיים בפולין כ"גבוהה מאוד", ומציב אותה במקום ה-35 בעניין זה. בניגוד למדדים חיוביים רבים, האבטלה היא בעלת שיעור שאיננו מבוטל - 9.7% מכלל העובדים, נתון גבוה יחסית, אך הוא נתון במגמת ירידה. לאחר כעשור וחצי לנפילת הקומוניזם מטלות רבות מונחות לפני פולין, בהן הפרטתן של חברות ממשלתיות קטנות כמו גם בינוניות, וחקיקת חוקים ליברליים בנוגע לפתיחת עסקים פרטיים, שיעודדו רבות את התפתחותו של הסקטור הפרטי, אשר מהווה את המניע העיקרי לצמיחתה הכלכלית של פולין. אף על פי כן, התפתחותו של המגזר החקלאי אטית הרבה יותר, עקב בעיות מבניות, כוח-עבודה מיותר, משקים קטנים ולא יעילים והיעדר השקעות. מאז הצטרפותה של פולין לרוב המסגרות האירופאיות האזוריות, ובפרט לאמנת שנגן, פולנים רבים, כ-2.3 מיליון במספר, עזבו את פולין ומצאו עבודה מחוצה לה - בעיקר במדינות מערב אירופה.
ארגונם מחדש והפרטתם של "סקטורים רגישים" (לדוגמה פחם) היו גם כן איטיים, על אף שפני הדברים משתנים בעקבות השקעות חוץ באנרגיה ובפלדה. רפורמות שבוצעו במערכת הבריאות, החינוך, הפנסיה ובהנהלת המדינה הביאו למצב של נטל כבד יחסית על כספי הציבור. חיסול הגירעון התקציבי והמדיניות המוניטרית, תוך התמקדות בטיפול באינפלציה מצויים בראש סולם העדיפויות של הממשל הפולני. התקדמות נוספת בכלכלה תלויה בעיקר בהפרטתם של הסקטורים הממשלתיים הנותרים, צמצום מספר העובדים במגזר הציבורי ובדיקה מחדש של אי תשלום המסים של חקלאים מאוגדים (אשר כרגע לא משלמים מס).
חקלאות
כ-12.7% מכוח העבודה הפולני מועסק בחקלאות, אולם הענף תורם לתוצר המקומי הגולמי כ-3.8%, מה שמרמז על יעילות ופרודוקטיביות נמוכים. בשונה מהסקטור התעשייתי, הסקטור החקלאי שייך ברובו לידיים פרטיות, בעיקר הודות לעשורים הרבים בהם הייתה פולין תחת שלטון קומוניסטי. רוב המשקים החקלאיים של הממשלה הוחכרו לחקלאים. חוסר באשראי מעכב את מכירתן של אדמות חקלאיות ממשלתיות. כרגע לפולין 2 מיליון משקים חקלאיים פרטיים, המשתרעים על כ-90% מהאדמות החקלאיות שמעובדות, ואלו מניבות כאחוז דומה של תוצר חקלאי. המשקים החקלאיים האלו קטנים יחסית- 80 דונם בממוצע, לרוב מחולקים. המשקים שגודלם מעל 150 דונם מהווים רק כ-9% ממספר המשקים החקלאיים, אולם מכסים כ-45% מן השטח המיועד לחקלאות. יותר ממחצית הבעלים של המשקים החקלאיים בפולין מייצרים תוצרת המספיקה לצרכים אישיים (או משפחתיים) בלבד, ומסתפקים בכמות מסחרית זעומה אם בכלל.
תחום הייצוא של פולין כולל ממתקים, ירקות ופירות מעובדים, בשר ומוצרי-חלב. יצרנים מקומיים מסתמכים לרוב על ייבוא כדי לענות על הדרישה הביתית הגבוהה בענפי החיטה, דגנים, שמן צמחי, משום שהייצור המקומי אינו מספיק. בכל אופן, פולין היא היצרנית הגדולה באירופה של תפוחי אדמה ולחם שיפון, ומהגדולות בעולם של סלק-סוכר. בנוסף, פולין היא יצרנית בולטת בתחומים: דגנים, חזירים ובקר. ניסיונות להגדיל את ייצור התבואה נכשלו בעקבות עונת הצמיחה הקצרה, אדמה רזה, וגודלם הקטן של המשקים החקלאיים.
תעשייה
לפני מלחמת העולם השנייה, עיקר הייצור התעשייתי של פולין התרכז בענפי הפחם, טקסטיל, חומרים כימיים, כלי ברזל ופלדה ומכונות. כיום ייצור זה התרחב לענפים אחרים כמו דשנים, חומרים פטרוכימיים, מיכון חשמלי, כלי מכונות, אלקטרוניקה, מכוניות ובניית ספינות.
הבסיס התעשייתי של פולין נפגע קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשאבים רבים הופנו לשיקום המדינה. השיטה הכלכלית הקומוניסטית שנכפתה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, הביאה ליצירתם של מבנים כלכליים מסורבלים ולא יעילים, אשר פעלו תחת הפיקוד המרכזי. השיטה הכלכלית הזו הייתה אחת הסיבות לכך שכלכלת פולין בזמן השלטון הקומוניסטי הייתה מהחולות במרכז אירופה באותה תקופה. ב-1990, ממשלתו של מזובייצקי החלה לערוך רפורמה רחבה כדי להחליף את הכלכלה הריכוזית בשוק חופשי ומונחה. התוצאות ככלל היו מרשימות, על אף שתאגידים ממשלתיים רבים כמו מסילות הרכבת, הכרייה, פלדה וסקטורים הגנתיים המשיכו להתנגד לרפורמה בעקבות הייעול שנדרשו להנהיג כדי לשרוד בכלכלת השוק החופשי.
התוכנית לרפורמה כלכלית
הרפורמה הכלכלית שהוצגה ב-1990 הסירה את הפיקוח על המחירים, חיסלה את מרבית הסובסידיות לתעשייה, פתחה שווקים לתחרות בינלאומית והטילה משמעת קפדנית בנושא התקציבי והמוניטרי. פולין הייתה המדינה הראשונה בה הונהגה כלכלה ריכוזית במרכז אירופה שחיסלה את המיתון ועברה לצמיחה בשנות ה-90 המוקדמות. החל מ-1992, נהנתה כלכלת פולין מהחלמה מואצת, אף על פי שקצב הצמיחה ירד. כיום שני שלישים מן התוצר המקומי הגולמי שייכים למגזר הפרטי. הודות לצמיחה ולתנאים הנוחים להשקעה, פולין קיבלה כ-50 מיליארד דולר בהשקעות חוץ ישירות מ-1990. מכל מקום, ממשלת פולין ממשיכה לשחק תפקיד חשוב בכלכלה, מה שמתבטא בסחבת ובירוקרטיה מוגזמות ופוליטיזציה בולטת של עניינים עסקיים. משקיעים טוענים כי תקנות הממשלה אינן ברורות, וכי הכלכלה סובלת מחוסר תחרות בתחומים רבים, במיוחד בטלקומוניקציה (תקשורת רחק). בתחילת שנת 2002 הכריזה הממשלה על שורה של רפורמות, שתוכננו כדי להשלים את מה שהתחיל ב-1990. בכך הכירה הממשלה בצורך לשפר את תנאי ההשקעה בפולין, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, ובהכנות הדרושות כדי להתחרות בשוק האירופי במסגרת הצטרפותה לאיחוד האירופי. בכוונת הממשלה לשפר את המאזן הכלכלי, כהכנה למעבר למטבע האירו, מהלך שנדחה עקב התנגדות הציבור.
סחר חוץ והשקעות זרות
עם התמוטטתו של ארגון הסחר "קומקון" ב-1990, פולין נאבקה קשות כדי לכוון את המסחר שלה. ב-1996, 70% מהמסחר של פולין היה עם חברות האיחוד האירופי, וכיום גרמניה הסמוכה מהווה את הסוחרת הדומיננטית ביותר. פולין הצטרפה לאיחוד האירופי במאי 2004. לפני כן, היא עודדה מסחר דרך ההסכם לסחר חופשי במרכז אירופה, שכלל את הונגריה, צ'כיה, סלובקיה וסלובניה.
מרבית הייבוא הפולני מתרכז בסחורות המשמשות במפעלים תעשייתיים, ולאו דווקא לצריכה פרטית. לכן, צפוי מחסור שצריך להיחשב כדבר חיובי בשלב זה. פולין חברה בארגון הסחר הבינלאומי ובאיחוד האירופי. היא מחילה את מכסי המגן המשותפים שקבע האיחוד האירופי על מדינות אחרות (אשר אינן חברות באיחוד), כולל ארצות הברית. רבים מהמוצרים שפולין מייצאת לארצות הברית נהנים מהטבות על פי שיטת ההעדפות הכללית הנהוגה שם.
אפשרויות למסחר ולהשקעות ממשיכות להתקיים כמעט בכל הסקטורים. לשכת המסחר האמריקנית בפולין, שנוסדה ב-1991, מנתה בתחילת דרכה כ-7 חברים. כיום חברים בה יותר מ-300 חברים. פוטנציאל צמיחה גבוה, שוק גדול ומפותח, חברות באיחוד האירופי ורמה גבוהה של יציבות פוליטית הן הסיבות העיקריות לכך שארצות הברית וחברות זרות אחרות עושות עסקים עם פולין.
מערכת המס הפולנית מהווה שיקול רם במעלה אצל משקיעים זרים. כרגע, מעורבת במערכת זו כמות גדולה של עובדי מנהל, מה שמעלה את הסיכון להופעת שחיתות באחד מן השלבים. בהתייחס לעסקים בפולין, ישנה רמה מדאיגה במיוחד לפשע כלפי רכוש. הממשלה מנסה לפעול כדי למזער את הפשיעה עד כמה שניתן, אך זוכה להצלחה מועטה בלבד.
בעשור האחרון הפולנים צפו בזרים רבים פותחים עסקים ולוקחים שליטה על התעשייה. לדוגמה, 70% מהסקטור הבנקאי נמצא בשליטה זרה. כיום, קיימת רתיעה מסוימת ועסקים פולניים מעדיפים לעשות עסקים בינם לבין עצמם.
סטטיסטיקות נוספות
השקעות (ברוטו): 18.4% מהתמ"ג. (2004)
חלוקת ההכנסות (מדד ג'יני): 31.6 (1998)
חקלאות- מוצרים: תפוחי אדמה, פירות, ירקות, חיטה; עופות, ביצים, בשר חזיר.
קצב צמיחה תעשייתי: 10% (2004)
חשמל:
- ייצור: 133.8 טרה-וואט שעה. (2002)
- צריכה: 117.4 טרה-וואט שעה. (2002)
- ייצוא: 11.5 טרה-וואט שעה. (2002)
- ייבוא: 4.5 טרה-וואט שעה. (2002)
חשמל- ייצור לפי מקור אנרגיה:
- דלק מאובנים: 98.1%.
- הידרואלקטרי: 1.5%.
- אחר: 0.4%. (2001)
- אנרגיה גרעינית: 0%.
נפט:
- ייצור: 17,180 חביות ליום. (2001)
- צריכה: 424,100 חביות ליום. (2001)
- ייצוא: 53,000 חביות ליום. (2001)
- ייבוא: 413,700 חביות ליום. (2001)
- עתודות מובטחות: 116.4 מיליון חביות. (1 בינואר 2002)
גז טבעי:
- ייצור: 5.471 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
- צריכה: 13.85 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
- ייצוא: 41 מיליון מטר מעוקב. (2001)
- ייבוא: 8.782 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
- עתודות מובטחות: 116.4 מיליון חביות. (1 בינואר 2002)
מאזן תקציבי נוכחי: -3.831 מיליארד דולר (2004).
חוב- חיצוני: 99.15 מיליארד דולר. (2004).
צמיחה
השינויים בתמ"ג בשנים האחרונות:
| שנה | אחוז צמיחה |
|---|---|
| 1991 | -7.0% |
| 1992 | 2.6% |
| 1993 | 3.8% |
| 1994 | 5.2% |
| 1995 | 7.0% |
| 1996 | 6.2% |
| 1997 | 7.1% |
| 1998 | 5.0% |
| 1999 | 4.5% |
| 2000 | 4.3% |
| 2001 | 1.2% |
| 2002 | 1.4% |
| 2003 | 3.9% |
| 2004 | 5.3% |
| 2005 | 3.6% |
| 2006 | 6.2% |
| 2007 | 6.8% |
| 2008 | 5.1% |
| 2009 | 1.7% |
| 2010 | 3.8% |
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] כלכלת פולין22356616