כלכלת סינגפור
| דירוג עולמי | תמ"ג: 34; תמ"ג לנפש: 11 |
|---|---|
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 466,789 |
| תמ"ג לנפש | 77,241 |
| צמיחה כלכלית | 2.00% (דירוג: 135; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 46.4 (דירוג: 32; 2014) |
| כוח עבודה | 3,588,000 (הערכה לשנת 2015) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת סינגפור היא כלכלה מפותחת המבוססת על שוק חופשי. כלכלת סינגפור נסמכת על ייצור וייצוא מוצרי אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, פרמצבטיקה, כימיקלים וכן על היותה מרכז פיננסים ומסחר חשוב.
ההילך החוקי בסינגפור הוא דולר סינגפורי.
סקירה
נכון לשנת 2012 סינגפור מדורגת ככלכלה השנייה הכי חופשית בעולם הן על פי מכון הריטג'[1] והן על פי מכון פרייז'ר. כמו כן לפי שני מכונים אלו סינגפור מאופיינת בכמות המעוטה ביותר של רגולציה עסקית בעולם. נוסף על כך, בסינגפור נהוג סחר חופשי ומיסוי נמוך. מאז שנת 1961, צמחה כלכלת המדינה בקצב מרשים של כ-7.5% בשנה, והיא נמנית עם "ארבעת הנמרים של אסיה", יחד עם הונג קונג, קוריאה הדרומית וטאיוואן. עם זאת, המיתון הכלכלי העולמי לא פסח על סינגפור, בשנת 2001 נרשמה צמיחה שלילית בשיעור של 2%, אך בשנים שלאחר מכן הכלכלה חזרה לצמוח בקצב הרגיל.
הכלכלה הסינגפורית נחשבת חופשיה[2], חדשנית[3], דינמית[4] וידידותית לעסקים[5]. במשך השנים האחרונות, סינגפור היא אחת מהמדינות הבודדות עם דירוג אשראי טריפל A[6], והיא המדינה האסיאתית היחידה שמשיגה דירוג זה[7]. סינגפור מושכת כמות גדולה של השקעות החוץ כתוצאה משיעורי מס נמוכים, המיקום שלה, כוח עבודה מיומן, שיעורי מס נמוכים ומדיניות של אפס סובלנות נגד שחיתות[8]. המשק של סינגפור הוא התחרותי ביותר בעולם, על פי הפורום הכלכלי העולמי של דירוג של 141 מדינות[9], עם התמ"ג השני הכי הגבוה לנפש[10]. ישנם יותר מ-7,000 תאגידים בינלאומיים מארצות הברית, יפן ואירופה בסינגפור.
בשנים האחרונות, המדינה מזוהה כ"גן עדן למיסים"[11] בגלל שיעור המס הנמוך, פטור ממס על הכנסה אישית ופטור ממיסים על רווחי הון. המיליונר אוסטרלי ברט בלאנדי ואחד ממייסד פייסבוק המיליארדר אדוארדו סברין הן שתי דוגמאות של אנשים עשירים שהתיישבו בסינגפור (בלאנדי ב-2013 וסברין ב 2012)[12]. בסינגפור האחוז הגבוה ביותר בעולם של מיליונרים, עם אחד מתוך שישה משקי בית בעלי לפחות מיליון דולר נזילים. רכוש זה אינו כולל שטח, עסקים, ומוצרי יוקרה שאם יכללו מספר המיליונרים בסינגפור יגדל משמעותית[13] .
הממשלה בסינגפור מספקת עזרה להומלסים ונזקקים באמצעות המשרד חברתי לפיתוח משפחות, כך שעוני חריף הוא נדיר ביותר בסינגפור. חלק מהתוכנית כולל מתן כסף בין 400 ל-1,000 דולר לחודש למשקי בית נזקקים עבור טיפול רפואי חינם ותשלום שכר הלימוד של הילדים[14][15][16]. הטבות אחרות הן החזרים כספיים בגין הליכה לחדר כושר[17], מתן בונוס כספי עבור ילד חדש במשפחה[18], בריאות מסובסדת, סיוע כספי עבור נכים, אספקת מחשבים ניידים לסטודנטים עניים בעלות מופחתת[19], החזרים כספיים עבור נסיעה בתחבורה ציבורית[20] . נכון לשנת 2018 הדירוג של סינגפור מדד הפיתוח האנושי הוא התשיעי בעולם, עם שווי HDI של 0.935[21]. בסינגפור שיעור האבטלה נמוך בשביל מדינה מתפתחת עם שיעור אבטלה שאינו עולה על 4% מ-2005 עד 2014. ברבעון הראשון של 2015, שיעור האבטלה במדינה ירד ל-1.8%[22]. בסינגפור אין שכר מינימום, מתוך אמונה שזה יפחית את התחרותיות בכלכלה.
נכון לשנת 2016 התוצר הלאומי הגולמי לנפש בסינגפור הוא 84,214$, במקום ה-8 בעולם. סינגפור ידועה לטובה גם בנמלים שלה. הנמל הימי שלה הוא מהפעילים בעולם ושדה התעופה צ'נגי שבה ידוע ביעילותו וביופיו, ונבחר כנמל התעופה הטוב ביותר בעולם ב-2013. חברת התעופה "סינגפור איירליינס" נחשבת לאחת מהטובות בעולם. מחיר כלי הרכב בסינגפור הוא יקר מאוד והמיסוי הוא מהגבוהים בעולם, זאת כדי למנוע גודש רב בכבישים באי הצפוף. מנגד, התחבורה הציבורית נחשבת ליעילה ונוחה, ומהווה תחליף ראוי[23].
כלכלתה של סינגפור נחשבת לבלתי מושחתת, ומאופיינת בתחרותיות, חריצות ופריון גבוה. אחוז האבטלה בה נמוך ועומד על כ-2%. במדינה עובדים זרים רבים המהווים כשליש מכוח העבודה.
רחוב אורצ'רד, רחוב הקניות המרכזי של סינגפור הוא אחד ממרכזי הקניות הנחשבים וההומים בעולם.
רקע
עד הפיתוח המואץ שעבר על המדינה החל בשנות ה-60, לא נחשבה העיר למוקד כלכלי חשוב במיוחד, כי אם למושבת דייגים ענייה, ולמעשה ניתן להניח כי ללולא מיקומו האסטרטגי של הנמל שלה, לא היו מוצאים בה עניין מיוחד. זולת הנמל והדייג המדינה דלה באוצרות טבע וקרקעות, ואוכלוסייתה שהורכבה ברובה ממהגרים הייתה ענייה, לא מיומנת ולא משכילה. על כן, כחלק מתהליך ההתפתחות שלה הושם דגש על חינוך האומה - הן במישור הידע (פיתוח הידע הכללי), והן במישור החינוכי (חינוך האומה להתנהגות נאותה, הימנעות מיריקות ברחוב לדוגמה, הנפוצה יחסית בציבור הסיני[24]). כמו כן, התפתחה תעשייה פיננסית ענפה שקיומה אפשרי גם במדינה ענייה במשאבים טבעיים כמו סינגפור. לראיה, חברות רבות מחזיקות משרדים בסינגפור, וענייניהן המשפטיים כפופים לחוק הסינגפורי.
התפתחות כלכלת סינגפור
עם קבלת העצמאות, סינגפור החלה בתהליך פיתוח מהיר שהוביל אותה מהיותה מדינת עולם שלישי למדינה מובילה בעולם הראשון, בהנהגתו והובלתו של המייסד לי קואן יו. המדינה הצליחה לבנות מערכת כלכלית משגשגת ומפותחת ביותר עם שוק חופשי וכלכלה פתוחה ונקייה משחיתות, חרף היותה מדינה בעלת שלטון אוטוקרטי. היא ניצבת בין המדינות המדורגות כפחות מושחתות בעולם, לצד דנמרק, פינלנד, שוודיה וניו זילנד, וכן כראשונה באסיה כמדינה עם שיעורי השחיתות הנמוכים ביותר לפי (Transparency International).
ניתן להגדיר את סינגפור כ'שווייץ של המזרח הרחוק' בתחום הפיננסי. רוב הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגלובאליים המרכזיים ממוקמים בה, מה שמספק לה תשתית פיננסית עסקית טובה עבור האופרציה שמקיימות חברות רב לאומיות, תעשיות יצרניות, עסקים ותאגידים הפועלים בה וממנה[25].
נמל סינגפור
על אף התפתחותה הכלכלית של סינגפור, נשאר הנמל עוגן משמעותי בכלכלתה.
נכון ל-2012, מדובר הנמל המסחרי השני העמוס ביותר בעולם על פי מדד מעמס האוניות העוברות בו. בנמל עוברות רבע מכלל מספר המכולות בעולם, וזהו נמל המכולות העמוס בעולם. הנמל מטפל בחצי מכמות הנפט הגולמי הנסחר בעולם ואף במדד כמות הסחורות החולפות בנמל, בדרכן לנמלי יעד אחרים, זהו הנמל העמוס בעולם. נמל סינגפור היה, עד לשנת 2005, גם הנמל העמוס בעולם במדד משקל המטענים שחלפו בו, אז נטל את הבכורה נמל שאנגחאי.
הנמל מהווה ערוץ חיוני ליבוא משאבים טבעיים ויצואם לאחר שעובדו וזוקקו, כך למשל, זיקוק נפט. הנמל מהווה מקור הכנסה עיקרי לתעשיית שירותי האירוח והתיירות בסינגפור וכן לתעשיית המזון. לנמל יש ערך אסטרטגי ראשון במעלה, שכן עקב דלות משאבי הטבע שלה, נאלצת המדינה לייבוא רב.
תיירות
אחד הסקטורים המתפתחים בסינגפור בשנים האחרונות הוא סקטור התיירות.
נתוני הפתיחה של סינגפור בתחום אינם מרשימים, שכן היא מדינה קטנה, נטולת מבנים עתיקים בעלי ערך היסטורי או חזותי יוצא דופן (דוגמת הטאג' מהאל, מאצ'ו פיצ'ו, הקולוסיאום ברומא וכדומה). כמו כן, אין בה גם אתרי טבע מיוחדים שיכולים למשוך תיירים רבים בזכות עצמם (דוגמת הגרנד קניון, הנהר התת-קרקעי בפלאוון, מפלי איגואסו וכדומה). גם אין בה תצורות נוף מיוחדות, שכן היא פרוסה על כמה איים שמכילים לא יותר ממספר גבעות ושטחים פראיים.
כדי לפצות על כך הוקמו אטרקציות תיירותיות מלאכותיות רבות שיתנו מענה הולם וימשכו תיירים כדי לחוות אותן.
בין השאר ניתן למנות באטרקציות את:
- צ'יינהטאון (Chinatown)
- רחוב אורצ'רד (Orchard Road)
- הודו הקטנה (Little India)
- הגנים הבוטניים של סינגפור (Singapore Botanic Gardens)
- המוזיאון הלאומי של סינגפור (Singapore National Museum)
- Singapore Flyer
- Gardens by the Bay
- האי סנסוטה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבי קליין, סינגפור ו"קפיטליזם מדינתי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 באוקטובר 2016
- אבי קליין, דיור ציבורי בסינגפור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בבפרואר 2017
הערות שוליים
- ^ Index of Economic Freedom: Promoting Economic Opportunity and Prosperity by Country, www.heritage.org (באנגלית)
- ^ Li, Dickson (1 February 2010). "Singapore is most open economy: Report". Asiaone. Singapore
- ^ Singapore ranked 7th in the world for innovation". The Straits Times. Singapore
- ^ "Singapore jumps to top of Global Dynamism Index". The Straits Times. Singapore
- ^ "Singapore top paradise for business: World Bank". AsiaOne. Singapore. Agence France-Presse
- ^ "The AAA-rated club: which countries still make the grade?". The Guardian. London. 15 October 2014.
- ^ Ogg, Jon C. (8 August 2011). "Remaining countries with AAA credit ratings". NBC News. Retrieved 12 October 2011.
- ^ "CPIB Corruption Statistics 2015" (PDF). World Bank. 2 April 2015. Archived from the original (PDF) on 22 March 2016.
- ^ "Singapore is world's most competitive economy: World Economic Forum". Straits Times. 9 October 2019
- ^ "Report for Selected Countries and Subjects". www.imf.org. Retrieved 7 October 2019.
- ^ Lee, Yen Nee "Singapore fifth worst tax haven in the world: Oxfam". Retrieved 28 August 201
- ^ Andrew Heathcote (15 April 2013). "Tax havens: Brett Blundy latest to join the Singapore set". Business Review Weekly. Archived from the original on 14 April 2013. Retrieved 18 April 2013.
- ^ Mahtani, Shibani (1 June 2012). "Singapore No. 1 For Millionaires – Again". The Wall Street Journal Southeast Asia blog. New York.
- ^ "Assistance". Ministry of Social and Family Development. 26 October 2014. Archived from the original on 26 October 2014.
- ^ "The stingy nanny". The Economist. London. 16 October 2009.
- ^ "Welfare in Singapore: Singapore government response". The Economist. London. 17 February 2010.
- ^ "ActiveSG$100 for Singaporeans to play sport". Today. Singapore. 26 April 2014. Archived from the original on 23 June 2016. Retrieved 13 July 2016.
- ^ "Baby Bonus". Ministry of Social & Family Development. Retrieved 13 July 2016.
- ^ "NEU PC Plus Programme". Infocomm Development Authority of Singapore. Archived from the original on 19 January 2016. Retrieved 13 July 2016
- ^ 250,000 Public Transport Vouchers to Help Needy Families Cope with Fare Adjustment". Ministry of Transport. 21 January 2015. Archived from the original on 29 May 2016. Retrieved 13 July 2016.
- ^ "Human Development Report 2019" (PDF). UNDP. 2019. Retrieved 20 June 2020.
- ^ Unemployment". Ministry of Manpower. 2015. Retrieved 25 December 2015.
- ^ סינגפור – עיר-מדינה שהפכה ממתפתחת למפותחת, באתר lib.cet.ac.il
- ^ 7 טיפים למטיילים בסין, באתר גלובס, 2007-09-10
- ^ סקירה כלכלית - סינגפור 2014
