כלכלת אוקראינה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |
| מפת כלכלת אוקראינה | |
| דירוג עולמי | 42 |
|---|---|
| מטבע | הריבניה |
| ארגוני סחר | ארגון הסחר העולמי,מועצת אירופה |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 175 מיליארד $ (2013) |
| תמ"ג לנפש | 7400 $ (2013) |
| צמיחה כלכלית | 0% (2013) (דירוג: 220; הערכה לשנת 2015) |
| אינפלציה (מה"ל) | 0.5% (2013) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 24.1% (2013) |
| מדד ג'יני | 24.6 (דירוג: 144; 2013) |
| כוח עבודה | 22.1 מיליון (2013) (הערכה לשנת 2015) |
| אבטלה | 8% (2013) |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 71.2 מיליארד $ (2013) |
| מדינות עיקריות | רוסיה (25%), טורקיה (5%), איטליה (4.5%) |
| יבוא | 87.3 מיליארד $ (2013) |
| מדינות עיקריות | רוסיה (32%), סין (9%), גרמניה (8%) |
| חוב חיצוני | 138.3 מיליארד $ (2013) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת אוקראינה מנסה לייצב את עצמה מאז היפרדותה מברית המועצות לשעבר. אוקראינה הסובייטית, ביחד עם רוסיה הייתה הרפובליקה המתועשת ביותר בברית המועצות. לאחר פירוקה של ברית המועצות הצטמקה כלכלתה של אוקראינה ב-50% כאשר הירידה החריפה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה.
בשנים הראשונות התבצעה הפרטה מהירה, ומדיניות מונטרית חסרת אחריות הובילה להיפראינפלציה בשנים 1995-1993. לאורך שנות ה-90 נרשמה צמיחה שלילית ומחסור בחומרי גלם ובמוצרי צריכה. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה חיובית הודות לקיום מספר רפורמות ממשלתיות, צריכה והשקעות זרות מתגברות.
רקע
בימי השלטון הסובייטי הייתה אוקראינה לאחד המדינות המתועשות. היא ירשה מברית המועצות תשתית תעשייתית ותחבורתית מפותחת וענפה. עם כינון אוקראינה העצמאית כל המשק היה מולאם עקב המורשת הסובייטית של כלכלה מתוכננת. נשיאה הראשון, ליאוניד קרבצ'וק פתח בתוכנית של הפרטה והסרת הפיקוח על המחירים. ההפרטה הייתה מושחתת עד היסוד וחסרת שקיפות. הזעזוע עקב המעבר המהיר לכלכלת שוק גרם לירידה חדה בתקבולי הממשלה. כדי לפתור בעיה זו החלו רשויות אוקראינה באימוץ מדיניות מוניטרית חסרת אחריות והבנק הלאומי של אוקראינה החל להדפיס כסף בכמויות גדולות. מדיניות הרסנית זו הובילה להיפר-אינפלציה שהגיעה לאלפי אחוזים.
מדיניות פיסקלית
צמיחה כלכלית
לאחר הכרזת העצמאות ב-1991 חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים שהתבטאו בהצטמקות הכלכלה בשיעור של כ-60%. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה כלכלית חיובית הנובעת ממחירי סחורות גבוהים, בייחוד מוצרים מוטי אנרגיה המהווים מרכיב חשוב בכלכלה. בשנת 2009 בעקבות המשבר הכלכלי הצטמקה כלכלת המדינה ביותר מ-15%. יחד עם זאת כבר בשנת 2010 הורגשה צמיכה והיא חזרה להיקף שהיה לפני המשבר, אך גם בשנת 2013 היא מגיע רק לכ-70% מרמתה בשנת 1990.
התפתחויות אחרונות
בסוף שנת 2006 הכריז ראש הממשלה, ויקטור ינוקוביץ', על הערכה כי הכלכלה גדלה בשנה זאת בכ-7% ריאלית. המשכורת הממוצעת לשכיר הייתה כ-250 דולרים[1] בסוף השנה ובשנים הקרובות הכלכלה תמשיך להתרחב בקצב דומה.
בתחילת המאה ה-21 החוב של אוקראינה היה כ-15 מיליארד $ ורמה זו הייתה די יציבה. לקראת סוף העשור הראשון של המאה החוב התחיל לגדול ולקראת תחילת שנת 2014 הגיע ל-74 מיליארד $.
כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק חופשית מתפתחת עם תמ"ג העולה במספר דו-סיפרתי בשנים האחרונות. לאחרונה עם אחוזי עליה גבוהים מאד שנרשמו בכל חבר המדינות, גם אוקראינה דיווחה על עליה של 8.6% בתמ"ג הריאלי ברבעון הראשון של 2007. נתון מרשים אך יחד עם זאת היא נמצאת במקום ה-7 מתוך 9 מדינות[2]. בעקבות הלחימה במזרח המדינה במהלך שנת 2014 התמ"ג קטן בכ-7% ובשנת 2015 הייתה הקטנה נוספת. בשנת 2016 לראשונה מאז 2010 נרשם גידול בכ-2% וגידול דומה צפוי לשנת 2017.
מגזרי משק
ייצור החשמל
אוקראינה היא יצואנית של חשמל למדינות השכנות כמו הונגריה, פולין, סלובקיה, מולדובה ורומניה. כמחצית מהחשמל המיוצר במדינה מקורו בתחנות כוח גרעיניות שנבנו בתקופת ברית המועצות. לפי שעה פועלות באוקראינה ארבע תחנות כוח גרעיניות: תחנת הכוח הגרעינית רובנו, תחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה, תחנת הכוח הגרעינית הדרום אוקראינית ותחנת כוח הגרעינית חמלניצקי.
בנוסף לכך פועלת תחנת כוח הידרואלקטרית גדולה בשם דנייפרוגס על נהר דנייפר, ומספר תחנות כוח קיטוריות. הממשל האוקראיני קידם הקמת תחנות כוח שמנצלות אנרגיית שמש, אשר הוקמו בחצי האי קרים ובאזור אודסה.
שוק נדל"ן
שוק הנדל"ן באוקראינה ידע תהפוכות גדולות במהלך ההיסטוריה, מצד אחד מחירים נמוכים במיוחד בשנות ה-90 מצד שני מחירים גבוהים של שנות ה-2000. מחיר מ"ר בקייב מוערך ב-$2000[דרוש מקור] - הרבה יותר ממדינות מזרח אירופה אחרות (בולגריה-$900[דרוש מקור], רומניה-$1000[דרוש מקור]), ניתן להסביר זאת מצד אחד בגלל שוק משכנתא לא מפותח ומיעוט בנייה מצד שני[דרוש מקור]. לאחרונה החל תהליך של התפשטות השקעות נדל"ן מחוץ לבירה קייב, לערים גדולות נוספות, תוך דגש על פיתוח נכסים מסחריים ומשרדים מודרניים. בחלק מפרויקטים ישנה מעורבות ישראלית בולטת למשל של אפריקה ישראל.
תיירות
הענף מתרכז במוקד עיקרי אחד: הרי הקרפטים. בעבר חצי האי קרים היה נחשב ליעד נוסף מתוייר, טרם השליטה הרוסית בו . תשתיות התיירות אינן מפותחות דיין בגלל חוסר השקעה והזנחה בשנות ה-90. לאחרונה החל פיתוח מואץ על ידי משקיעים פרטיים. רמת השירות במקומות רבים היא נמוכה, אך המחירים יחסית נוחים לתייר מערבי, דבר שמביא תיירים ממערב אירופה לנצל משאבי טבע נדירים כגון מים ובוץ מיוחדים באזור [truskavez]. הבירה קייב ידועה בעולם בזכות לאוורת קייב-פצ'רסק - מנזר השוכן בלב העיר אשר מהווה מרכז דתי רוחני של כנסייה המקומית ומשלב מספר רב של כנסיות עתיקות, ומתחם כנסיות אשר היה מקום קבורה של שליטים של רוס של קייב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מדדים עיקריים, באתר הבנק הלאומי של אוקראינה
- ^ "CIS Statistics Committee reveals average GDP growth", באתר rbcnews.com, 3 באפריל 2007
