כלכלת דרום סודאן
| דירוג עולמי | תמ"ג: ; תמ"ג לנפש: |
|---|---|
| ענפי תעשייה עיקריים | נפט |
| סטטיסטיקה | |
| צמיחה כלכלית | -0.20% (דירוג: 198; הערכה לשנת 2015) |
| אינפלציה (מה"ל) | 187.9% (מוערך ל-2017)[1] |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 66.0% (מוערך ל-2015)[2] |
| מדד ג'יני | 46.0 (דירוג: 36; הערכה לשנת 2010) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת דרום סודאן היא אחת העניות והלא מפותחות בעולם. מצויים בה תשתיות מועטות, תמותת הנשים שיולדות היא מהגבוהות בעולם ורק כ-24% מתושביה יודעים קרוא וכתוב.[3] ב-1992, הוחלף הפאונד הסודאני בדינר כמטבע הרשמי של סודאן. שר האוצר הדרום סודאני הכריז על הלירה הדרום סודאנית כמטבע הרשמי של מדינת דרום סודאן ב-16 ביולי 2011, שבוע לאחר הכרזת העצמאות.[4]
כאמור, זו אחת הכלכלות הנחשלות ביותר בעולם כשברוב הכפרים והמקומות המיושבים אין חשמל ומים זורמים באופן שוטף ומסודר.
משאבים טבעיים
דרום סודאן מייצאת עץ טיק לשוק העולמי שבא ממחוזות אקווטוריה המערבית ואקווטוריה התיכונה.
אחד המשאבים הטבעיים החשובים במדינה הוא הנילוס הלבן שחוצה אותה לאורכה. בנוסף, האזור עשיר במחצבים ומשאבים טבעיים כמו נפט, עפרת ברזל, נחושת, כרום, אבץ, טונגסטן, מיקה, כסף, זהב, יהלומים, אבן גיר ואנרגיה הידרואלקטרית.[5] כלכלת המדינה, כמו מדינות מתפתחות אחרות, תלויה רבות בחקלאות. התוצרת החקלאית המתקבלת כוללת כותנה, אגוז אדמה, דורה, דוחן, חיטה, גומי ערבי, קנה סוכר, מניהוט מצוי, מנגו, פפאיה, בננה, בטטה ושומשום.
נפט
לפני הכרזת העצמאות, דרום סודאן הפיקה 85% מהנפט הסודאני.[6] לפי הסכם השלום בין הדרום לצפון חלוקת הרווחים תעשה במידה שווה,[7] מפני שדרום סודאן תלויה בצינורות הנפט, בתי הזיקוק והנמל בפורט סודאן שנמצאים בסודאן ומייצאים את הנפט דרך הים האדום לעולם.[7] רווחי הנפט מהווים 98% מהתקציב השנתי של דרום סודאן. לפי שר האוצר הדרום סודאני, רווחים אלו נאמדים בכ-8 מיליארד דולר.[7]
בשנים האחרונות, החל סיוע כספי חיצוני משמעותי ממשלות וחברות בינלאומיות לתקציב המדינה תמורת זכויות לחיפוש נפט. נפט ומחצבים מינרליים אחרים נמצאים במדינה במיוחד באזור העיר בנטיו, בעוד שמחוזות ג'ונגליי, ואראפ ומדינת האיחוד משמשים כעתודות. בשנים 2005–2011, בהם הוגדרה דרום סודאן כחבל ארץ דרומי בסודאן, חילקה הממשלה הסודאנית את המדינה לאזורי חיפוש נפט. בחלקות 1,2 ו-4 ניתנו זכויות חיפוש ל-Greater Nile Petroleum Operating Company ששייכת למספר בעלים: חברת הנפט הלאומית של סין המחזיקה 40% בחברה, Petronas המלזית שמחזיקה 30% בחברה, Oil and Natural Gas Corporation ההודית שמחזיקה 25% מהחברה ו-Sudapet הסודאנית שמחזיקה 5% מהחברה.[8] עקב הימצאותה של סודאן ברשימת מדינות המממנות טרור והתעקשותה של חרטום על שיתוף רווחי הנפט בכל משא ומתן שמנהלת דרום סודאן, חברות נפט אמריקאיות אינן יכולות לעשות עסקים עם דרום סודאן שהיא מדינה ללא מוצא לים. כמו כן, אין הימצאות של חברות אמריקאיות בכל סקטור הנפט בדרום סודאן.[9]
בחלקות 3 ו-7, הנמצאות במדינת הנילוס העליון, ניתנו זכויות חיפוש לחברת Petrodar השייכת למספר בעלים: חברת הנפט הלאומית של סין מחזיקה ב-41% מהחברה, חברת Petronas מחזיקה ב-40%, חברת Sudapet מחזיקה ב-8%, חברת Sinopec ב-6% ו-5% על ידי חברת Al Thani.
אזור חיפוש נוסף, המכונה באופן רשמי על ידי הממשלה הסודאנית Block B, שייך בזיכיון לחברת Total S.A הצרפתית מאז שנות השמונים של המאה העשרים.
חקלאות
דרום סודאן עשירה בקרקעות חקלאיות פוריות ואחת המדינות הגדולות בעולם מבחינת אוכלוסייה חקלאית.[10] אולם, מאז 1999, כשסודאן החלה לייצא נפט, התוצרת החקלאית במדינה הולכת ומדלדלת. לפי הבנק העולמי, שיעור הגידול השנתי הממוצע של החקלאות במדינה משנת 2000 ועד 2008, עומד רק על 3.6% בהשוואה לגידול של 10.8% בכל שנה בעשור שקדם לו.[11] ארגון המזון והחקלאות של האו"ם ביצע סקר מקיף של אדמות המדינה ומצא שרק 4.5% מאדמות המדינה מעובדות.[12]
דרום סודאן מסתמכת על מזון מיובא ממדינות שכנות כמו אוגנדה, קניה וסודאן. עקב עלויות השינוע ואינפלציה, מחירי המזון יקרים בדרום סודאן.[10] התוצרת החקלאית המדלדלת והתלות במזון מיובא הם הגורמים למחסור חמור במזון במדינה. לפי תוכנית המזון של האו"ם, קיימים 2.7 מיליון תושבים הזקוקים לסיוע בשנת 2012.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ South Sudan Economy Profile 2013
- ^ NBS - Home
- ^ המצוקה בדרום סודאן, 90% חיים מדולר ליום, באתר ynet, 28 בדצמבר 2010
- ^ "South Sudan to introduce 'pound' as currency - Africa". Al Jazeera English. 2011-07-11. נבדק ב-2011-07-15.
- ^ "CIA World Factbook". CIA. נבדק ב-2012-02-02.
- ^ "South Sudan Referendum: Oil Industry Implications". Risk Watchdog. 2011-01-19. אורכב מ-המקור ב-2011-02-26. נבדק ב-2011-07-15.
- ^ 7.0 7.1 7.2 Hamilton, Rebecca "Awaiting Independence Vote, Southern Sudan Has High Hopes", Washington Post, 28 November 2010, via Pulitzer Center on Crisis Reporting.
- ^ "The 'Big 4' – How oil revenues are connected to Khartoum" Amnesty International Retrieved 8 December 2010
- ^ Trivett, Vincent (8 ביולי 2011). "Oil-Rich South Sudan Has Hours To Choose Between North Sudan, China And The U.S." Business Insider. נבדק ב-9 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 10.0 10.1 "UnderstandingLand Investment Deals in Africa: South Sudan" (PDF). The Oakland Institute. 2011. נבדק ב-2012-01-15.
- ^ "The New Frontier: A Baseline Survey of Large-scale land-based investment in Southern Sudan" (PDF). Norwegian People’s Aid. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-01-06. נבדק ב-2012-01-15.
- ^ "South Sudan naturally endowed for sustainable growth through agriculture". FAO. 2011-07-08. נבדק ב-2012-02-02.
- ^ "S.Sudan seeks food and farmland investments". Reuters. 2011-12-23. נבדק ב-2012-01-15.
