כלכלת ברזיל

כלכלת ברזיל

דירוג עולמי	תמ"ג: 9; תמ"ג לנפש: 100
ארגוני סחר	ארגון הסחר העולמי וה-SACN
שנת כספים	שנה קלנדרית
סטטיסטיקה
תמ"ג	2,173,666
תמ"ג לנפש	10,237
צמיחה כלכלית	-3.80% (דירוג: 211; הערכה לשנת 2015)
תמ"ג לפי מגזר	חקלאות (10.1%), תעשייה (38.6%), שירותים (51.3%) (2004)
אינפלציה (מה"ל)	6.0%
אוכלוסייה מתחת לקו העוני	20% בערך 40 מיליון איש
מדד ג'יני	51.9 (דירוג: 16; 2012)
כוח עבודה	109,200,000 (הערכה לשנת 2015)
אבטלה	7.7% (2009)
קשרי מסחר
יצוא	197.9 מיליארד דולר (2008)
יצוא מוצרים	טקסטיל, נעליים, כימיקלים, מלט, עץ, ברזל, בדיל, פלדה, כלי טיס, כלי רכב ממונעים.
מדינות עיקריות	ארצות הברית 19.2%, ארגנטינה 8.4%, סין 5.8%, הולנד 4.5%, גרמניה 4.2%. (2005)
יבוא	173.2 מיליארד דולר (2008)
יבוא מוצרים	ארצות הברית 14%, ארגנטינה 8.9%, סין 8.3%, הולנד 5.3%, גרמניה 4.5%, יפן 3.1% (2008)
מימון ציבורי
חוב	103.2 מיליארד דולר (2008)
הכנסות	140.6 מיליארד דולר (2004)
הוצאות	172.4 מיליארד דולר (2004)
סיוע כלכלי בינלאומי	30 מיליארד דולר (2002)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת ברזיל היא התשיעית בגודלה בעולם לפי כוח קנייה של כ-1.9 טריליון דולר (נכון לשנת 2009), והיא הגדולה באמריקה הדרומית, והשנייה בגודלה באמריקה כולה (אחרי ארצות הברית). המשק הברזילאי מאופיין כשוק חופשי המתבסס על יצוא.

כלכלתה של ברזיל מגוונת, ורמות ההתפתחות שלה משתנות בהתאם לאזור. כך לדוגמה, מרבית התעשייה הגדולה מרוכזת בדרום ובדרום-מזרח ברזיל. צפון מזרח הרפובליקה הוא החלק העני ביותר בברזיל מזה שנים, אף על פי שמתחיל תהליך של משיכת השקעות לאזור.

ברזיל החלה בתהליך ייצוב כלכלי ביולי 1994, "פלאנו ריאל" (שמה של התוכנית נקרא אחרי שם המטבע החדש בברזיל, ה"ריאל"). האינפלציה, שהגיעה לרמה שנתית אדירה של 5000%, ירדה באופן חד והגיעה ל-2.5% ב-1998; ב-2000 היא עמדה על 6 אחוזים. ברזיל עברה בהצלחה ממשק המבוסס על שער חליפין ("שער המרה") קבוע לשער חליפין צף בינואר 1999.

מגמה מקרו-כלכלית

להלן טבלה המציגה את התוצר המקומי הגולמי של ברזיל במחירי שוק, לפי הערכות של קרן המטבע הבינלאומית. הנתונים במיליונים.

שנה	תוצר מקומי גולמי	המרות דולר אמריקאי
1980	7,846,331	52.69 קרוזרו שני
1985	1,436,276,926	6,197.34 קרוזרו שני
1990	31,759,773	68.30 קרוזרו שלישי
1995	646,192	0.91 ריאלים
2000	1,101,253	1.83 ריאלים
2005	1,930,335	2.43 ריאלים

להשוואות של כוח קנייה, דולר אמריקני אחד מומר ב-1.24 ריאלים ברזילאים בלבד.

ממשל קרדוזו הציג בפני הקונגרס סדרה של הצעות לרפורמות בחורה על מנת להחליף את הכלכלה הריכוזית הברזילאית בכלכלה מונחית שוק, וכן לשם ארגון מחדש של כל דרגי השלטון על בסיס פיסקלי. הקונגרס אכן אישר מספר תיקונים לחוקה כדי לפתוח יותר את הכלכלה לסקטור הפרטי ולמשקיעים זרים. עד סוף שנת 2003, תוכנית ההפרטה הברזילאית, שכללה את הפרטתן של חברות פלדה וטלקומוניקציה, הכניסה לקופת המדינה מעל ל-90 מיליארד דולר. באמצע שנת 2000 התקבל חוק בנוגע לאחריות על כספי הציבור, וחוק זה שיפר את המשמעת הכלכלית בשלושת דרגי הממשל- הפדרלי, המדיני והעירוני. בנוסף ננקטו אמצעים על מנת לצמצם את הגירעון בתוכנית הקצבאות בברזיל, אך עדיין נותרה עבודה רבה. רפורמת המס נידונה מעל לשנתיים, אך לא נוצר רוב מספיק על מנת לפעול במישורים החוקתי והחקיקתי. למרות הצנע, הממשל הכיר בכך שדרושה השקעה נוספת בחינוך ובבריאות כדי לתקן עוולות חברתיות.

פתיחת השוק והייצוב הכלכלי הגדילו באופן מובהק את הצמיחה בברזיל. הסחר כמעט והוכפל מאז 1990. ההשקעה החיצונית מארצות הברית עלתה מ-19 מיליארד דולר ב-1994 ל-35 מיליארד דולר בשנת 2000. ארצות הברית היא המדינה ממנה מגיעה ההשקעה החיצונית הגבוהה ביותר לברזיל.

חקלאות ויערנות

ברזיל נתברכה במשאבים חקלאיים רבים. בברזיל קיימים שני אזורי חקלאות עיקריים וברורים. האחד כולל את החצי הדרומי של ברזיל, ואף חלקים מעט צפוניים יותר (כלומר שני השלישים הדרומיים בברזיל). באזור זה שורר אקלים ממוזג למחצה, כמות משקעים גדולה יותר, קרקעות פוריות יותר, טכנולוגיה מפותחת יותר, תשתית הולמת וחקלאים מנוסים יותר. האזור מייצר את מרבית יבולי התבואה והזרעים מהם מיוצר שמן. באזור השני, הממוקם בצפון ברזיל ובאגן האמזונאס, שורר אקלים יבש, והוא חסר כמויות משקעים מספקות, אדמות פוריות, תשתית הולמת והון לפיתוח. אף על פי שמרבית האיכרים באזור זה עובדים בחקלאות למחייתם, חלקו של האזור בייצוא מוצרי היער (קקאו, פירות טרופיים) הולך וגדל. מרכז ברזיל שופע באדמות מרעה כמעט ללא עצים. אדמות אלה הן פחות מתאימות לגידולים חקלאיים מאשר המקבילות בצפון אמריקה, ולכן הן יותר מתאימות לגידולי מרעה.

במהלך תקופת הדיקטטורה, החקלאות הוזנחה ונוצלה כאמצעי לסיפוק משאבים למגזר התעשייתי ולאספקת מזון לאוכלוסייה העירונית. עד שנות ה-80 המאוחרות מחירי הגידולים וייצואם נשלטו על ידי הממשלה, כאשר הוטלו מכסות על הסחורות המיוצאות. עם זאת, מדיניות זו השתנתה מאז שנות ה-90 המוקדמות.

החקלאות הברזילאית מגוונת למדי, ולפיכך היא מספקת את צרכיה של ברזיל כמעט לבדה (בנושאי מזון). החקלאות מהווה כ-8% מהתוצר המקומי הגולמי של ברזיל, ומעסיקה בערך כרבע מכוח העבודה ביותר מ-6 מיליון עסקים. ברזיל היא יצרנית קני הסוכר והקפה הגדולה בעולם. בנוסף, היא יצואנית של קקאו, פולי סויה, מיץ תפוזים, טבק, מוצרי יער, וכן מקדמיה ופירות טרופיים נוספים. המשק החי חשוב גם כן בחלקים רבים של המדינה, כאשר נצפית צמיחה מהירה בתעשיות העופות, בשר חזיר והחלב. צמיחה זו למעשה משקפת את השינוי בטעמו של הצרכן הברזילאי. באופן כמותי, גידולי השדה מהווים כ-60%, והמשק החי כ-40%. ברזיל היא יצואנית של מוצרים חקלאיים ומוצרי מזון, ואלו מהווים כ-35% מסך הייצוא הברזילאי.

כמחצית משטחי ברזיל מכוסים ביערות, כאשר מספר יערות הגשם בברזיל הוא הגדול בעולם (רובם ממוקמים באמזונאס). בזמן האחרון ניתן להבחין בהגירה לשטחי האמזונס, וכן בביעור בקנה מידה עצום של יערות באזור האמזונס, מה שהפך למוקד התעניינות בינלאומי והביא לפגיעה בתדמיתה של ברזיל. חשוב לציין, כי הממשלה ביטלה את התמריצים לביעור היערות, והיא מתחילה ליישם תוכנית סביבתית שאפתנית, ולאחרונה אימצה חוק לפשעים סביבתיים המורה על עונשים חמורים למפרים אותו.

תעשייה

המגזר התעשייתי בברזיל הוא הגדול ביותר באמריקה הלטינית. הוא אחראי לשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. התעשייה הברזילאית מגוונת, והיא כוללת מכוניות, פלדה, חומרים פטרוכימיים, מחשבים, מטוסים (ראו חברת אמבראר) ומוצרים בני-קיימא. יחד עם היציבות הכלכלית הגוברת אותה מספקת "פלאנו ריאל", עסקים פנימיים (ברזילאים) וחיצוניים (בעיקר ארצות הברית) השקיעו רבות בציוד ובטכנולוגיה חדשים.

ברזיל מחזיקה בתעשיית שירותים מגוונת ומורכבת גם כן. במהלך שנות ה-90 המוקדמות, הסקטור הבנקאי היה אחראי ל-16% מהתמ"ג של ברזיל. אף על פי שהיא עוברת שינויים, הבנקאות בברזיל מספקת לעסקים מקומיים מגוון רחב של מוצרים, והיא מושכת מתמודדים נוספים גם כן, בעיקר חברות כלכליות מארצות הברית. הבורסות לניירות ערך בסאו פאולו (בורסת סאו פאולו) ובריו דה ז'ניירו נמצאות בתהליכי מיזוג, ומגזר ביטוחי המשנה עומד בפני הפרטה.

זאת ועוד, הממשלה הברזילאית החלה בגיבוש ויישום תוכנית לצמצום התלות של המשק הברזילאי ביבוא נפט. ייבוא הנפט סיפק יותר מ-70% מצרכי הנפט במדינה, אולם התוכנית צמצמה אחוז זה ל-33% בלבד. בשנים האחרונות עלתה כמות הנפט הנשאבת מבארות שלא מכבר נתגלו מול חופי ריו דה ז'ניירו והפכו את ברזיל לבלתי תלויה בנפט זר. ב-21 באפריל 2006 הכריז נשיא ברזיל לואיס אינסיו דה סילבה (לולה) על אי תלותה של ברזיל בייבוא מוצרי נפט, על סיפון האסדה P-50 של חברת הנפט הברזילאית פטרוברז, המשמשת לאיכסון ופריקה של מוצרי נפט. בשנת 2007 התגלה לחופי ברזיל שדה נפט בממדים עצומים, גילוי העשוי להפוך אותה למעצמת נפט ולאחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, בסדר גודל של ניגריה וונצואלה או סעודיה.

ברזיל היא מהמובילות העולמיות בייצור כוח הידרואלקטרי, כאשר הקיבולת הנוכחית עומדת על 58,000 מגה וואט. הכוח ההידרואלקטרי מספק מעל 90% מהחשמל בברזיל. שני הפרויקטים ההידרואלקטריים הגדולים בברזיל הם סכר איטייפו המייצר כ-12,600 מגה וואט (נמצא על נהר הפרנה), וסכר טוקורי הנמצא בצפון ברזיל. הכור הגרעיני המסחרי הראשון בברזיל, אנגרה 1, ממוקם בסמוך לריו דה ז'ניירו, ופועל במשך יותר מ-10 שנים. אנגרה 2 נמצא בתהליכי בנייה אחרי שנים של עיכובים. בנוסף, אנגרה 3 כבר נמצא בתכנון. שלושת הכורים יחדיו יספקו כ-3,000 מגה וואט לכשבנייתם של כולם תושלם.

בברזיל קיימים גם משאבים מינרליים נרחבים- מאגרי ברזל ומנגן הם מקורות חשובים לחומרי גלם תעשייתיים. שכבות של ניקל, בדיל, כרום, בוקסיט, בריליום, נחושת, עופרת, טונגסטן, אבץ, זהב ומינרלים אחרים מנוצלות גם כן.

סקירה כללית

המרכז המסחרי של ריו דה ז'ניירו

בהיותה מחזיקה בסקטורים גדולים ומפותחים למדי בתחומי חקלאות, כרייה, ייצור ושירותים, כלכלת ברזיל היא החזקה ביותר בדרום אמריקה, והיא הולכת ומגדילה את נוכחותה בשווקים בעולם. בשנות ה-80 המאוחרות ובתחילת שנות ה-90, האינפלציה הגבוהה מנעה את הגידול בפעילות הכלכלית ובהשקעות חיצוניות. תוכנית הייצוב הכלכלית "פלאנו ריאל", אשר נהגתה באביב 1994, ביקשה להפסיק את הציפיות האינפלציוניות על ידי הצמדת המטבע הברזילאי, הריאל, לדולר האמריקאי. הרמה השנתית של האינפלציה ירדה לכדי נתונים חד-ספרתיים, אך לא מהר מספיק כדי למנוע התייקרות ניכרת בשער החליפין ("שער ההמרה") במהלך תקופת המעבר. המשמעות המעשית של התייקרות זו הייתה שסחורות ברזילאיות היו יותר יקרות ביחס לסחורות ממדינות אחרות, מה שהגדיל את הגירעון בחשבונות עובר ושב. עם זאת, לא נגרם מחסור במטבע זר בשל העניין של הקהילה הפיננסית בשווקים הברזילאים. עניין זה גבר לאור שיעורי האינפלציה שהתייצבו, וכן לאור העובדה שזיכרונות משבר החובות של שנות ה-80 הלכו ונמוגו.

אחרי תכנונן ויישומן של תוכניות כלכליות שונות, בין היתר לכיסוי גירעונות תקציביים ולשינויים מבניים, ברזיל קיבלה סיוע כלכלי של 41.5 מיליארד דולר, מהלך שהובל על ידי קרן המטבע הבינלאומית בנובמבר 1998. בינואר 1999 הבנק המרכזי בברזיל הודיע כי הריאל הברזילאי לא יוצמד מעתה ואילך לדולר האמריקאי. פיחות זה עזר למתן את השפל בצמיחה הכלכלית ב-1999, עליו התלוננו משקיעים במהלך קיץ 1998.

הגרעון התקציבי של ברזיל ב-1999 היה 48% מהתמ"ג, ובכך היא עברה את תחזיות קרן המטבע הבינלאומית. בעקבות כך משקיעים בברזיל האמינו כי ברזיל תשמור על מדיניות פיסקלית ומוניטרית קשוחה, אפילו עם שער מטבע צף. ב-2000 שיעור הצמיחה עמד על 4.4%, אך בעיות בארגנטינה ב-2001 מחד, ודאגות בנוגע לצמיחה בעקבות עלייתו הצפויה של מנהיג השמאל לשלטון שעלול להשתמט מחובה של ברזיל, גרמו למשבר אמון שהביא להאטה בכלכלה. במהלך שנתו הראשונה בשלטון (2003), הנשיא דה סילבה החליט לנקוט במדיניות צנע על ידי שליטה באינפלציה. אסטרטגיה כלכלית זו אמנם הביאה לירידה בתמ"ג ב-2003, אך הביאה לעלייה מרשימה בו בשיעור של 5.2% במהלך 2004. ברזיל כיסתה את החוב שלה לקרן המטבע הבינלאומית עוד לפני תאריך היעד, ב-29 בדצמבר (2.04 מיליארד) וב-30 בדצמבר (13.46 מיליארד) 2005.

במשך מספר עשורים, ההתפתחות הכלכלית הברזילאית התבססה על אסטרטגיה של תחליפי-ייבוא (שימוש בתוצרת מקומית).

המסחר עם ישראל

על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר (ייבוא וייצוא, ללא הסחר ביהלומים), בין ישראל וברזיל הסתכם בשנת 2010 בכ-1.2 מיליארד דולר, עלייה של כ- 29% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2009 הסתכם הסחר בסחורות בכ- 921 מיליון דולר, ירידה של כ- 37% לעומת השנה הקודמת. חרף העלייה המרשימה שהתקבלה בשנה האחרונה היקף הסחר עם ברזיל לא חזר לרמת השיא שנרשמה ערב המשבר. ברזיל היא שותפת הסחר ה-17 של ישראל בשנת 2010 . בשנה זו פעלו במדינה 391 חברות ישראליות, גידול של כ-9% בהשוואה לשנה שעברה (360 חברות ב-2009). בשנת 2008 פעלו בברזיל 366 חברות ישראליות.

ברזיל היא יעד הייצוא ה-11 של ישראל בשנת 2010 (לא כולל יהלומים). יצוא הסחורות הסתכם בשנת 2010 בכ-930 מיליון דולר, עלייה של כ- 30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עקב המשבר הכלכלי העולמי והירידה בהיקפי הסחר ובהיקפי היבוא של ברזיל, רשם היצוא הישראלי למדינה ירידה חדה של כ-39% בשנת 2009 להיקף של כ-713 מיליון דולר.

מבחינת היקפי הייבוא, ברזיל היא יעד הייבוא ה-27 של ישראל בשנת 2010 (לא כולל יהלומים). בשנה זו עלה יבוא הסחורות של ישראל מברזיל בשיעור של כ-24% והוא הסתכם בכ-258 מיליון דולר. בשנת 2009 נרשמה ירידה חדה של כ-29% ביבוא הסחורות והוא הסתכם בכ-208 מיליון דולר.

סטטיסטיקות נוספות

השקעות (ברוטו): 19.8% מהתמ"ג. (2004)
התפלגות ההכנסות של משקי בית לפי עשירונים: (1998)

• העשירון התחתון: 0.7%
• העשירון העליון: 48%

חלוקת ההכנסות (מדד ג'יני): 60.7 (1998)
חקלאות- מוצרים: קפה, פולי סויה, חיטה, אורז, תירס, קני סוכר, קקאו, הדס; בשר בקר.
קצב צמיחה תעשייתי: 6% (2004)
חשמל:

• ייצור: 339 טרה-וואט שעה. (2002)
• צריכה: 351.9 טרה-וואט שעה. (2002)
• ייצוא: 7 ג'יגה-וואט שעה. (2002)
• ייבוא: 36.58 טרה-וואט שעה. (2002)

חשמל- ייצור לפי מקור אנרגיה:

• דלק מאובנים: 8.3%.
• הידרואלקטרי: 82.7%.
• אחר: 4.6%. (2001)
• אנרגיה גרעינית: 4.4%.

נפט:

• ייצור: 1.788 מיליון חביות ליום. (2004)
• צריכה: 2.199 מיליון חביות ליום. (2001)
• ייצוא: לא ידוע
• ייבוא: לא ידוע
• עתודות מובטחות: 13.9 מיליארד חביות. (2004)

גז טבעי:

• ייצור: 5.95 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
• צריכה: 9.59 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
• ייצוא: 0 מטר מעוקב. (2001)
• ייבוא: 3.64 מיליארד מטר מעוקב. (2001)
• עתודות מובטחות: 221.7 מיליארד חביות. (2004)

מאזן תקציבי נוכחי: 8 מיליארד דולר (2004).
ייצוא - סחורות: ציוד תעבורתי, ברזל, פולי סויה, הנעלה, קפה, מכוניות.
ייבוא - סחורות: מכונות, ציוד חשמלי ותעבורתי, מוצרים כימיים, נפט.
עתודות של מטבע זר וזהב: 52.94 מיליארד דולר (2004)
שער חליפין: 2.167 ריאלים לדולר (2006)

ראו גם

• הבנק המרכזי של ברזיל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כלכלת ברזיל בוויקישיתוף

• סקירה כלכלית על ברזיל והסחר עם ישראל
• ``סדר וקידמה`` במבחן המדיניות: טיפול הממשל הפדרלי בברזיל בפער הבין-אזורי
• מגמות בשוק הנדל"ן בברזיל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23485581כלכלת ברזיל