כלכלת גאורגיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת גאורגיה
מטבע 1 לארי = 100 תתרי
שנת כספים שנה קלנדרית
ארגוני סחר ארגון הסחר העולמי
חבר המדינות
וה-GUAM
סטטיסטיקה
דירוג תמ"ג עולמי 121 (2010) [1]
תוצר מקומי גולמי 22.4 מיליארד דולר (2010)
גידול בתמ"ג 6.4% (2010)
תמ"ג לנפש 4,900 דולר (2010)
תמ"ג לפי מגזר חקלאות (10.4%), תעשייה (28.7%), שירותים (60.9%) (2010)
אינפלציה 7.1% (2010)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 31% (2006)
כוח עבודה 1.92 מיליון נפש (2010)
כוח עבודה לפי מקצוע חקלאות (56%), תעשייה (9%), שירותים (35%) (2006)
אבטלה 16.4% (2009) הערכה
ענפים עיקריים פלדה, כלי טיס, מכונות, מכשירי חשמל, כרייה (מנגן, נחושת, כימיקלים, עץ, יין.
קשרי מסחר
יצוא 2.46 מיליארד דולר
(2010)
מדינות עיקריות טורקיה 14.1%, אזרבייג'ן 11.2%, בולגריה 10%, ארצות הברית 10%, בריטניה 9%, טורקמניסטן 8.9%, קנדה 6.7%, אוקראינה 6.1%.
(2010)
יבוא 5 מיליארד דולר
(2010)
מדינות עיקריות טורקיה 15%, אוקראינה 9%, אזרבייג'ן 8.5%, רוסיה 6.5%, גרמניה 6%, ארצות הברית 6%, סין 5.4%
אוצר המדינה
חוב לאומי 10.5 מיליארד דולר (2010)
הכנסות 3.3 מיליארד דולר (2010)
הוצאות 4.1 מיליארד דולר (2010)

כלכלת גאורגיה, היסטורית, הייתה מבוססת על חקלאות ותיירות. עמים ותרבויות עתיקות רבות עברו דרך גאורגיה ולעיתים העשירו אותה ולעיתים השמידו את כלכלת המדינה. עד 1833 היה ההילך החוקי בגאורגיה אבזי. במאה ה-20, הכלכלה הגאורגית הייתה נתונה למשטר התכנון הסוציאלי הסובייטי. החל משנת 1991, גאורגיה עמדה בפני שינויים רבים, כאשר השיטה הכלכלית הפכה לקפיטליסטית, כלכלת שוק חופשי. כיום הייבוא עולה על הייצוא, והתמ"ג הצטמצם במעט. היה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. על פי הבנק העולמי, גאורגיה נחשבת כמדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, כאשר תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "קלות עשיית העסקים" (כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי).

היסטוריה

הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירות הים השחור, עיבוד הדרים, תה וענבים; כריית מנגן ונחושת; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית בייצור יין, מתכות, מכונות, כימיקלים וטקסטיל. המדינה מייבאת את רוב צורכי האנרגיה, כולל גז טבעי, ומוצרי נפט. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הוא אנרגיית מים.

לאחר נזק חמור שנגרם לכלכלה במהלך הסכסוכים האזרחיים, התמ"ג צומח והאינפלציה פוחתת החל משנת 1995, בעזרת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמת ירידת המסים. צמיחת כלכלת המדינה נפגעה ברובה מהשחיתות השלטונית שנפוצה במדינה בתקופת שלטונו של אדוארד שוורדנדזה. לאחר החלפתו ב-2003, החלה הדגשה של שקיפות, שהוכרה בהמשך באופן בינלאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות. ב-2003 מוקמה גאורגיה במקום ה-124 במדד השחיתות העולמי,[1] והיא השתפרה מאד ועלתה ב-2011 למקום ה-64[2] (דירוג 1 מבטא שקיפות מלאה; ישראל מדורגת ב-2011 במקום 36).

גאורגיה עדיין סובלת ממחסור באנרגיה; היא הפריטה את רשת החשמל במדינה בשנת 1998, ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בינלאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור: פותי ובתומי.

כלכלת גאורגיה לאחר עצמאותה

שיקום כלכלת גאורגיה הופרעה על ידי הסכסוכים עם הבדלנים באבחזיה ודרום אוסטיה, תשתית כלכלית רעועה, התנגדות לרפורמה על ידי פלגים מושחתים וריאקציונריים, והמשבר הכלכלי ברוסיה ובאסיה. תחת שלטונו של הנשיא שוורדנדזה, הממשלה הצליחה, בכל זאת, להוביל את הכלכלה להישגים מרשימים: ריסון האינפלציה, השגת רוב יעדי קרן המטבע הבינלאומית שהופיעו בסקירה של 1998, וטיפול במערכת האשראי במדינה. כן הושגו יצירת מטבע לאומי יציב - לארי גאורגי, יצירת שוק פיננסי חופשי, הכנה לשלב השני להצטרפות לארגון הסחר העולמי (השלב הראשון כבר בוצע), חתימת הסכם המאפשר את פיתוחו של קו צינורות להובלת נפט מאזור הים הכספי לרוחב גאורגיה עד לים השחור, צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן, וחקיקת חוק הבנקים המסחריים, אדמות ורפורמת מיסוי. אף על פי כן, כתוצאה מנפילה שהתרחשה בעקבות המשבר בכלכלת רוסיה ואסיה, גאורגיה לא הצליחה להגיע ליעדי קרן המטבע בשנים האחרונות.

הגירעון בתקציב גאורגיה קטן מרמה של 6.2% בשנת 1996 לרמה של 3.6% בשנת 1997. ההכנסה הלאומית אמנם עלתה מ-1996 ל-1997 אבל לא בשיעור המצופה. המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים המשיכו לשחק תפקיד חשוב בהתוויית המדיניות הכלכלית הגאורגית. גאורגיה קיבלה מענקים רב-צדדיים ודו-צדדיים והלוואות בסך כולל של 116.4 מיליון לארי בשנת 1997 וגם ב-1998.

לאחר סיום שלטונו של שוורדנדזה, שהתאפיין לצד הישגיו גם בשחיתות שלטונית משמעותית, החלה התקדמות רבה לאחר הנהגת רפורמה מבנית. החלה ליברליזציה משמעותית במחירים ובמסחר, מעל ל-10,500 פרויקטים קטנים הופרטו, ולמרות שהפרטת חברות בינוניות וגדולות הואטה, מעל 1,200 מחברות אלה צורפו לקרן הון משותפת. החוק והצווים מבססים את הבסיס החוקי להליך של הפרטת נכסי מדינה, בשאיפה להקטין את מספר החברות המנוהלות על ידי המדינה. שירותים רבים שבעבר ניתנו על ידי המדינה הופרטו, ונכון ל-2012 הוצאות הממשלה נמוכות ומינימליות - רק 5 מיליארד דולר בשנה.[3] במקביל להסרה המשמעותית של הפיקוח על כלכלת המדינה, שנטען כי הובילה לצמיחה בכלכלה, בוצעו גם מספר צעדים שנויים במחלוקת, כגון ביטול חוקי עבודה ושכר מינימום, קביעת מס הכנסה אחיד על כל דרגות השכר, ביטול הסיבסוד של לימודי יסוד ולימודים אקדמיים, ופיטורים המוניים בעקבות ההפרטה שעדיין מתבטאים ב-2012 בשיעור אבטלה גבוה של 16%.[3]

צמיחת ענף התיירות בגאורגיה

לאחר סיום המלחמה הנחיל נשיא גאורגיה, מיכאיל סאקשווילי, מהפכה כוללת במדינה, אשר נגעה, בין היתר, לחיזוק נושא התיירות והזמנת מבקרים ממדינות זרות אל גאורגיה. תשתיות רבות פותחו בעיר על מנת לקדם את גאורגיה ממעמד של מדינה נחשלת לכיוון מערבי ומודרני יותר, לצד בניית בתי מלון מצד רשתות כדוגמת שרתון, הולידיי אין, ועוד. כמו כן, נבנו קניונים חדשים במדינה. כיום נחשבת גאורגיה ליעד אטרקטיבי עבור תיירים, וענף התיירות הוא אחד משני גורמי ההכנסה העיקריים לקופת המדינה, לצד החקלאות[4]. בשנת 2012 רשמה גאורגיה את הצמיחה הגדולה ביותר בתחום התיירות, כאשר רשמה עלייה של כ-39 אחוזים במספר התיירים המגיעים ממדינות זרות, והמספרים הגיעו ל-3.2 מיליון תיירים. תיירים רבים נוהרים אל המדינה לאורך כל חודשי השנה, אך על פי המלצות רבות, התקופה האטרקטיבית ביותר לטיול לגאורגיה מבחינת אקלים ומזג אוויר היא בין החודשים יוני ועד ספטמבר[5]. הסיבה לכך היא שמדובר בחודשים חמים יותר ביחס לשאר השנה ונוחים למטייל. בתקופת הסתיו מתקיימים פסטיבלים שונים במדינה, אירועים תרבותיים אחרים, וכן זוהי תקופת הבציר, ולכן המטיילים במדינה יוכלו ליהנות מהיין הגאורגי המפורסם בשיאו בתקופה זו. בחורף עיקר הפעילות התיירותית בגאורגיה מתמקדת באזור ההררי של המדינה, שם יורדים שלגים ונפתחים אתרי סקי. גאורגיה במיוחד נחשבת ליעד תיירות אהוב במיוחד על התייר הישראלי הודות לאפשרויות הרבות שהיא מציעה ולמיקומה ביבשת אירואסיה, הנמצאת במרחק של פחות משלוש שעות טיסה בלבד מישראל. התיירות הישראלית מהווה רק כאחוז אחד מכלל המבקרים בגאורגיה, אך בכל זאת נמצאת בין עשר המדינות המובילות במספר המבקרים למדינה. פעילות תיירותית מפורסמת מאד במדינה היא טיולי הג'יפים במדינה. טיולי הג'יפים נחשבים לאטרקציה המתאימה לכל הגילאים[6], והיא כוללת נסיעה בג'יפים בנהיגה עצמית לאורכה ולרוחבה של המדינה. הייחודיות של אטרקציה זו היא האפשרות עבור התיירים לקבל הצצה לנופים המפורסמים בהם המדינה ידועה, המשלבים בתוכם את הכפר, העיר והטבע. טיולי הג'יפים גם משלבים מפגש עם האוכלוסייה המקומית הידועה כמכניסת אורחים, היכרות עם מנהגיהם הייחודיים לצד טעימת מאכלים מהמטבח הגאורגי, הנחשב לעשיר בטעמים וניחוחות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22351661כלכלת גאורגיה