חבית נפט
חבית נפט, ובקיצור חבית, היא יחידת מידה לנפח של נפט, והיא שווה ל-42 גלון אמריקאי שהם 158.987294928 ליטר[1], שהם 34.9723 גלון אימפריאלי. יחידת נפח זו נמצאת בשימוש בצפון אמריקה ובמקומות נוספים למדידת נפט גולמי ומוצרי נפט אחרים. נהוג למדוד כמויות נפט גם במטר מעוקב ולעיתים אף בטונות. מידה "חבית" איננה משמשת למדידת גז טבעי. בחבית אחת של נפט גולמי יש ערך אנרגטי השקול ל-5.8 מיליון BTU.
מקורה של יחידת מידה זו הוא בשדות הנפט של מדינת פנסילבניה, בשנות ה-60 של המאה ה-19. עם תחילת הפקת הנפט בשדות אלה, לא היה כלי אכסון תקני לנפט והנפט נשמר והובל בחביות בגדלים שונים ובצורות מגוונות (כך למשל, בחביות בירה, דגים, ועוד). בין החביות שבהן השתמשו היו חביות היין האנגליות התקניות בנפח של 42 גלון אמריקאי, וכן חביות ויסקי בנפח 40 גלון אמריקאי. חביות ויסקי של 40 גלון היו הנפוצות ביותר להובלת נפט, אולם מפיקי נפט רבים לא מילאו את החביות למלוא נפחן.
חברת הנפט סטנדרד אויל (Standard Oil Company) הובילה תמיד את הנפט שהפיקה בחביות צבועות כחול בנפח 42 גלון, והקפידה למלאן עד תום. עד מהרה החלו צרכני הנפט האמריקאים לסרב לקנות חביות בגדלים אחרים ובשנת 1866 התקבלה החבית בנפח של 42 גלון כתקן מחייב ליחידת נפח של נפט. חביות אלה היו גדולות ב-2 גלון מהחביות שבהן השתמשו חברות נפט רבות אחרות. נפח גדול יותר זה הותיר מקום לפחת בהובלה (כתוצאה מאידוי או נזילה), הואיל ורוב החביות באותה עת היו עשויות מעץ.
אף שהמונופול של חברת סטנדרט אויל בתחום הנפט בוטל בשנת 1911, עת פורקה ל-34 חברות נפרדות, "החבית הכחולה" משמשת עדיין כמידת תקן למדידה ולתמחור של נפט בארצות הברית, עד ימינו אלה. יחידות מידה מקובלות נוספות בתעשיית הנפט הן 1Mbbl שהן אלף חביות נפט, וכן 1MMbbl שהן מיליון חביות נפט (מחוץ לתעשיית הנפט יש המשתמשים במונח "מגה-חבית" Mbbl ומתכוונים למיליון חביות).