כלכלת קפריסין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת קפריסין
דירוג עולמי תמ"ג: 106; תמ"ג לנפש: 60
סטטיסטיקה
תמ"ג 28,439
תמ"ג לנפש 22,457
צמיחה כלכלית 1.60% (דירוג: 150; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 34.8 (דירוג: 95; הערכה לשנת 2014)
כוח עבודה 349,700 (הערכה לשנת 2014)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת קפריסין היא כלכלה מודרנית הנשענת על תיירות, מסחר, שירותי בנקאות מפותחים ונדל"ן. קפריסין הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2003, ועברה לאירו בתחילת 2008. מספר התושבים הקטן באי נעזר בכמות רבה של עובדים מקצועיים זרים הנהנים מרמת חיים גבוהה ומהטבות רבות. לקפריסין בורסה קטנה הנמצאת בניקוסיה, ומשמשת בעיקר חברות מקומיות.

תיירות

חופיה של קפריסין, הנמתחים לאורך של כ 730 ק"מ, מהווים אבן שואבת לתיירים מכל העולם.

מספר התיירים המגיע בשנה לקפריסין נאמד בכ 2.5 מיליון, ומהווה מקור הכנסה עיקרי להמוני המסעדות ובתי המלון המפוזרים לאורך החופים. אף על פי כן, בשנים שבין 2002 ל 2007 חלה ירידה ניכרת בכמות התיירים, עקב תחרות מאתרי נופש אחרים באזור, כגון טורקיה, וחלקה של התיירות בתמ"ג ירדה מ 20% לכ 12%. דבר זה גרם לעודף של חדרי מלון, ובעידוד השלטונות קיימת מגמה של הפיכת בתי מלון לדירות.

ממשלת קפריסין פועלת לקידום נושא התיירות, ובאי מתוכננות לקום 4 מרינות חדשות. כמו כן, טרמינל חדש ומודרני הופעל בשדה התעופה של לרנקה, וכך איפשר להעלות את נפח הטיסות לאי.

המסורת הבריטית המושרשת באי, נסיעה בצד שמאל, ובקיאות בשפה האנגלית, משמשות מקור משיכה חזק לתיירים בריטים. את האי פוקדים גם תיירים ישראלים רבים, בעיקר בשל קרבתו הרבה של האי לישראל (35 דקות טיסה). כמו כן, זוגות ישראלים רבים, החפצים להתחתן בנישואים אזרחיים, ואשר אפשרות זו נמנעת מהם בישראל, נוסעים לקפריסין לצורך נישואין. נישואין אלו מוכרים לאחר מכן לכל דבר ועניין על ידי משרד הפנים בישראל.

נדל"ן

מיקומה הטוב של קפריסין, ומזג האוויר הנעים שלה, הפך את קפריסין למקום הפרישה המועדף על הגמלאים הבריטיים (בדומה לפלורידה עבור האמריקאים). הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי הקלה מאד על המחסומים הבירוקרטיים, וכיום יותר מ 120,000 דירות נמכרו לאזרחים אירופאים. מאז כניסת קפריסין לאיחוד, החלה באי תנופת בניה גדולה, ופרויקטי נדל"ן מוקמים בכל חלקי האי. מקומם של הייזמים הישראלים לא נפקד, וניתן לראות ייזמים ישראלים בונים בקפריסין, החל מקניונים ועד לפרויקטי משרדים ודיור.

בשנים 1995 ועד היום, עלו מחירי הקרקעות והנדל"ן באחוזים רבים, וגרמו להתעשרות מהירה של רבים מתושבי קפריסין, אשר החזיקו בקרקעות במשך דורות. כיום, קיימת מצוקה של קרקעות פנויות באזורים המבוקשים, כגון ניקוסיה ולימסול. אזור איה נאפה התרחב מאד, וניתן לראות פרויקטי בניה גם בהמשך החוף, מאיה נאפה דרך פרוטאראס ועד לפאמאגוסטה.

שירותים פיננסיים ומיסוי

קפריסין מהווה גן עדן מבחינת מיסוי. מס החברות בקפריסין הוא 10%, דבר המהווה אבן שואבת לחברות בינלאומיות רבות, אשר קובעות בקפריסין את מושבן. המיסוי האישי לתושבי האי נמוך מאד, כאשר 100,000 ש"ח ראשונים פטורים ממס הכנסה לחלוטין. תושבי חוץ מקבלים הטבות רבות המושכות אותם להשקיע באי. העיר המובילה כמרכז עסקי ופיננסי היא לימסול, ורוב החברות הגדולות קובעות בה את משכנן. בעיר ניתן למצוא אף חברות ישראליות כגון אמדוקס.

לקפריסין מערכת בנקאות מתקדמת מאד. באי ניתן למצוא בנקים מקומיים וכמו כן, נציגויות של הבנקים המובילים בעולם. הקמת חברות היא הליך פשוט, והחזקת חברה אפשרית לאזרחי חוץ.

משבר כלכלי 2013

רקע

ענף הבנקאות המפותח בקפריסין, היווה במשך שנים אבן שואבת למשקיעים מכל רחבי העולם. הקירבה בין קפריסין לבין יוון, הביאה את הבנקים הקפריסאים, להשקיע חלק ניכר מיתרות המטבע שלהם באיגרות חוב יווניות. עם פרוץ המשבר היווני, ערך איגרות החוב היווניות נפל באופן חד מאד, והדבר גרם להפסדים ניכרים לבנקים הקפריסאים. בשנת 2012 הגיעו חלק מהבנקים לסף חדלות פרעון, ונוצר הצורך לחלץ אותם על ידי הלוואות מהאיחוד האירופי, בדומה להלוואות שקיבלו בנקים בספרד וביוון.

ביולי 2012 אירע פיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס אשר פגע קשות בתחנת הכוח וסיליקוס הסמוכה שסיפקה קרוב למחצית מאספקת החשמל למדינה. לפי הערכות של האיחוד האירופי שווי הנזקים לכלכלת האי הגיעו ל 2.83 מיליארד דולר.

משבר מרץ 2013

בחודש מרץ 2013, לאחר מרתון דיונים בין ממשלת קפריסין לבין האיחוד האירופאי, סוכם על תוכנית חילוץ בת 15.8 מיליארד ארו. זאת כאשר האיחוד מלווה לקפריסין 10 מיליארד ארו, וממשלת קפריסין מגייסת 5.8 מיליארד ארו נוספים, על ידי הטלת מס על הפיקדונות שבבנקים. הדבר עורר מהומה גדולה, ובעלי פיקדונות צבאו על הבנקים במטרה להוציא את כספם. כתוצאה מכך, יצאה הוראה לסגור את הבנקים עד להודעה חדשה. הפרלמנט הקפריסאי, הצביע נגד המס. האיחוד האירופי מנגד, עמד על דעתו שממשלת קפריסין צריכה לגייס את הסכום. ניסיונות לגייס כספים ברוסיה, בתמורה לזיכיונות גז עתידיים לא צלחו. סוכנויות הדירוג הורידו את דירוג קפריסין לרמה הנמוכה של CCC.

מידע סטטיסטי

  • תל"ג: 18.4 מיליארד דולר
  • תל"ג לנפש: 28,870 דולר
  • מטבע : אירו (הלירה הקפריסאית הוחלפה באירו בתחילת 2008)
  • אינפלציה : 2.0%
  • חוב חיצוני : 61.5%
  • אבטלה : 4.0%

תעשייה

  • ענפים עיקריים:
  • תיירות
  • שירותים פינאנסיים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת קפריסין בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0