כלכלת טורקיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
כלכלת טורקיה
דירוג עולמי תמ"ג: 18; תמ"ג לנפש: 89
סטטיסטיקה
תמ"ג 1,108,022
תמ"ג לנפש 12,654
צמיחה כלכלית 3.80% (דירוג: 71; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 40.2 (דירוג: 61; 2010)
כוח עבודה 29,400,000 (הערכה לשנת 2015)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת

הכלכלה הטורקית מורכבת מתעשייה מודרנית בד בבד עם חקלאות מסורתית התופסת 35% מן התעסוקה. קיים גם ענף השירותים וענף התיירות. ענף הייצור הגדול ביותר בתעשייה הוא טקסטיל.

התל"ג לנפש בטורקיה נמוך משמעותית מהתל"ג של שאר מדינות המערב, ועומד על 8,900 דולר בשנה. ישנם 10.2 אחוזי אבטלה, ונכון לשנת 2000, 20 אחוז מן האוכלוסייה מוגדרת מתחת לקו העוני. מצב זה גורם לעיור (אורבניזציה) - אנשים רבים עוברים לערים הגדולות במטרה למצוא פרנסה. כמו כן, ההגירה מחוץ לטורקיה עולה משנה לשנה. המצב הכלכלי בטורקיה, היצע העבודה הנמוך ותופעת "כישורי יתר" (Over-qualification) – אנשים בעלי מקצוע ותארים מתקדמים שאינם מוצאים עבודה במקצועם – הן סיבות חשובות לעיכוב כניסת טורקיה לאיחוד האירופי.

עם זאת, נכון לשנת 2000 משקיעה המדינה מאמצים רבים בכלכלה המגדילים את הצמיחה במהירות, אך היא עדיין מתקשה להתגבר על חובות לאומיים.

החל מ-2018 נכנסה טורקיה למשבר כלכלי בעקבות הגרעון העמוק, המאופיין בצניחת ערכה של הלירה הטורקית (TRY), אינפלציה גבוהה, עליית מחירי האשראי, ועליה באי יכולות להחזיר הלוואות בכלל המדינה. נכון ל-24 בספטמבר 2022, על אף תוכניות הבראה שונות מטעם הממשל הטורקי, ערך הלירה ממשיך לצנוח והכלכלה אינה מצליחה להתאושש.

דלק

טורקיה נמנית עם המדינות "מובילות הנפט" ומהווה צומת ראשי בנתיבי הנפט העולמיים, כיוון שהיא מגשרת בין המזרח התיכון, אירופה והקווקז. מדינה זו נמצאת במקום ה-24 בעולם בצריכת נפט עם כ-715,000 חביות ביום, למרות שהיא מייצרת רק כ-50,000 ומייצאת את רובן. מדי שנה עולה צריכת הנפט המהווה מקור לכמעט 40% מהפקת האנרגיה בטורקיה בכ-30,000 חביות ליום. לכן, ישנה תלות גדולה בייבוא, שמתבצע ממדינות המזרח התיכון ומרוסיה. במקביל, עולה השימוש בגז טבעי על יתרונותיו הרבים (כלכלית, סביבתית ופוליטית) וכדי למנוע שוב תלות ברוסיה, הסתיים ב-2006 פרויקט גדול בטורקיה הנקרא BTE) Baku-Tbilisi-Erzurum) והוא צינור גז טבעי באורך 1,776 ק"מ המחבר בין גאורגיה, אזרבייג'ן וטורקיה. כמו כן, כיום נמצא בבניה צינור שיוביל גז ליוון ויהפוך את טורקיה לצומת חשוב עוד יותר בנתיבי הנפט העולמיים.

חשמל

נכון לשנת 2004, ייצרה טורקיה כ-32,000 מגה-וואט, והמשיכה לייצר אמצעים לייצור עוד כ-13,000 מגה-וואט. עליה להכפיל פי 3 כמות זו עד שנת 2020 כדי לעמוד בביקוש הגדל בקצב מסחרר. ב-2004 אישרה הממשלה רפורמה שתאפשר הפרטת משק האנרגיה בטורקיה. ייצור האנרגיה מגיע בעיקר מנפט, פחם וגז טבעי — מקורות שבהם טורקיה תלויה מייבוא. אף על פי כן, לטורקיה פוטנציאל עצום לייצור "אנרגיה מתחדשת", למשל, תחנות חשמל הידרו-אלקטריות שיפיקו אנרגיה מזרימת הנהרות הרבים בארץ. אפשרות נוספת היא הפקת חשמל מתנועת הרוח, על ידי שדות שיונחו לאורך חופי הארץ. מדי פעם עולות יוזמות להקמת תחנות כוח גרעיניות, אך הן נגנזות עקב לחצים בינלאומיים. כיום טורקיה סוחרת בחשמל עם אזרבייג'ן, ארמניה, בולגריה, גאורגיה, איראן, עיראק וסוריה.

פרויקט דרום-מזרח אנטוליה

ערך מורחב – פרויקט דרום-מזרח אנטוליה

עוד בתקופתו של מוסטפא כמאל אטאטורק עלה הרעיון להשתמש במי הפרת והחידקל כדי לקדם את דרום טורקיה. מאז עבר פרויקט דרום-מזרח אנטוליה (Güneydoğu Anadolu Projesi, GAP) מספר גלגולים וכיום מטרתו היא לשפר את המצב הסוציו-אקונומי של תושביהן של תשע מנפות דרום-מזרח טורקיה. בסופו של דבר, הפרויקט אמור להכפיל את השטח החקלאי של טורקיה על ידי יצירת תעלות בין הנהרות, ליצור אגמים בהן ניתן לדוג ולהקים 19 תחנות כוח הידרואלקטריות ו-22 סכרים.

ייבוא וייצוא

טורקיה מייצאת בעיקר ביגוד, מזון, טקסטיל, מתכות וציוד תחבורה בעיקר לאירופה (בראש ובראשונה לגרמניה — 12.9% מכלל הייצוא). עיקר הייצוא של טורקיה מתבסס על גידולים חקלאיים.

טורקיה מייבאת בעיקר מכונות, כימיקלים, דלקים וציוד מאירופה ומסין.

החרם על ישראל

בעקבות מלחמת חרבות ברזל וסירוב ישראל לאפשר לה להצניח סיוע ברצועת עזה[1] הודיע בחודש אפריל 2024 הנשיא הטורקי ארדואן על אמברגו סחורות על ישראל ביותר מ-54 קטגוריות ביניהם סחורות בענף הבנייה המזון והטואליטיקה[2][3].

לקריאה נוספת

  • Z. Y. Hershlag, The contemporary Turkish Economy, London: Routledge, 1998

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת טורקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39173415כלכלת טורקיה