כלכלת לבנון
| דירוג עולמי | תמ"ג: 129; תמ"ג לנפש: 156 |
|---|---|
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 17,937 |
| תמ"ג לנפש | 3,082 |
| צמיחה כלכלית | 1.00% (דירוג: 175; הערכה לשנת 2015) |
| כוח עבודה | 1,628,000 (הערכה לשנת 2013) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת לבנון היא כלכלה מתפתחת. התמ"ג עומד על 88,250 מיליון דולר והתמ"ג לנפש עומד על 16,135 דולר.[1] ההוצאות הממשלתיות הסתכמו ב-15.9 מיליארד דולר בשנת 2018,[2] שהם 23% מהתמ"ג. לבנון היא המדינה השלישית בעולם בגובה החובות מבחינת היחס בין החוב לתוצר. כתוצאה מכך, תשלומי הריבית צרכו 48% מההכנסות הממשלתיות המקומיות בשנת 2016, ולכן הגבילו מאוד את יכולת הממשלה לבצע השקעות נחוצות בתשתיות.[3] החל משנת 2020 התמודדה גם עם אינפלציה גבוהה מאוד.[4] לאחר מלחמת לבנון השנייה הכלכלה הלבנונית התרחבה משמעותית והצמיחה הייתה בממוצע 9.1% בין 2007 ל 2010.[5] לאחר 2011 הכלכלה המקומית הושפעה ממלחמת האזרחים בסוריה, וצמחה בממוצע שנתי של 1.7% בתקופת 2011–2016 וב-1.5% בשנת 2017.[5] בשנת 2018 הוערך גודל התוצר בכ-54.1 מיליארד דולר.[1]
הכלכלה הלבנונית מכוונת שירות. בלבנון יש מסורת חזקה של לסה פר, כאשר חוקת המדינה קובעת כי "המערכת הכלכלית היא חופשית ומבטיחה יוזמה פרטית וזכות לרכוש פרטי". המגזרים הכלכליים העיקריים כוללים מוצרי מתכת, בנקאות, חקלאות, כימיקלים וציוד תחבורה. ענפי הצמיחה העיקריים כוללים בנקאות ותיירות. אין מגבלות על מט"ח או תנועת הון.
תיירות
ענף התיירות בלבנון היה חשוב מבחינה היסטורית לכלכלה המקומית ומהווה מקור הכנסה מרכזי. לפני מלחמת האזרחים בלבנון, ביירות נחשבה בעיני רבים כ"פריז של המזרח התיכון" שהובאה לעיתים קרובות כמוקד פיננסי ועסקי בו יוכלו המבקרים לחוות את התרבות, המטבח, ההיסטוריה הים תיכונית הלבנטית, ארכאולוגיה ואדריכלות של לבנון. מיישובים מתקופת האבן ועד הערי המדינה הפיניקיות, ממקדשים רומיים ועד למרחצאות חצובות בסלע, מטירות צלבניות ועד מסגדים ממלוכים וחמאם עות'מאני. בלבנון היסטוריה ארוכת שנים של תיירות תרבותית. ההתעניינות בתרבות הלבנטית הלבנונית עוררה בעקבות ביקוריהם של אוריינטליסטים, חוקרים ומשוררים אירופיים רבים, במיוחד אלפונס דה למרטין, ארנסט רנן וויקטור גוארין.[6][7] לבנון מציעה שפע: מחורבות רומיות עתיקות, לטירות שמורות היטב, מערות גיר, כנסיות ומסגדים היסטוריים, חופים יפים השוכנים בים התיכון, מטבח לבנוני, חיי לילה, ודיסקוטקים, ועד אתרי סקי הרריים.
השקעה פרטית משמעותית נעשית כיום במודרניזציה והרחבת מגזר זה וחברות מלונות בינלאומיות חזרו ללבנון. קזינו דו ליבן, שהיווה באופן היסטורי יעד תיירותי מרכזי, נפתח מחדש בשנת 1996. אתר הסקי הגדול במדינה הורחב. ענף התיירות של לבנון מסתמך גם על מספרם הגדול של לבנונים החיים בחו"ל שחוזרים בקביעות למדינה בקיץ.[8]
חקלאות
החקלאות בלבנון היא המגזר השלישי בחשיבותו במדינה לאחר מגזר השירותים, והמגזר התעשייתי. היא תורמת כמעט 7% לתמ"ג ומעסיק כ-15% מכוח העבודה.[9] הגידולים העיקריים כוללים דגנים (בעיקר חיטה ושעורה), פירות וירקות, זיתים, ענבים וטבק, יחד עם עדרי צאן ועיזים. משאבים מינרליים מוגבלים ומנוצלים רק לצריכה ביתית.[10] לבנון, המונה מגוון אדמות חקלאיות, החל מהרמה הפנימית של עמק הבקעא ועד העמקים הצרים המובילים כלפי מטה אל הים התיכון, מאפשרת לחקלאים לגדל גידולים אירופיים וגם טרופיים כאחד. טבק ותאנים מגודלים בדרום, פירות הדר ובננות לאורך החוף, זיתים בצפון וסביב הרי השוף ופירות וירקות בעמק הבקעא. גידולים נוספים כוללים אבוקדו ליד גבל וחשיש בבקעא.
החקלאות של לבנון, המציעה קרקע פורייה וטרסות. עם זאת, פרקטיקות חקלאיות לא ראויות המובילות לשחיקת קרקע והידלדלות משאבי המים התת-קרקעיים, זיהום מים והשפעות בריאותיות כתוצאה משימוש לא הולם בחומרי הדברה ודישון. זיהום סביבתי כתוצאה מהשלכת פסולת שחיטה, וחוות בעלי חיים הם מהבעיות העיקריות של מגזר זה. החקלאות גם הולכת ופוחתת לטובת עיור, כמו במישור החוף ובחלקים מהבקעא. נראה כי מדיניות הממשלה מכוונת לגידול בזמינות ההשקיה במים (בעיקר בדרום) ובקרה על השימוש בחומרי הדברה, ללא השקעה או מעט תמריצים לטכניקות השקיה שמורות על מים וקרקע. המגזר הפרטי מנצל בהדרגה הזדמנויות חדשות אך קטנות המוצעות על ידי חקלאות אורגנית ותוצרת חקלאית בעלת ערך גבוה.[11]
אנרגיה
לבנון דלה במקורות אנרגיה, על כן מבוסס משק האנרגיה שלה על מקורות חיצוניים. יבוא דלקים לתעשייה, לתחבורה ולייצור חשמל מהווה סעיף הוצאה נכבד במשק הלבנוני. אספקת החשמל איננה עונה על צורכי המדינה, ותחנות הכוח מיושנות הדורשות תחזוקה יקרה. המצב הביא לכך שטורקיה העניקה ללבנון תחנות כוח צפות העוגנות מול החוף הלבנוני ומסייעות רק במעט לספק את צריכת החשמל המקומית.
שחיתות
כלכלת לבנון סובלת מרמת שחיתות גבוהה – החל בניפוח בשכר הבכירים, דרך מינויי קרובים ועד ניפוח המנגנון הממשלתי. הבעיה האחרונה היא תוצאה של המשטר העדתי הנוהג בלבנון, המחייב מינוי נושאי משרות לתפקידים בכירים על פי מפתח עדתי (בהתאם לחוקת לבנון), ולאו דווקא על פי הכישורים.[12]
המחאה בלבנון בשנים 2019–2020
ערך מורחב – המחאות בלבנון (2019)
בשנת 2019 פרצו סדרה של מחאות ברחבי לבנון, שהגיעו בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה.[13] ההפגנות פרצו לאחר הטלת מיסים על שיחות ווטסאפ, לאחר שהמיסים הועלו גם על צריכת בנזין וטבק. ב-18 באוקטובר הממשלה ביטלה את המס, אך צעד זה לא עצר את המהומות. האירועים הוסלמו והממשלה הכריזה על מצב חירום ושורת רפורמות נוספות, על פיהן צמצום התקציב יתבצע מהממשלה עצמה, על ידי צמצום שכר נבחרי ציבור ב-50% ומיסוי מיוחד על הבנקים.[14] עם התפרצות נגיף הקורונה בלבנון נעצרו ההפגנות אך המצב הכלכלי המשיך להתדרדר. תוך שנה עלתה האינפלציה בלמעלה מ-60% והלירה הלבנונית איבדה שני שלישים מערכה. חוסר אמון האזרחים במטבע הוביל להיקף רחב של עסקאות בדולרים, ותופעה זו הובילה בתורה להגבלה מצד הבנקים על משיכת כסף. במקביל מחירים של מוצרים בסיסיים כמו אורז וקמח התייקרו בכ-80%, ומצד שני מאות אלפי משפחות נמצאות ללא הכנסה וללא קבלת סיוע מהמדינה. חזבאללה מנסה לעודד חוסר אמון במערכת הכלכלית-פוליטית הנוכחית כדי לנסות להגביר את השפעתו על כלכלת לבנון.[15]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- איתמר לוין, צידו האחר של המטבע, באתר גלובס, 15 ביולי 2006.
- יוני גרף, שירותים ומסחר בלבנון, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2006
הניו יורק טיימס, המערכת הפוליטית בלבנון מסריחה משחיתות, אך גם מהררי זבל, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2019- דני זקן, אינפלציה דוהרת וחוב ענק: כך הידרדר דירוג האשראי של לבנון לזה של ונצואלה, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
- צבא לבנון מתקשה לעמוד בקריסה הכלכלית: "החיילים רעבים" באתר וואלה!, 11 במרץ 2021
- "אחד ביום": מה ריסק את לבנון?, באתר N12, 7 ביולי 2021
- רועי קייס, איך לבנון הגיעה למצב הזה? הקריסה - קווים לדמותה, באתר כאן, 8 ביולי 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Central Intelligence Agency, Report, Review of the World Situation, February 16, 1949, Secret, CREST., U.S. Intelligence on the Middle East, 1945-2009
- ^ Budget deficit and inflation: Japan, dx.doi.org, 2019-06-14
- ^ Priority Reforms for the Government of Lebanon, World Bank, 2017-05-27
- ^ כלכלה בקריסה: האינפלציה בלבנון זינקה ל-112%, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2020
- ^ 5.0 5.1 Figure 1.16. Command GDP adjustment to annual average GDP growth rate, dx.doi.org
- ^ Cynthia Eid, Fady Fadel, Quelle justice internationale au Proche-Orient ?, Presses de l’Université de Montréal, 2016, עמ' 101–108
- ^ N. Bjorndalen, E. Kuru, Stability of Microbubble-Based Drilling Fluids Under Downhole Conditions, Journal of Canadian Petroleum Technology 47, 2008-06-01 doi: 10.2118/08-06-40
- ^ Who's Who in Lebanon 2007-2008, Berlin, Boston: DE GRUYTER SAUR
- ^ فابريس بالانش, أطلس لبنان, Presses de l’Ifpo, 2016, עמ' 24–25
- ^ Lebanon, Main branches of industry, January 2008. Retrieved on 2008-06-22.
- ^ Original PDF, dx.doi.org
- ^ זה לא רק הווטסאפ, באתר www.regthink.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Lebanon a Year Later: The Crisis Deepens, MERIP Reports, 1974-08, עמ' 26 doi: 10.2307/3011198 - ^ תיעוד מפתיע: צבא לבנון פיזר אנשי חיזבאללה בכוח, באתר בחדרי חרדים
- ^ חיזבאללה עולה על הבנקים, באתר מאקו
31898461כלכלת לבנון