כלכלת מונגוליה
 | |
| אולן בטור | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 124; תמ"ג לנפש: 128 |
|---|---|
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 19,872 |
| תמ"ג לנפש | 5,695 |
| צמיחה כלכלית | 2.30% (דירוג: 130; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 36.5 (דירוג: 83; 2008) |
| כוח עבודה | 1,164,000 (הערכה לשנת 2015) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
הפעילות הכלכלית במונגוליה מבוססת באופן מסורתי על חקלאות ורעיית צאן. כמו כן, קיימים במדינה מחצבים רבים, כגון נחושת, פחם, מוליבדן, בדיל, טונגסטן וזהב.
סקירה היסטורית
הסיוע הסובייטי, שהיווה בעבר למעלה משליש מהתמ"ג, נעלם כמעט בן לילה ב-1990-91, בשעה שברית המועצות התמוטטה. מונגוליה שקעה למיתון עמוק, שנמשך זמן רב בעקבות סירובה של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (MPRP) לנקוט ברפורמה כלכלית. לאחר מכן, עם עלייתה של הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה לשלטון, אומצה כלכלת שוק חופשי, שתמכה בליברליזציה של מסחר פנימי ובינלאומי, ושיקמה את הבנקים. הממשלה המונגולית פתחה בתוכניות הפרטה, ואימצה משקיעים זרים.
הרפורמה עוכבה על ידי ה-MPRM באופוזיציה ובעקבות אי יציבות פוליטית שנעצרה אחרי ארבע ממשלות רצופות של האיחוד הדמוקרטי. ב-1997 החלה כלכלת המדינה לצבור תאוצה לאחר שקיעה ב-1996 בעקבות אסונות טבע שפקדו את מונגוליה, ובעקבות הירידה העולמית במחירי נחושת וקשמיר. הייצוא קרס ב-1998 בעקבות המשבר הכלכלי הכלל-אסייתי. באוגוסט וספטמבר 1999, סבלה מונגוליה מחרם רוסי על ייצוא נפט ומוצריו.
בשנות ה-80 החלו התעשיות המונגוליות לצבור תאוצה, וייצרו 34% מהמוצרים, בהשוואה ל-18% בחקלאות. עם זאת, מחצבים, בעלי חיים ומוצרים המבוססים על בעלי חיים עדיין מהווים את מרכז הכלכלה המונגולית.
בסוף שנות ה-80 החלה המדינה ליצור קשרים עם מדינות אסיה הלא קומוניסטיות ועם המערב. ב-1 בינואר 1991 חתמה מונגוליה על הסכם בילטרלי עם רוסיה.
בין 1990 לבין 1993 סבלה מונגוליה מאינפלציה תלת ספרתית ומאבטלה קשה. הייצור התדרדר ב-75%. הרפורמה שהתחילה ב-1994 שיפרה את מצב הכלכלה, אך גידול זה לווה בהיחלשות הבנקים.
מונגוליה הצטרפה לארגון הסחר העולמי (WTO) בשנת 1997. הקהילה העולמית התחייבה לתרום 300 מיליון דולר בשנה על מנת לסייע למונגוליה, בכנס שנערך באולן בטור ביוני 1999.
סביבה
כתוצאה מעיור מסיבי ומדיניות של תיעוש בעידן הקומוניסטי, הפכה סביבתה המידרדרת של מונגוליה למצוקתה העיקרית. שריפתו של פחם ופעילותם של מפעלים רבים באולן בטור גרמו לזיהום אוויר מסיבי באזור עיר הבירה.
כריתת יערות ועיבוד-יתר של המישורים הגביר את שחיקת האדמה כתוצאה מרוח ומגשם. בעקבות הגדילה בעדרים (כתוצאה מההפרטה), קיימת בעיה של חוסר במרעה.
נתונים מספריים
תמ"ג: 6.1 מיליארד$
גידול שנתי בתמ"ג: 3.5%
תמ"ג לנפש: 2320$
תמ"ג על פי סקטורים:
- חקלאות: 33%
- תעשייה: 24%
- שירותים: 43%
אחוז אוכלוסייה מתחת לקו העוני: 40%
אינפלציה: 9.5%
כח העבודה: 1.256 מיליון
שיעור האבטלה:: 4.5%
מטבע: 1 טוגרוג = 100 מונגו
שער חליפין (2005): 1 טוגרוג = 0.0008$
שנה פיסקלית: הלוח הקלנדרי
קישורים חיצוניים
- הבורסה המונגולית - האתר הרשמי
23043911כלכלת מונגוליה