יחסי כורדיסטן העיראקית – רוסיה

יחסי כורדיסטן–רוסיה
כורדיסטן	רוסיה


כורדיסטן	רוסיה
שטח (בקילומטר רבוע)
191,660	17,098,242
אוכלוסייה
28,000,000‏‏‏	144,542,549
תמ"ג (במיליוני דולרים)
	2,021,421
תמ"ג לנפש (בדולרים)
	13,985
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה פדרלית נשיאותית

יחסי כורדיסטן העיראקית–רוסיה הם היחסים הדו צדדיים שבין כורדיסטן העיראקית לבין הפדרציה הרוסית. כאשר לכורדיסטן העיראקית יש נציגות במוסקבה^[1], לרוסיה יש קונסוליה גנרלית בארביל מאז 28 בנובמבר 2007^[2]^[3]. יחסים בין הכורדים לרוסים החלו בחצי השני של המאה ה-18. במהלך המלחמה הקרה, ברית המועצות תמכה במורדים הכורדים כנגד עיראק^[4].

לאחר המלחמה הקרה, רוסיה ייסדה את יחסיה הדיפלומטיים עם המדינה האוטונומית החדשה, כורדיסטן העיראקית. היחסים מתוארים כדו-ערכיים. בשונה ממעצמות אירופיות אחרות, רוסיה לא מתחה ביקורת על משאל העם על עצמאות כורדיסטן העיראקית והמשיכה לתמוך בכורדים, למרות המתיחות ביחסיה עם עיראק. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נפגש עם ראש ממשלת כורדיסטן העיראקית נצ'ירוואן בארזאני ביוני 2017 ובמאי 2018^[5].

לפי נציגים כורדים, ההשקעות הרוסיות בכורדיסטן העיראקית בעשור השני של המאה ה-21 שוות מיליארדי דולרים, מה שמנע מהכורדים להגיע לפשיטת רגל, למרות שחלק גדול ממנו הושקע במלחמה במדינה האסלאמית.

היסטוריה

יחסי ברית המועצות–כורדיסטן העיראקית

מייסד המפלגה הדמוקרטית הכורדית, מוסטפא בארזאני, יצא לגלות בברית המועצות בשנים 1945 עד 1958. במהלך הגלות שלו, הוא יצר קשרים קרובים עם הק.ג.ב. ועם הצבא האדום. למרות ההבדלים האידאולוגיים ביניהם, הסובייטים החלו לתמוך בבארזאני במהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20. במהלך המלחמה הקרה, לבארזאני היו קשרים קרובים מאוד עם הסובייטים, כך שבארזאני האמין כי מדינה כורדית תוקם רק בעזרת תמיכת ברית המועצות^[4].

סיוע צבאי

שנה אחת בלבד לאחר ששב לכורדיסטן העיראקית, בארזאני חזר למוסקבה כדי לשוחח עם המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, על שיפור היחסים בין האומות. כאשר חזר מביקורו ברוסיה, הוא החל לחזק את השליטה שלו בכורדיסטן העיראקית והביס את השבטים הכורדים הפרו-עיראקים. ב-1961, מספר המורדים הכורדים עמד על 5,000-7,000 משם שבשלב זה עיראק איבדה את רוב השליטה שלה באזור. כאשר יחסי כורדיסטן העיראקית–עיראק התדרדרו, התמיכה הסובייטית בכורדים דעכה משום שהגנרל העיראקי עבד אל-כרים קאסם החל להפוך את עיראק לקומוניסטית, וכל התנגדות לממשלו מצד הסובייטים הייתה מעבירה את עיראק לגוש המערבי ולארצות הברית^[4].

כאשר הפיכת מפלגת הבעת' של שנת 1963 החלה, הסובייטים ניצלו את ההזדמנות ודרשו מהממשלה העיראקית שיכירו באוטונומיה הכורדית ובזכויות הכורדים בעיראק. משם הכישלונות במשא ומתן, הסובייטים חתמו על הסכם ידידות עם עיראק ב-1972, מה שגרם למתיחות ביחסי המפלגה הדמוקרטית הכורדית לבין המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות באוגוסט של אותה השנה. לאחר ההסכם עם עיראק, ברית המועצות הפסיקה לספק סיוע צבאי לכורדיסטן העיראקית^[4].

עד החצי השני של שנת 1972, בין שתי המדינות הייתה מתיחות רבה. המתיחות הגיעה לשיאה כאשר במהלך המלחמה הכורדית-עיראקית השנייה, העיראקים הביסו את המורדים הכורדים בעזרת כלי נשק סובייטים. למרות זאת, הסובייטים מדי פעם המשיכו להזרים נשק לכורדיסטן העיראקית. ברית המועצות הפסיקה להתערב בסכסוך הכורדי-עיראקי בתחילת הפלישה הסובייטית לאפגניסטן^[4].