יחסי אנגולה–ישראל
| יחסי ישראל–אנגולה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | אנגולה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 1,246,700 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 38,270,932 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 84,723 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 2,214 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה נשיאותית |
בין מדינת ישראל ורפובליקת אנגולה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המדע והחקלאות.
היסטוריה
היחסים בין שתי המדינות החלו עוד בראשית שנות ה-60, בתקופה בה אנגולה נאבקה על עצמאותה, כאשר ישראל שיגרה בחשאי משלוחי נשק לתנועה העממית לשחרור אנגולה, אשר שימשה בראשיתה כגורם המרכזי במאבק לעצמאות כנגד הקולוניאליזם הפורטוגלי. במהלך תקופה זו, רבים מחברי התנועה נשלחו לישראל לאימונים, והולדן רוברטו, ראש התנועה העממית, ביקר בעצמו בישראל. הסיוע הישראלי המשיך גם בימיה הראשונים של מלחמת האזרחים באנגולה, אשר החלה בשנת 1972, כאשר מרבית הסיוע הצבאי הישראלי נשלח דרך שטחה של זאיר. עם זאת, היחסים בין המדינות נותקו בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, אשר הובילה לניתוק היחסים של רבות ממדינות אפריקה עם ישראל, ובכללן אנגולה.
היחסים בין שתי המדינות קמו לתחייה בשנת 1993, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו, וכעבור שנה חידוש היחסים קיבל גושפנקה רשמית עם פתיחתה מחדש של שגרירות ישראל בלואנדה, בירת אנגולה. לתפקיד השגריר באנגולה מונתה הדיפלומטית תמר גולן[1], כאשר בסיום כהונתה כשגרירה חזרה לאנגולה, לבקשת נשיא הרפובליקה, כדי לסייע בכינון הוועדה הלאומית ללוחמה במוקשים, וזאת כמומחית מטעם האו"ם[2]. בשנת 2000 גם אנגולה פתחה שגרירות רשמית בישראל.
בחודש אוגוסט 2012, ראש ממשלת אנגולה הגיע לירושלים לביקור שנמשך שלושה ימים, במהלכו חתמו נציגי שתי המדינות על הסכם לחיזוק הקשרים ההדדיים. נשיא מדינת ישראל שמעון פרס אמר בתגובה לחתימת ההסכם, כי שיתוף הפעולה בין שתי המדינות יבוסס על תחומי המדע והטכנולוגיה, התחום הכלכלי, וכן נושאי ביטחון למיניהם. ראש ממשלת אנגולה בתגובה הביע רצון לקיים ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים אלו, ובתחומים נוספים[5].
ב-2016 אנגולה ביחד עם ניו זילנד וונצואלה הגישו למועצת הביטחון של האו"ם הצעה כנגד ההתנחלויות ובהצבעה באו"ם ההחלטה עברה, עקב כך מדינת ישראל ביטלה את יחסיה עם אנגולה והחזירה את השגריר בחזרה לישראל.
יחסים כלכליים
חידושם של היחסים הדיפלומטיים בשנת 1993 הביא לעלייה ניכרת בהיקף הסחר ההדדי שבין שתי המדינות.
במהלך שנות ה-90 נחתמו מספר עסקאות נשק בין שתי המדינות. אחת מאותן העסקאות, הידועה בשם "אנגולה-גייט", אשר התרחשה בין השנים 1993-2000, בסדר גודל של כ-790 מיליון דולרים, כללה את איש העסקים הישראלי ארקדי גאידמק. 42 האנשים שהיו מעורבים בפרשה זו הועמדו לדין בצרפת בגין מכירה לא חוקית של נשק לנשיא דוש סנטוש במהלך מלחמת האזרחים באנגולה[6].
לאחר סופה של מלחמת האזרחים, בשנת 2006, הייתה אמורה להתבצע עסקת נשק בשווי של כמיליארד דולר בין שתי המדינות, בתיווכם של סוחר נשק ישראלי וגנרל בצבאו של דוש סנטוש, אך בסופו של דבר, היא לא יצאה אל הפועל[7].
איש עסקים ישראלי הידוע בקשריו עם הנשיא דוש סנטוש הוא היהלומן לב לבייב, אשר הוגדר בשנת 2004 על ידי נשיא החברה הלאומית האנגולית אינדיאמה, המנהלת את כריית היהלומים באנגולה, בתור המשקיע הבולט מבין כל החברות הזרות בתחום היהלומים באנגולה[8]. בשנת 2005 הקים לבייב, בשיתוף החברה הלאומית, את המפעל הראשון באנגולה לליטוש יהלומים, אשר נועדה לשמש כתחנה לעיבוד כ-40% מהתפוקה הכוללת של יהלומי המדינה[9].
בחודש מרץ 2006, היקף הסחר בין שתי המדינות הסתכם ב -400 מיליון דולרים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר שגרירות אנגולה בישראל
- אתר שגרירות ישראל באנגולה (בפורטוגזית)
- יוסי מלמן, ישראל הקטנה באנגולה: יהלומים, נפט וארקדי גאיידמק, באתר הארץ, 15 ביולי 2011
הערות שוליים
- ^ "רציתי לשנות את העולם", מאת יוסי מלמן, "הארץ" 7.6.2006
- ^ אמילי גרינצווייג ומערכת וואלה!, העיתונאית דר' תמר גולן הלכה לעולמה, וואלה! חדשות, 31 במרץ 2011.
- ^ אולמרט נפגש היום עם נשיא אנגולה היקף הסחר הבילטרלי בין המדינות הוא כ- 600 מיליון דולר בשנה, אתר משרד התעשייה מסחר והתעסוקה, 6 ביולי 2005
- ^ Was diplomat denied post in Angola because he is openly gay
- ^ Angola and Israel Advocate to Strengthen Cooperation
- ^ אבירם זינו ואיי.פי, שופט צרפתי: גאידמק יישפט על סחר בנשק, באתר ynet, 6 באפריל 2007
- ^ יוסי מלמן, הארץ, הערכה: בכירים באנגולה פוטרו על רקע עסקה עם ישראל, באתר וואלה!, 27 באוקטובר 2006
- ^ תני גולדשטיין, "לבייב הוא המשקיע הזר החשוב ביותר באנגולה", באתר ynet, 12 ביולי 2004
- ^ תני גולדשטיין, לבייב חנך את מפעל הליטוש הגדול באפריקה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2005
