יחביאנו צל ידו

יחביאנו צל ידו
יַחְבִּיאֵנוּ צֵל יָדוֹ. תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. חֹן יָחֹן כִּי יִבְחֹן. לֵב עָקֹב לְהָכִינָה. קוּמָה נָא אֱלֹהֵינוּ עֻזִּי. עֻזָּה נָא. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֲךָ. וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. בִּינוֹתִי אֵין מָנוֹס. פְּאַת מַעֲרָב וּמִזְרָח. גֻּלְגַּלְתִּי אַחֲרֶיךָ לְשַׁחֲרֶךָ. יַחַד כַּגֵּר כָּאֶזְרָח. בְּהִשָּׁפְטִי לְצִדְקָתִי. הַשְֹמְאִילָה וְהַיְמִינָה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: דּוֹק שָׁמֶיךָ בְּיַרְכְּתֵיהֶם. גַּם שָׁם אִם אֶסַּק. הוֹדְךָ שָׁם לְשָׁפְטֵנִי. עַל כָּל הַנֶּעֱסַק. וַהֲגִיגִי. בְּרֹב שִׁגְגִי. כְּכִיּוֹר אֵשׁ נִשַּׂק. נִצְרָה דַּל שְֹפָתֵינוּ. תֵּת לָנוּ חֲנִינָה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: זָוֵי שְׁאוֹל בְּמַחְתַּרְתּוֹ. אַף כִּי אַצִּיעַ. חָזִיתִי וְהִנְּךָ שָׁם לְחַבְּרָה וּלְהַפְצִיעַ. טָפַשׁ לִבִּי וְהָחֳרַד. כִּי בֵּינִי לְבֵין מָוֶת כִּפְסִיעַ. שָׁמוֹר שְׁאֵרִית נִדָּחַי בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: יָם גָּדוֹל בְּאַחֲרִיתוֹ אַף כִּי אֶשְׁכּוֹנָה. כַּף יְמִינְךָ תֹּאחֲזֵנִי וּמַה לְּנַפְשִׁי אֶשְׁכּוֹנָה. לוּלֵי רֹב רַחֲמֶיךָ. דְּרָכַי לֹא אֶסְכּוֹנָה. מְשֹׁךְ חֶסֶד לְנִגָּשִֹים תַּחַת יַד עֲדִינָה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: מִדַּת לַיְלָה תְּסוֹבְבֵנִי. אָז יְשׁוּפֵנִי חשֶׁךְ. נְגוֹהוֹת לְךָ הָאֲפֵלוֹת כְּאוֹר יָהֵל וּמוֹשֵׁךְ. סָמַר בְּשָֹרִי מִפַּחְדְּךָ כְּשֹׁךְ נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ. וְעַל הַדָּם כְּמוֹ נִרְדָּם בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: עָלַי שַׁתָּ כַּפֶּכָה. אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי. פָּנֹה אֶפְנֶה אָנָה וְאָנָה אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָנִי. צְרַפְתַּנִי בַּל תִּמְצָא יְיָ חֲקַרְתַּנִי. אָח וְאָחוֹת וְצַחְצָחוֹת, בְּלַעַג לָשׁוֹן וְאֵין בִּינָה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה: קַדְּמָה נָא רַחֲמֶיךָ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. רְצֵה שַׁוְעַת גְּדָיֶיךָ וַעֲמַל צֹאן אוֹבְדוֹת. תְּפַלְּטֵנוּ הֱיֵה לָנוּ לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת. לְכָה לָנוּ לִישׁוּעָה כִּלְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה. יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה:

יחביאנו צל ידו הוא פיוט הנאמר בסליחות שחובר על ידי רבי יצחק בן שמואל. הפיוט מסודר בסדר אלפביתי. תוכן הפיוט עוסק בהימצאותו של הקדוש ברוך הוא בכל מקום ובחוסר היכולת לברוח ממנו,  אלא רק להתפלל אליו. הפיוט מיוסד על פרק קל"ט בתהלים.

הפיוט נאמר על פי מנהג פולין בסליחות ליום שלישי של עשרת ימי תשובה. כמו כן נוהגים האשכנזים לומר את הבית הראשון של הפיוט בתפילת נעילה. הפיוט מושר באותו הניגון של הפיוט ישמיענו סלחתי אשר שונה מרוב ניגוני פזמוני הסליחות.

תוכן הפיוט

הפיוט מתאר את הימצאו של ה' בכל העולם ולכן גם אם ינסה האדם לברוח מה' למזרח, למערב, לשמים, לשאול ולים, ה' יהיה בכל מקום אליו יגיע, ואף החושך והלילה אינם מסתירים ממנו דבר. ה' אף יצר אותנו ומשגיח עלינו ולכן אין דרך להימלט ממנו אלא להתפלל אליו ולבקש ”ה' לשועתנו האזינה”. הפזמון ברובו מיוסד על פסוקים מתוך פרק קל"ט בתהילים:

אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה...אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה. פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ. אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה.

— ספר תהילים, פרק קל"ט

בנוסף משבץ הפיוט משפט הלקוח מניסיון בריחתו של יונה הנביא כמתואר בספר יונה, כשהפייטן מתאר את פחדינו מה' ”כְּמוֹ נִרְדָּם בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה”.

תחת כנפי השכינה

רבי צבי אלימלך מדינוב הקשה על הפתיח של הפיוט ”יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה” מכך שמבואר בספרי קבלה שנשמות הגרים נמצאים תחת כנפי השכינה, ואילו נשמות ישראל נמצאים על כנפי השכינה, ומבאר בשם מחותנו רבי צבי הירש מזידיטשויב שמדובר על הסוכה שמכונה "צילא דמהימנותא". על פי זה יש שנהגו להתעסק בבניית הסוכה ביום שאומרים את הפיוט. מנגד, היו שהגיהו לעל כנפי השכינה. ויש שחילקו בין הבקשה על מנוחת הנשמות ששם כתבו המקובלים לומר על כנפי השכינה כי שם מנוחתם, לבין הפיוט שעיקרו בקשת שמירה כעין הפסוק ”באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה” (ספר תהילים, פרק צ"א, פסוק ד').

מבנה הפיוט

הפיוט מורכב משמונה בתים בעלי ארבע שורות כל אחת (למעט הבית הראשון שהוא בעל שלש שורות), ובסיום כל בית מופיע הפסוק ”ה' לשוועתנו האזינה”. שלושת השורות הראשונות בכל בית מסודרות בסדר האלפביתי החל מהבית השני, שמו של המחבר מרומז בצורה ייחודית כאשר ראשי השורות בבית הראשון יוצרים את שמו יצחק, והשורה הרביעית בכל בית (מהבית השני) יוצרים את המשך שמו של המחבר בן שמואל. בצורה זו השתמש אותו המחבר גם בפיוט לשבת חנוכה הנאמרת למנהג בני רומי "יתן צדקות ה'".

הפיוט מחורז בחריזה פנימית וחיצונית כששלושת השורות הראשונות בכל בית מתחרזות בפני עצמן, והשורה הרביעית מסתיימת בכל הבתים בהברה ”נָה” אשר מתחרז גם עם הסיומת ”יְיָ לְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה”.

מחבר הפיוט

המחבר רימז את שמו יצחק בן שמואל, ההשערה הרווחת היא שמדובר בר"י הזקן נינו של רש"י ואחיינם של רשב"ם ורבנו תם, אשר היה מראשוני וגדולי בעלי התוספות וחי בשנות ה-ד'תת"ק. אך היו שייחסו את הפיוט לרבי יצחק בן שמואל הספרדי.

לקריאה נוספת

• הרב אהרן לוי, סליחות מבוארות ומפורשות-ישמיענו סלחתי, עמ' תצא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

• דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ' קסט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

• הרב חיים צבי פנט, סליחות מפורשות - באר יעקב, עמ' שכו, באתר היברובוקס