ישמיענו סלחתי
ישמיענו סלחתי
|
|---|
|
יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. בִּימִין יֶשַׁע לְהִוָּשַׁע עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן. בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ. יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ: |
ישמיענו סלחתי הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") לימים נוראים, מאת הפייטן רבי שלמה ב"ר שמואל.
הפיוט נאמר לפי מנהג ליטא בסליחות ליום חמישי לפני ראש השנה, לפי מנהג פולין בסליחות ליום רביעי של עשרת ימי תשובה, ולפי מנהג בהמן בסליחות ליום שלישי של עשרת ימי תשובה. בנוסף, נאמר הבית הראשון של הפיוט גם בתפילת נעילה, למנהג אשכנז המזרחי, בעיצומו של יום הכיפורים. הפיוט אינו נאמר כלל במנהגי הסליחות של מערב אירופה. הפיוט נאמר בניגון ייחודי לו ולפיוט יחביאנו צל ידו.
תוכן הפיוט
תוכן הפיוט הוא בקשה מהקב"ה שימחל לנו מחילה שלימה ויושיענו מתוך הבנה לצרותנו ודלותנו, ויראה כי אנו פונים אליו כעת ומתחרטים על חטאינו. הפיוט מסתמך גם על הזכרת י"ג מידות של רחמים, שאינן שבות ריקם. הבית הראשון הוא מעין הקדמה לפיוט ובו מוצג הנושא המרכזי של הפיוט: משאלתו לסליחה ומחילה לעם ישראל מאת הקדוש ברוך הוא.
הפייטן משתמש בטכניקת הישנות צלילים: ”יַקִּיר מְקַרְקֵר קִיר”, ”וּלְצַוָּאר כְּמוֹ סַוָּאר”, ”וּמִי אָזַר זֵר לְזָר וּמִי אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ”, ”וַתֵּק תִּיק מִנַּרְתֵּק”, ”מַחֲזִיקָם וְלֹא רֵיקָם” ועוד. עובדה זו גם מקשה על הבנת הפיוט, הכתוב במשלב לשוני גבוה יחסית ובשפה מדוקדקת ודייקנית. לשונו של הפיוט מקראית, בשילוב מילים וביטויים מלשון חז"ל (כמו ”לִפְתֹּחַ בַּחֲרָטָה”, ”סַוָּאר”, ”מִשָּׁלֵם חֵלֶק”).
מלשונו של הפיוט נראה שבמקורו יועד הפיוט להיאמר כבקשה לשליח ציבור (כנאמר בו: ”תַּצְלִיחִי בְּמִשְׁלָחִי, אָשִׁיב שׁוֹלְחִי דָּבָר”).
מחבר הפיוט
מחבר הפיוט, רבי שלמה ב"ר שמואל ב"ר אליה, הוא בן המאה ה-12 או המאה ה-13[9].
לדעת יום-טוב ליפמן צונץ[10] המחבר זהה עם שלמה ב"ר שמואל, מחבר הרשות "א-להא מקמה" לתרגום ההפטרה.
מבנה הפיוט
הפיוט מונה שבעה בתים. בכל בית חמש שורות מלבד הבית המקדים אשר לו ארבע שורות. השורה האחרונה בכל בית הוא ”יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ” (מן הפסוק "שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי, ה' הֱיֵה עֹזֵר לִי" שהומר ללשון רבים).
הפיוט מחורז בחריזה משולשת ייחודית לשאר פיוטי הסליחות, כאשר המילים הראשונות בכל שורה מתחרזות בפני עצמם, שלושת השורות הראשונות בכל בית מתחרזות בפני עצמם, וחריזה חיצונית במסגרתה נחרזים כל שתי שורות אחרונות שבכל בית בסיומת הקבועה ”נוּ” אשר מתחרז עם הסיומת הקבועה ”יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ”. בבית המקדים אין חריזה פנימית בתוך השורות אך שתי השורות הראשונות מתחרזות ביניהן והשורות האחרונות כבשאר הפיוט.
אקרוסטיכון - האותיות שבתחילת כל שורה, החל מהבית השני, מרכיבות את שמו של המחבר: שלמה ברבי שמואל ברבי אליה חזק. ישנן לפיוט נוסחאות שונות בהן נשתבשה החתימה, ופעמים שלא הובנה כהלכה על-ידי חוקרי הפיוט[11].
הפיוט עשיר בהרמזים מקראיים, ואף בהרמזים תלמודיים שונים.
הערות שוליים
- ^ נוסח אחר: עֲלֵי.
- ^ ברוב המחזורים הנוסח: וּמִי אָזַר זֵר לְזָר.
- ^ נוסח אחר: תַּעַל.
- ^ נוסח אחר: חֵיקִי.
- ^ נוסח אחר: הַגִּיעָהּ.
- ^ נוסח אחר: לְהִצְטַדֵּק בְּיִרְאָתְךָ לְהוֹשִׁיעָהּ.
- ^ ברוב המחזורים הנוסח: וַתֵּק.
- ^ ברוב המחזורים הנוסח: תַּצְלִיחִי בְּמִשְׁלָחִי אָשִׁיב שׁוֹלְחִי.
- ^ מחזור ליום כפור, מהדורת דניאל גולדשמידט, ירושלים תש"ל, במבוא עמ' נ"א.
- ^ LG. p. 311, הובא במבוא למחזור פסח (גולדשמידט), מהדו' יונה פרנקל, ירושלים תשנ"ג, עמ' מ"ה הע' 99.
- ^ ראו למשל אצל ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ראשון, ניו יורק תרפ"ה, עמ' 448, מס' 4116.
37449938ישמיענו סלחתי