אז טרם נמתחו

אז טרם נמתחו
אָז טֶרֶם נִמְתָּחוּ נִבְלֵי שְׁכָבִים, בָּאָרֶץ עַד לֹא דֻבָּקוּ רְגָבִים, גַּבָּךְ שִׁבְעָה דְבָרִים הָיוּ מְגֻבָּבִים, דָּת וָכֵס וּרְטִיַּת בָּנִים שׁוֹבָבִים: הוֹד גַּן עֵדֶן וְעֵלֶק הִבְהוּבִים, וּמְקוֹם כַּפָּרָה עַל יְדֵי מַקְרִיבִים, זֹהַר שֵׁם יִנּוֹן מְחֹלָל מֵחוֹבִים, חֻבָּרוּ אַלְפַּיִם קֶדֶם בְּרִיאַת יִשׁוּבִים: טְכוּסִים עַל רָקִיעַ בּוֹטִים כִּשְׁבִיבִים, יְעוּרִים וּמְשֹׁרָשִׁים פְּנֵי יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, כִּסֵּא הָיָה מֻנָּח בָּרָקִיעַ בְּיִצּוּבִים, לְמוֹשַׁב מֶלֶךְ נוֹרָא עַל סְבִיבִים: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת חֲקוּקָה בִּכְתָבִים, נְתוּנָה עַל בִּרְכּוֹ בְּשַׁעֲשׁוּעַ אֲהָבִים, סָדוּר עַל הַדָּרוֹם גַּן רְטוּבִים, עָרוּךְ עַל הַצָּפוֹן תֹּפֶת שַׁלְהֵבִים: פְּנֵי הַמִּזְרָח יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בְּמַחֲצָבִים, צָפוּן בְּתוֹכָהּ מִקְדַּשׁ אֵ-ל בְּיִשּׁוּבִים, קָבוּעַ בָּאֶמְצַע מִזְבֵּחַ כִּפּוּר חִיּוּבִים, רְבוּצָה עָלָיו אֶבֶן שְׁתִיַּת חֲטוּבִים: שֵׁם יִנּוֹן עָלֶיהָ חָקוּק בְּמִכְתָּבִים, תֹּאַר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בְּתִוּוּי גִּלּוּבִים, שָׁמָּה בַּתָּוֶךְ לִפְנֵי מַאֲזִין מֵאֶשְׁנַבִּים, לִוּוּי תְּשׁוּבָה אֶרֶךְ לְנִדְוִים וְכוֹאֲבִים: מְעֻתֶּדֶת לְכִבּוּס צוֹאִים וּלְהַלְבִּישׁ מוּטָבִים, הָרֵק שֶׁמֶן עַל רֹאשׁ שָׁבִים, בְּכֵן אָתָאנוּ לְךָ עֲלָמִים וְשָֹבִים, רַחֵץ מִצַּחַן וְהַשְׁלֵךְ טִמּוּס סְאָבִים: בִּתְפִלָּה יְקַדְמוּךָ בָּנִים שׁוֹבָבִים, יוֹם יוֹם לְדָרְשֶׁךָ בְּפִיץ נִיבִים, יֵחָשֵׁב אֲמָרֵינוּ כְּהֶקְטֵר דָּמִים וַחֲלָבִים, צִפְצוּפֵנוּ יְקֻבַּל כְּפִסּוּגֵי פָרִים וּכְשָֹבִים: חֲטָאֵינוּ הַצְלֵל בְּקַרְקַע נִטְפֵי מַרְזְבִים, קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּרְחִיפַת רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:

אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז. בקהילות אשכנז המזרחי נאמר הפיוט בפתיחת הסליחות לצום גדליה, ובקהילות אשכנז המערבי נאמר הפיוט ביום שלפני ערב יום הכיפורים.

על הפיוט

הפיוט מבוסס על הברייתא המובאת בתלמוד הבבלי ולפיה נבראו שבעה דברים עוד לפני בריאת העולם:

"תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן: תורה, ותשובה, גן עדן, וגיהנם, כסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח."

בשני הבתים הראשונים מונה רש"י בקצרה את שבעת הדברים שבריאתם קדמה לעולם, ובבתים הבאים הוא מרחיב אודות כל אחד ואחד מהם. בנוסף מסתמך רש"י בפיוט זה על מדרש דומה המצוי במדרש תהילים פרק צ', אות י"ב.

התמה של הפיוט היא שכיוון שהתשובה קדמה לבריאת העולם, היא מהווה בסיס לתפילתנו שתתקבל התשובה, והקהל השב אל הקב"ה יזכה לכפרה ולקרבה אליו.

כל בית בפיוט הוא בן ארבע צלעות, שכל אחת מהן מונה חמש מילים. בפיוט אקרוסטיכון אלפביתי, ולאחריו חתימת המחבר: שלמה ברבי יצחק.

לקריאה נוספת

• פירוש לפיוט בתוך ספר ערוגת הבושם, לרבי אברהם בן עזריאל; הוציא לאור אפרים אלימלך אורבך, ירושלים תשכ"ג, חלק שלישי עמ' 543-541

קישורים חיצוניים

• הפיוט עם ביאור (בעמוד 9), באתר ישיבת ברכת משה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29368791אז טרם נמתחו