א-ל רחום שמך
אֵ-ל רַחוּם שִׁמְךָ. |
אֵ-ל רַחוּם שְׁמָךְ הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.
הפיוט מושר לאחר הפיוט 'אדון הסליחות' בסליחות של כל עדות המזרח, ובאופן מקוצר גם בסוף הסליחות של האשכנזים. חתימת הפיוט משמשת פתיחה לפיוט הבא בעקבותיו: עשה למען שמך, עשה למען אֲמִתָּךְ.
הפיוט מתאר את שמותיו של ה' הרחום והחנון[1], שיחמול על העם שקרוי על שמו.
הבקשה נשענת על הרעיון המובע בספר יחזקאל, פרק ל"ו, פסוקים כ"ב-כ"ד: "לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה'... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם.".
מבנה הפיוט
הפיוט כתוב כך שהמשפטים יוצרים תקבולת משלימה.
כל הפסוקים מסתיימים במילה "שְׁמֶךָ".
ראה בעני עמך
בעשרת ימי תשובה יש מוסיפים פיוט זה:
אֵ-ל רַחוּם שְׁמָךְ. אֵ-ל חַנּוּן שְׁמָךְ. רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ[2]. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵ-ל אַדִּיר שְׁמָךְ[3]. אֵ-ל בָּרוּךְ שְׁמָךְ. אֵ-ל גָּדוֹל שְׁמָךְ[4]. אֵ-ל דָּגוּל שְׁמָךְ[5]: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:"
אֵ-ל הָדוּר שְׁמָךְ[6]. אֵ-ל וָתִיק שְׁמָךְ. אֵ-ל זַכָּאי שְׁמָךְ. אֵ-ל חוֹנֵן שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵ-ל טָהוֹר שְׁמָךְ. אֵ-ל יָחִיד שְׁמָךְ. אֵל כַּבִּיר שְׁמָךְ[7]. אֵ-ל לָעַד שְׁמָךְ[8]: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵ-ל מֶלֶךְ שְׁמָךְ. אֵ-ל נוֹרָא שְׁמָךְ[9]. אֵ-ל סוֹמֵךְ שְׁמָךְ[10]. אֵ-ל עוֹזֵר שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵ-ל פּוֹדֶה שְׁמָךְ[11]. אֵ-ל צַדִּיק שְׁמָךְ[12]. אֵ-ל קָדוֹשׁ שְׁמָךְ[9]. אֵ-ל רַחְמָן שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
אֵ-ל שַׁדַּי שְׁמָךְ[13]. אֵ-ל שׁוֹמֵר שְׁמָךְ[14]. אֵ-ל תּוֹמֵךְ שְׁמָךְ[15]. אֵ-ל תָּמִים שְׁמָךְ: רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ. רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ:
כל פסוק, המורכב משלוש מילים פותח במילה "אֵ-ל", אחריו אחד מכינויי ה' ולסיום המילה "שְׁמָךְ".
האותיות הראשונות של כינויי ה' בכל תיבה בפיוט יוצרות אקרוסטיכון אלפביתי.
לאחר כל ארבעה כינויים כאלו מופיעה הבקשה החוזרת המפנה את רחמיו של ה' ואת יתר תכונותיו החיוביות כלפי עמו וכלפי העולם כולו.
הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא המשפט "רְאֵה בָּעֳנִי עַמָּךְ, רַחֵם עַל עוֹלָמָךְ." בדרך כלל שר החזן כל בית בן ארבעה תארים, וקהל המתפללים עונה כנגדו את הרפרן.
קישורים חיצוניים
- א-ל רחום שמך באתר ויקיטקסט
- אֵל רַחוּם שְׁמָךְ, באתר מאגר הפיוטים
- הפיוט אל רחום שמך, באתר הפיוט והתפילה
- איתי מרינברג, אל רחום שמך ראה בעני עמך - אמנות השיר, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ כינוייו של ה' לפי שתיים ממידות הרחמים שבהן התגלה למשה במעמד נקרת הצור, 'א-ל רחום וחנון',
- ^ ראו תפילת חנה בספר שמואל א', פרק א', פסוק י"א: "אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה"
- ^ ספר תהלים, פרק צ"ג, פסוק ד': ...אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'
- ^ ספר דברים, פרק ז', פסוק כ"א: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא"
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י': "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה"
- ^ ספר ישעיה, פרק ל"ה, פסוק ו': "הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹקֵינוּ"
- ^ ספר איוב, פרק ל"ו, פסוק ה': "הֶן אֵ-ל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב"
- ^ ספר תהלים, פרק ס"א, פסוק ט': "כֵּן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד"
- ^ 9.0 9.1 ספר תהלים, פרק קי"א, פסוק ט': "פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ"
- ^ ספר תהלים, פרק נ"ד, פסוק ו': "הִנֵּה אֱלֹקִים עֹזֵר לִי ה' בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי"
- ^ ספר תהלים, פרק ל"ד, פסוק כ"ג: "פֹּדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו"
- ^ שירת האזינו (דברים, ל"ב, ד'): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא."
- ^ ספר שמות, פרק ו', פסוק ג': "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁדָּ-י וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. "
- ^ ספר תהלים, פרק קכ"א, פסוק ד': "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל"
- ^ ספר תהלים, פרק ט"ז, פסוק ה': "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי"
23439377אל רחום שמך