במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

פיוט במוצאי מנוחה
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֶת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חָיִל בְּצֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אַיִל גְּנוֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל לִשְׁמֹעַ... דְּרוֹשׁ נָא דוֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ הִדָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ וּלְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ לִשְׁמֹעַ... זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ חָלִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ טִנּוּפָם מְחֵה נָא וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ לִשְׁמֹעַ... יוֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר כּוֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר לְחוֹנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר הַמְּנוּצָּר לִשְׁמֹעַ... מָרוֹם אִם עָצְמוּ פִשְׁעֵי קְהָלֶךָ נָא שַׂגְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ עָדֶיךָ לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ לִשְׁמֹעַ... פְּנֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת צַדֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת קְשׁוֹב נָא חִנּוּנָם אֱ-לֹהִים יְיָ צְבָ-אוֹת לִשְׁמֹעַ... רְצֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת שְׁעֵה נָא בְרָצוֹן כְּקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלוֹת תַּרְאֵם נִסֶּיךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת לִשְׁמֹעַ...

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו). פזמון זה נכתב עבור הלילה הראשון בו אומרים סליחות במנהג אשכנז, שחל תמיד במוצאי שבת ("מוצאי מנוחה"), ונהוג לאומרו ביום זה בכל מנהגי אשכנז, הן המזרחי והן המערבי, ואף במקומות בהם לא היה סדר סליחות קבוע לכל הימים, אמירת "במוצאי מנוחה" ביום הראשון קבועה הייתה. בלשון הדיבור משמש לעיתים שם הפיוט לייצג את כל אמירת הסליחות באותו ערב. מחבר הפיוט אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא נכתב באשכנז בתקופה קדומה יחסית, עד המאה האחת עשרה.

מבנה

הפיוט בנוי משמונה בתים, שכל אחד מהם בנוי משלוש צלעות מחורזות. תחיליות הצלעות יוצרות אקרוסטיכון לפי סדר הא"ב, תוך הכנסת האות ס' ביחד עם האות נ' בצירוף "נא שגבם" (כששין שמאלית משמשת כס') כדי להגיע למספר כולל של 21 צלעות. הבית הראשון בשיר אינו כלול באקרוסטיכון.

רבי פנחס מקוריץ הסביר בדרך רמז את צירוף האותיות נ' וס' בשורה אחת בשונה משאר האותיות, מפני ש”נו"ן וסמ"ך כשמתחברים הוא סמיכה לנופלים ונעשה בחינת נס...כי באותו פזמון נזכר כמה פעמים ענין ניסים ונפלאות: "ויודו פלאיך" "מפליא פלאות" "תראם נסיך"...”

קישוט לשון אופייני נוסף בפיוט הוא הצימוד.

תוכן

הפיוט פונה אל ה' ומבקש ממנו שיקשיב לתפילת עם ישראל, יסלח להם ויושיע אותם מצרותיהם. הפזמון החוזר בפיוט הוא ”לשמוע אל הרינה ואל התפילה” שלקוח מתפילת שלמה המלך לאחר בנין בית המקדש.

הפיוט מדגיש במיוחד את אמירת הסליחות בלילה ”במוצאי מנוחה”, ”בזעקם בעוד ליל”, ”רצה עתירתם בעמדם בלילות”, ומשקף את המנהג לומר סליחות, ובפרט את הסליחות הראשונות, בשעות הלילה דווקא, מנהג הקיים גם היום. פתיח הסליחות ”בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה” מבוסס על המנהג האשכנזי הקדום להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה.

הזמר משולם גרינברגר הלחין שיר על המילים ”פנה נא אל התלאות ואל לחטאות. צדק צועקיך מפליא פלאות. קשוב נא חינונם, אלוקים השם צבקות. לשמוע אל הרינה ואל התפילה.” (מתוך הפיוט)

קישורים חיצוניים

• הפיוט במוצאי מנוחה בניגון מסורתי, בביצוע החזן בנימין מוסקוביץ', ישיבת מדרש שמואל, סרטון באתר יוטיוב
• דביר שנרב ויצחק מאיר - דרוש נא דורשיך, סרטון בערוץ "יצחק מאיר", באתר יוטיוב (אורך: 04:51)
• קהילות אשכנז החלו הלילה באמירת סליחות, באתר ערוץ 7, 25 בספטמבר 2005

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה37072528Q6576057