מי שענה לאברהם אבינו

מי שענה לאברהם אבינו
מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַמַּחְתָּה, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הַעֵדָה, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּחָלְיוֹ הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגוֹב הָאֲרָיוֹת, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה, הוּא יַעֲנֵנוּ. מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים, הוּא יַעֲנֵנוּ.

מי שענה לאברהם אבינו היא ליטניה שמקורה בתקופת הגאונים הנאמרת במסגרת אמירת הסליחות אצל יהודי אשכנז.

התוכן הוא בקשה מה' שיענה לתפילת הציבור כפי שענה לתפילתו של דמות אחרת מהתנ"ך שהייתה בצרה ונענתה. הליטניה נשענת על נוסח התפילה בתעניות גשמים כפי שהוא מופיע במשנה, מסכת תענית, פרק ב', משנה ד': ”על הראשונה הוא אומר, מי שענה את אברהם בהר המוריה, הוא יענה אתכם...”, תוך שינוי הלשון מפנייה של שליח הציבור אל הקהל ("יענה אתכם") לבקשה של הקהל בגוף ראשון ("הוא יעננו").

החלק המרכזי בסליחה, שבנוסח יהודי אשכנז הוא בן עשרים שורות, שכל אחת מהשורות פותחת במילים "מי שענה", ומסיימת בבקשה "הוא יעננו". באמצע השורה, כאמור, מוזכר אדם ואירוע מהתנ"ך בו הקב"ה ענה לתפילתו.

המקבילה "דעני לעניי"

סליחה ארמית שמבוססת על אותו התוכן נאמרת בנוסח הספרדים (ובנוסח יהודי תימן): רחמנא דעני לעניי.

אצל יהודי אשכנז נאמר קטע ארמי קצר מתוך הנוסח הארמי הנאמר אצל יהודי ארצות האסלאם מיד בסיום הסליחה העברית בנוסח זה:
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי עֲנֵינָא.
רַחֲמָנָא דְעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא עֲנֵינָא.
רַחֲמָנָא דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא עֲנֵינָא.
רַחֲמָנָא עֲנֵינָא. רַחֲמָנָא חוּס. רַחֲמָנָא פְּרֹק. רַחֲמָנָא שְׁזִיב. רַחֲמָנָא רַחֵם עֲלָן הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.

שתי השורות הראשונות בקטע ארמי זה זכו ללחן מפורסם: רחמנא דעני.

קישורים חיצוניים

• הסליחה, באתר ויקיטקסט
• הפיוט רחמנא דעניי, באתר הפיוט והתפילה
• הפיוט "רחמנא דעניי", באתר הזמנה לפיוט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29369746מי שענה לאברהם אבינו