א-ל ארך אפים
אֵ-ל אֶרֶךְ אַפַּיִם הוא קטע הקדמה לאמירת שלש עשרה מידות של רחמים. הוא משמש בראש ובראשונה לפני ההזכרה הראשונה של י"ג מידות באמירת סליחות, ונהוג גם כאשר נאמרות י"ג מידות במסגרת התחנון. תוכנו העיקרי הוא היותו של ה' רחום וחנון, תיאור אמירתו של ה' למשה את שלש עשרה המידות, והזכרת הבטחתו למשה לסלוח לעם ישראל אם יזכירו את שלש עשרה המידות.[1] לפי השערות אחדות, לפיוט זה תפקיד מכריע בהתפתחות סדר הסליחות.
לקטע זה ידועות שלוש נוסחאות שונות: נוסח קצר, נוסח ארוך יותר מחורז, ונוסח פיוטי ארוך בעל אקרוסטיכון אלפביתי. הנוסח הקצר מופיע בסידורי הספרדים לפני אמירת י"ג מידות במסגרת התחנון שבכל יום. הוא מצוי במנהגים מזרחיים בהקשרים נוספים: למשל, במחזור ארם צובה הוא מופיע בפתיחת הסליחות לשבעה עשר בתמוז.[2] הנוסח המחורז מופיע בסידורי האשכנזים בכל פעם שנאמרות סליחות, כהקדמה לפעם הראשונה שבה נאמרות י"ג מידות של רחמים. במנהגי הספרדים הוא מצוי באותו המקום רק בסליחות לתעניות ציבור.[3] בנוסף, קהילות האשכנזים שאימצו את המנהג לומר י"ג מידות כחלק מהתחנון וללא קשר לסליחות, משתמשות אף הן בנוסח המחורז. הנוסח האלפביתי נמצא בסידור רב סעדיה גאון כחלק מסדר הסליחות, ובניגוד לשני האחרים, הוא מוביל לשלש עשרה המידות רק בחלקו הראשון, והמשכו משמש הקדמה לקטעים נוספים בסליחות, כאמירת 'סלחתי כדברך', תפילות דניאל ועזרא והוידוי.
השתלשלות הנוסח
| הנוסח הקצר[2] | הנוסח המחורז[4] | הנוסח האלפביתי[5] |
|---|---|---|
| אֵ-ל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה וּבַעַל הָרַחֲמִים גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ ”וַיֵּרֵד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'...” |
אֵ-ל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה (וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ), וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, תִּזְכֹּר הַיּוֹם (וּבְכָל יוֹם) לְזֶרַע יְדִידֶיךָ תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב, כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחְסֶה וְנִתְלוֹנָן, כְּיוֹם וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם, כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּו שָׁם תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר, כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה' וְשָׁם נֶאֱמַר... |
אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה [6]
בַּעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ דָּע עָנָו מִקֶּדֶם וכן כתוב בתורתך ”וַיֵּרֵד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'...” הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ וּבִקֵּשׁ צִיר בַּעֲדֵנוּ זָעַק לְפָנֶיךָ סְלַח נָא חֲנַנְתּוֹ סָלַחְתִּי כדבר שנאמר סלח נא לעון העם הזה... טָרַדְתָּ רַבָּתִי עַם יָשְׁבָה בָדָד כִּי הֵעִיזָה מֵצַח לֵאמֹר לֹא חָטָאתִי ואנחנו בושים במעשינו... אבל אנחנו חטאנו... מֶלֶךְ הַכָּבוֹד נְצֹר זֹאת לָעַד שִׂיחַת אִישׁ חֲמוּדוֹת עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ כדבר שנאמר הטה א-להי אזנך... פָּנַי מָכְלָמוֹת צָעַק סוֹפֵר קוֹל וִדּוּי עָרַךְ רַבּוּ פְּשָׁעֵינוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ כדבר שנאמר א-להי בושתי ונכלמתי... שִׁוַּע אֵלֶיךָ אִישׁ נְבוֹן דָּבָר תְּחִלַּת שִׁמְךָ קְרָא רַחוּם וְחַנּוּן סְלָחָה כדבר שנאמר רחום וחנון ה'... |
דניאל גולדשמידט שיער כי הנוסח המחורז הוא הנוסח המקורי, וכי הנוסח המקוצר הוא עריכה מקוצרת שלו. הנוסח האלפביתי הארוך, לדעתו, הוא נוסח נוסף שנוצר בעקבות הנוסח המחורז וכדוגמתו, ונועד להתייחס לחלקים נוספים בסליחות.[4] לעומת זאת, שולמית אליצור הראתה כי סביר יותר שדווקא הפיוט האלפביתי הוא המקורי, הנוסח הקצר הוא התפתחות של המחרוזת הראשונה של הפיוט האלפביתי. ניתן לראות, למשל, את שרידי האקרוסטיכון שהיה במקור גם בנוסח הקצר. הנוסח המחורז, לשיטתה, הוא פיתוח של הנוסח הקצר, ובו לכל שורה מהנוסח הקצר הותאמה צלע נוספת, חורזת.[2]
תפקידו בהיווצרות הסליחות
הנוסח האלפביתי משמש בסידור רב סעדיה גאון כ'פיוט מסגרת' לכל סדר הסליחות. לאחר רשימת הסליחות, מביא רס"ג תחת הכותרת "פתיחת הסליחות הנאמרת לפניהן" את הקטע 'כי על רחמיך הרבים', אחריו את פתיחת הפיוט 'א-ל ארך אפים', ולאחריו את האמירה הראשונה של י"ג מידות של רחמים. לאחר האמירה הראשונה הוא מציין לאמירת פיוטי הסליחות עצמן, שאחר כל אחד מהם אומרים הציבור י"ג מידות פעם נוספת. ההוראה הבאה בסידור היא "ואחרי כל הסליחות אומרים את הדברים האלה והם המשך האלפבית", וכאן מובא המשך הפיוט דלעיל. כל מחרוזת מהפיוט מעבירה לצרור פסוקים: הראשונה, כאמור לי"ג מידות של רחמים; השנייה לתפילת משה לאחר חטא המרגלים ולאמירת 'סלחתי כדברך'; השלישית לאמירת הווידוי; הרביעית לתפילת דניאל; החמישית לתפילת עזרא; והשישית לתפילת דוד.[5] כל הקטעים הללו אכן נאמרים גם בסדרי הסליחות הנהוגים בימינו, ומרביתם, כאמירת הווידוי ותפילות דניאל עזרא ודוד, אכן נאמרים לאחר סיום הסליחות והחזרות הרבות על י"ג מידות. אם כן, הנוסח האלפביתי של 'א-ל ארך אפים', שחלקו הראשון מקביל לנוסח הקצר, למעשה מקיף את המסגרת הכללית של סדר הסליחות וכולל בתוכו את המרכיבים הקבועים שלו, כאשר הסליחות המתחלפות באות בתוכו ומפסיקות אותו.[7]
על בסיס ניתוח זה הראתה אליצור כי הפיוט האלפביתי מדגים את דרך היווצרות מעמד הסליחות בכלל. על פי מיקומו בסידור, הפיוט נועד לאמירת הסליחות בתפילות יום הכיפורים. מבחינת צורתו ומבנהו, הוא דומה למדי לסוג פיוטי אחר ליום הכיפורים – סדרי הפסוקים המופיעים בקדושתאות ליום הכיפורים בברכת קדושת היום. סדרי הפסוקים כוללים גם הם קטעי פיוט המעבירים לפסוקים מן התנ"ך העוסקים בסליחה, וגם בהם הפסוקים הנפוצים ביותר הם פסוקי י"ג המידות, פסוקי 'סלחתי כדברך' ותפילת דניאל.[8] הדמיון בין הפיוט 'א-ל ארך אפים' המשמש מסגרת לסליחות ובין סדרי הפסוקים מוביל להשערה שסדרי הסליחות נוצרו מלכתחילה כהתפתחות של סדרי הפסוקים. הפיוט 'א-ל ארך אפים', כולל בראשו התייחסות רק לאמירה אחת של י"ג המידות, אך לאחריו נאמרות הסליחות, ולאחר כל אחת מהן נאמרות המידות פעם נוספת.[9] נראה, כי מתפללים שאמרו את סדרי הפסוקים, ובהם גם אזכור של י"ג המידות, בקשו לומר את המידות פעמים נוספות, ולשם כך הוסיפו פיוטי סליחות, שיאפשרו לומר י"ג מידות שוב ושוב, ורק לאחר תום הסליחות שבו וסיימו את סדר הספוקים על שאר פסוקיו, ממש כפי שמתואר בסידור רס"ג בנוגע ל'א-ל ארך אפים'.[10]
עם זאת, הפיוט 'א-ל ארך אפים' עצמו אינו סדר פסוקים מקורי, אלא נכתב לאחר שסדר הסליחות כבר התבסס כסדר תפילה עצמאי, ומראש נועד לשמש מסגרת עבורו. דבר זה מוכח מכך שיש בו קטע המעביר לאמירת וידוי. אמירת וידוי נהוגה בסדרי סליחות, אך אינה שייכת כלל לסדרי פסוקים.[11]
לקריאה נוספת
- שולמית אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", תרביץ פד [ד] (תמוז תשע"ו), עמ' 503–542.
הערות שוליים
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ז עמוד ב'.
- ^ 2.0 2.1 2.2 שולמית אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ' 511.
- ^ בפעמים הבאות שנזכרות י"ג המידות נהוג לומר את ההקדמה א-ל מלך יושב על כסא רחמים.
- ^ 4.0 4.1 דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג ליטא, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' ו, באתר אוצר החכמה.
- ^ 5.0 5.1 ישראל דוידזון, שמחה אסף, ישראל יואל, סדור רב סעדיה גאון, מקיצי נרדמים, ירושלים תשכ"ג, עמ' שה–שז, באתר היברובוקס.
- ^ בכתבי היד מופיעה עוד מחרוזת שאינה מצטרפת לאקרוסטיכון ואין ודאות שהיא חלק מקורי מהפיוט: "פְּאֵרָךְ נַבִּיעַ, וְעֻזָּךְ נְרַנֵּן, בְּעֵת יְבֻקַּשׁ, עֲוֹנֵנוּ וְאֵינֶנּוּ", ולאחריה מובאים פסוקי סליחה מספר ירמיהו. (אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ' 515).
- ^ אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ' 515.
- ^ סדר פסוקים לדוגמא הוא הסדר 'יום אשמנו יוצלל ויוסגר' הנאמר במנהגי אשכנז בתפילת שחרית (דניאל גולדשמידט, מחזור ליום כפור, ירושלים תש"ל, עמ' 305–307, באתר היברובוקס, וראה שם גם סדרים נוספים למוסף ולמנחה).
- ^ ככל הנראה, זו הסיבה שגם במנהג המאוחר, משתמשים בפתיחה 'א-ל ארך אפים' רק באזכור הראשון של המידות, ובפעמים הבאות משתמשים בפתיחה 'א-ל מלך יושה על כסא רחמים'.
- ^ אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ' 528–533 ועמ' 541–542.
- ^ אליצור, "למקורם של פיוטי הסליחות", עמ' 532.
36487897אל ארך אפים