אתוודה על עברות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתודה על עברות

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת.
בַּלַּיְלָה לְסוֹף אַשְׁמוּרוֹת[1]
יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע לְהִתְעוֹלֵל.
שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל[2]
לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאוֹתוּ.
וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ[3]
וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ.
כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ:[4]
וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
אַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה:[5]
אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה.
יוֹם צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה:[6]
אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי.
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:[7]
אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת.
לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת:[8]
וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי.
הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה'[9]

  1. ^ על פי מגילת איכה, פרק ב', פסוק י"ט. יש לשים לב שבפסוק נאמר "לראש אשמורות", וכך כנראה נכתב בפיוט המקורי, שנכתב לליל יום כיפור (ראו במהדורת יעקב לוי)
  2. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק כ"א, פסוק י"א
  3. ^ על פי ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"ב
  4. ^ על פי ספר ישעיהו, פרק ס"ב, פסוק ו'
  5. ^ על פי ספר תהלים, פרק ו', פסוק ז'
  6. ^ על פי ספר תהלים, פרק פ"ח, פסוק ב'
  7. ^ על פי ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק ג'
  8. ^ על פי ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק ס"ב
  9. ^ על פי ספר שמות, פרק י"ב, פסוק מ"ב

רבונו של עולם אתוודה על עברות קלות וחמורות הוא פיוט הקדמה לווידוי שנכתב על ידי רבי יצחק בן ישראל מבגדאד.[1] הפיוט נכתב במקורו לליל יום הכיפורים, אך כיום נהוג לאומרו במהלך סליחות לחודש אלול.

מבנה הפיוט

הפיוט כולל תשעה בתים, הכוללים כל אחד שתי שורות, החרוזות ביניהן בחריזה עצמאית. כל שורה שנייה היא שיבוץ מקראי, הכולל בתוכו את המילה "לילה".

תוכן הפיוט

הפיוט פותח בכך שאיבריו של האדם מסיתים אותו כל היום לחטוא, וממשיך בכך שהוא מצטער על חטאיו וצועק לה' שיסלח לו, ומתחנן שבזכות הווידוי ישמע קולו וימחלו עוונותיו.

אמירת הפיוט

הפיוט נאמר בסליחות לאחר החלק של אמירת י"ג מידות, ולפיכך מהווה נקודת ציון למקום אליו מדלגים כאשר אין מניין.[2] בדרך כלל אומרים את הפיוט בצורה של חזן קהל, כך שהחזן אומר שורה אחת, והקהל את השורה המשלימה.
המנהג הרווח הוא לומר את הפיוט קודם הווידוי, אך יש שנהגו לומר קודם וידוי ורק לאחר מכן את הפיוט,[3] מנהג שגרר אחריו ביקורת הלכתית, בטענה שלא ניתן לומר "אתוודה" לאחר שכבר התוודה.[4][5] אך יש שגם חיזקו את המנהג הזה, ונתנו לו נימוק בטענה שהוא לא הקדמה לווידוי, אלא תוספת לווידוי, הבאה לתרץ את עשייתם של החטאים בכך שאברי האדם מסיתים אותו לחטוא.[6]
שני קטעים בפיוט עוררו דיון ביחס לחוסר הלימתם את מצבו של האומר.

  1. בפיוט נאמר ”אֶתְוַדֶּה...בַּלַּיְלָה לְסוֹף אַשְׁמוּרוֹת”, היינו בסוף הלילה. בקרב רבני המאה העשרים יש שכתבו שכאשר אומרים סליחות בחצות הלילה, או במהלך היום, יש לשנות את נוסח הפיוט בהתאם. האומרים במהלך היום נדרשים לשיטה זו לשנות גם את כל האזכורים של "לילה" בפיוט.[7]
  2. בפיוט נאמר ”אַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה”. היו שטענו שרק אדם שזה באמת מצבו, ובאמת מצטער כל כך על חטאיו עד שהוא בוכה עליהם, רשאי לומר זאת, ולכן הציעו לשנות את הנוסח ולגרוס מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי...”[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף טובי, "יצחק בן ישראל - פייטן בבלי בן המאה הי"ג", בתוך: צבי מלאכי (עורך), שי להימן: מחקרים בספרות היהודית של ימי הביניים מוגשים לא"מ הברמן אוניברסיטת תל אביב והוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ז, עמ' 125–142, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ ראו בין היתר: סימן תקפא - מדיני הסליחות - מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, באתר מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, ‏במרץ 2017
  3. ^ ראו למשל עטיה, מאיר אלעזר, מחזור אבותינו <נוסח מרוקו> - תיקון חצות וסליחות, תיקון חצות וסליחות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. ^ אברהם שלום חי חמוי, זמן בית דין, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ הרב אברהם שלום חי חמוי, בית אל וזמן בית דין, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  6. ^ הרב יוסף צוברי, ויצבור יוסף בר - ג, עמוד קפב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  7. ^ אברהם ישעיהו דיין, דקדוק באמירת הסליחות ביום, בתוך: יתד המאיר - 140, עמוד 31, באתר אוצר החכמה; הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף - או"ח ג (תפילה ב), סעיף קסב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  8. ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, תקון תפלה - סדר היום, עמוד כט, באתר אוצר החכמה, כתב יד, "אשמורות" עם הערות של המהרי"ץ שלא נדפסו באתר בידספיריט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0