אם עונינו רבו להגדיל
אם עונינו רבו להגדיל
|
---|
אִם עֲוֺנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל. |
שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים |
אם עונינו רבו להגדיל הוא פיוט סליחה שנכתב על ידי רבי שלמה הבבלי. הפיוט נאמר בסליחות כמנהג אשכנז. ברוב המנהגים הוא נאמר ביום השני של הסליחות בחודש אלול, ובחלקם גם בתענית חמישי של בה"ב.
מבנה הפיוט
הפיוט בנוי משבע מחרוזות, בנות ארבעה טורים כל אחת. כל טור פותח באות אחת על סדר הא-ב, ולאחר האות ת' מגיע טור המתחילה במילה "שלומו", הטור הבא מתחיל באות "ה", הטור הבא מתחיל במילה "קטן" ושני הטורים הבאים פותחים באותיות "יח".[1] בכל מחרוזת, ארבעת הטורים חורזים. הפיוט שקול במשקל התיבות, ובכל טור בדיוק ארבע מילים.
תוכן הפיוט
הפיוט פונה אל הקב"ה, ומבקש ממנו שאף אם עוונות עם ישראל גרמו לריחוק בינו ובין הקב"ה, דבר שגרם לישראל לרדת ממצבו הטוב, ולצאת לגלות, הקב"ה ירחם על עם ישראל. הפיוט מתאר את מצבו הקשה של ישראל בגלות, ומתפלל שהקב"ה יזכור את בריתו לאבות ובזכותם יגאל את עם ישראל.
לקריאה נוספת
- עזרא פליישר, פיוטי שלמה הבבלי, ירושלים תשל"ג, עמודים 299–301
- דניאל גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמוד כט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: אם עונינו רבו להגדיל |
הערות שוליים
- ^ עזרא פליישר קרא את האקרוסטיכון השמי כ"ש(למה) הק(טן) יח(י).
אם עונינו רבו להגדיל37485761