מצוות זכירת מעשה עמלק

"זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח" על קיר בית הכנסת התוניסאי בעכו

מצוות זכירת מעשי עמלק היא מצווה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים. מצווה זו מהווה מעין אמצעי עזר לעודד את ביצוע מצוות מחיית זכר עמלק. על פי חז"ל, החובה היא גם להזכיר זאת בפה, ועל כן קוראים בכל שנה את "פרשת זכור" בשבת זכור - השבת שלפני פורים. המצווה כוללת מצוות עשה ומצוות לא תעשה.

מקור המצווה

התורה בספר דברים אומרת:

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח.

— ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים י"ז-י"ט

פסוקים אלו מתייחסים לאירוע המתואר בספר שמות על הילחמו של עמלק בעם ישראל ברפידים:

וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק... וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי-חָרֶב.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי. וַיֹּאמֶר, כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר.

— ספר שמות, פרק י"ז, פסוקים ח'-ט"ז

מדיני המצווה

כך כותב הרמב"ם:

וכן מצות עשה לאבד זרע עמלק... ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו, שנאמר "זכור את אשר עשה לך עמלק". מפי השמועה למדו, "זכור" בפה; "לא תשכח" בלב, שאסור לשכוח איבתו ושנאתו.

— הלכות מלכים ומלחמות ה, ה

הרמב"ם מבאר שהתורה ידעה את הטבע האנושי שנוטה עם הזמן לשכוח ולסלוח, ומכיון שענשו של עמלק נדחה לדור מאוחר, ציוותה התורה במצוה מיוחדת לעורר השנאה לעמלק בזכירת מעשיו הרעים, כדי שלא תחלש ותדעך באורך הזמן ותתבטל מצות מחייתו.  

הרמב"ם מחזק את דבריו שמצות זכירת מעשה עמלק באה לעורר למצות המחייה, מדברי שמואל הנביא שהקדים את זכירת מעשה עמלק לפני צוותו לשאול להכותם.

לאור נימוקו של הרמב"ם כתב ספר החינוך שהמצוה אינה נוהגת בנשים שאינם יוצאות למלחמה.

בספר מנחת חינוך מסתפק בהכרעת ההלכה מתוך טעם המצוה, וכותב: "מי עמד בסוד ה'" לקבוע שטעם המצוה הוא רק לצורך המלחמה, ושמא חלה מצות זכירה היסטורית אף כאשר יימחה זכרו של עמלק. טענה נוספת הוא מעלה שגם נשים מצוות לסייע במלחמת מצוה.

אנשי כנסת הגדולה אשר נגשו לתקן את חובת קריאת המגילה לבקשת אסתר המלכה חששו מהוספה על מצוות התורה עד שמצאו לה סמך בתורה במצות זכור.

לפי רבינו שמשון מתקיימת מצות זכירת מעשה עמלק בלימוד הלכות מגילה.  

קריאת זכור

ערך מורחב – שבת זכור
 

חז"ל תקנו לקרוא את הפרשה מספר דברים בשבת שלפני פורים הלא היא שבת זכור. הסמיכות לפורים היא על פי הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים", כדי להקדים זכירת מעשה עמלק לעשיית מצוות הפורים שנתקנו על מחיית זרע עמלק.

לדעת התוספות והרא"ש מצות הקריאה בספר תורה היא מן התורה, כשם שנלמד בגמרא לענין קריאת מגילה הכלולה במצות זכור ומתקיימת רק בקריאה מתוך ספר. לדעת הרמב"ם והחינוך מצות הזכירה בפה היא מן התורה אך קריאתה מתוך ספר היא תקנה מדרבנן.

ראו גם

• עמלק
• מחיית זכר עמלק
• שבת זכור

לקריאה נוספת

• ש' פנקובר, מנהג ומסורה: 'זכר עמלק' בחמש או בשש נקודות (עם נספחים), בתוך: ר' כשר, מ' ציפור וי' צפתי (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשנ"ז, עמ' 71-127

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד, ‏הלכות זכירת עמלק ומחייתו, באתר פניני הלכה
• זכירת מעשה עמלק, באתר ישיבת מעלות
• על אופיו של עמלק, באתר אוניברסיטת בר-אילן

על הניקוד הנכון של המילה "זכר" בקריאת זכור

• יוסי פרץ, זכר עמלק, הדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן
• מרדכי ברויאר, מקראות שיש להם הכרע, מגדים י' (תש"ן), עמ' 97-112 (על הניקוד הנכון של המילה 'זכר' עמלק)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0