אוניברסיטת וירג'יניה
 | |
| פסלו של הומרוס במדשאת האוניברסיטה | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 4, 6 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
אוניברסיטת וירג'יניה (באנגלית The University of Virginia) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר שרלוטסוויל שבמדינת וירג'יניה שבארצות הברית. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1819 בידי תומאס ג'פרסון ומונה כיום כ-20,000 תלמידים.
האוניברסיטה היא מוסד ציבורי להשכלה גבוהה השייך למדינת וירג'יניה ובה פקולטות ובתי ספר המלמדים מגוון רב של תחומים, כגון רפואה, מדעים, מנהל עסקים, הנדסה, משפטים ועוד. לאוניברסיטה מוניטין אקדמאי מכובד ובסקרים שונים היא מדורגת תכופות בין האוניברסיטאות הציבוריות הטובות בארצות הברית. בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה, דורג ב-2011 על ידי האקונומיסט, במקום הרביעי בעולם בתוכנית ה-MBA שלו.[1]
מייסד האוניברסיטה, תומאס ג'פרסון, בנוסף להיותו הנשיא השלישי של ארצות הברית, היה גם אדריכל ותכנן רבים מבנייני המוסד ורחבותיו. פרי עמלו זה נחשב למלאכת מופת עד ימינו והאוניברסיטה מוכרת כאתר מורשת עולמית, האוניברסיטה היחידה ביבשת צפון אמריקה שזכתה להכרה זו.
היסטוריה
ב-18 ינואר 1800 התייחס תומאס ג'פרסון, סגן נשיא ארצות הברית, לתוכניות להקים מכללה חדשה, במכתב שכתב למדען הבריטי ג'וזף פריסטלי: "אנו מבקשים להקים בחלקה הצפוני של וירג'יניה, במיקום מרכזי יותר במדינה, אוניברסיטה בעלת תוכנית רחבה ליברלית ומודרנית, אשר תהיה ראויה לתמיכת הציבור, ואשר תהווה מקור משיכה לצעירי מדינות אחרות אשר יבואו לגמוע מגביע הידע ולרקום קשרי ידידות עימנו.".[2] ג'פרסון המשיך וקידם את הקמת האוניברסיטה גם בעת שהיה כבר נשיא ארצות הברית. בווירג'יניה פעלה כבר באותה עת מכללת ויליאם ומרי אשר ג'פרסון היה בין בוגריה, אולם הוא איבד אימון במוסד זה בגלל נטייתו הדתית והעדר תוכניות לימודים במדעים.
אוניברסיטת וירג'יניה פועלת על שטח קרקע שנרכש בשנת 1788 על ידי ג'יימס מונרו, שהיה נשיאה החמישי של ארצות הברית. שטח החווה החקלאית מחוץ לעיר שרלוטסוויל נרכש ממונרו על ידי מועצת המכללה המרכזית בשנת 1817, עת החל מונרו בתקופת כהונתו הראשונה בבית הלבן. בהנחיית ג'פרסון הונחה אבן הפינה לבניין הראשון של המוסד בשנת 1817 וב-25 בינואר 1819 המוסד זכה להכרה כמוסד חינוכי של מדינת וירג'יניה.
בשנת 1824, בנשף חנוכת המוסד, בנוכחות נשיא ארצות הברית ג'יימס מדיסון, הרים המרקיז דה לה פאייט כוס לכבוד "אבי" אוניברסיטת וירג'יניה, תומאס ג'פרסון. במרץ 1825 החלו השיעורים הראשונים באוניברסיטה. בעוד שבאוניברסיטאות אחרות של אותה תקופה ניתן היה לבחור באחת משלוש תוכניות לימוד: רפואה, משפטים, או לימודי כמורה, אוניברסיטת וירג'יניה הייתה הראשונה שאיפשרה לתלמידיה להתמחות במגוון מקצועות, בהם: אסטרונומיה, אדריכלות, בוטניקה, פילוסופיה ומדע המדינה. כפי שהסביר ג'פרסון: "מוסד זה יהיה מבוסס על עקרון החופש האינסופי של רוח האדם. כיוון שכאן איננו יראים מללכת אחר האמת למקום שאליו תוליכנו, ואף לסבול טעות כל עוד התבונה חופשיה להילחם בה."[3]
גישה נוספת מעוררת מחלוקת שבה נקטה האוניברסיטה היא כי השכלה גבוהה צריכה להיות מנותקת לחלוטין מדוקטרינה דתית. באחד ממפעלי הבניה הגדולים ביותר בצפון אמריקה באותה תקופה, הוקם קמפוס האוניברסיטה כאשר במרכזו ספריה ולא כנסייה - דבר שהבליט את ההבדל בין מוסד זה למוסדות השכלה גבוהה אחרים בארצות הברית של אותם הימים, אשר רובם עדיין פעלו בעיקר כמוסדות ללימודי דת. ג'פרסון אף הרחיק לכת ואסר על לימודי תאולוגיה באוניברסיטה. איסור זה פג עם השנים והיום פועלת באוניברסיטה מחלקה ללימודי דת, מן הטובות בארצות הברית. בקמפוס האוניברסיטה אף נחנך בשנת 1890 היכל תפילה, חסר השתייכות דתית, אשר נעדר מתוכניותיו המקוריות של ג'פרסון.
ג'פרסון היה מעורב באופן הדוק בחיי האוניברסיטה עד ליום מותו, ואירח ארוחות בביתו למורים ותלמידים. על החשיבות שראה במוסד זה ניתן ללמוד מן המצבה העומדת על קברו. הוא ציווה כי על מצבתו יחקקו רק שלושה מהישגיו הרבים: מחבר הכרזת העצמאות של ארצות הברית, מחוקק חוק חופש הדת במדינת וירג'יניה ואביה של אוניברסיטת וירג'יניה.
בשנת 1826 הפך נשיאה הרביעי של ארצות הברית, ג'יימס מדיסון, לרקטור האוניברסיטה ובאותה עת התגורר נשיאה החמישי של ארצות הברית, ג'יימס מונרו בשטח הקמפוס והיה חבר במועצת המנהלים של המוסד. שני הנשיאים לשעבר התגוררו במוסד עד מותם בשנות ה-30 של המאה ה-19.
בשנת 1836 נפתח בית הספר להנדסה ולמדעים ישומיים ובכך היה לבית הספר הראשון להנדסה בארצות הברית שפעל בתחום מוסד אוניברסיטאי. עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית הייתה אוניברסיטת וירג'יניה האוניברסיטה הגדולה ביותר במדינות הדרום והאוניברסיטה השנייה, אחרי אוניברסיטת הרווארד, בכל ארצות הברית. הלימודים באוניברסיטה נמשכו לאורך כל מלחמת האזרחים, הישג יוצא דופן לאור העובדה כי בסביבתה התרחשו קרבות רבים. בחודש מרץ 1865 צעד גנרל צבא האיחוד ג'ורג' ארמסטרונג קסטר לעיר שרלוטסוויל, אז פנו אליו מורי האוניברסיטה ומנהיגי ציבור ובקשוהו כי יחוס על המוסד. אף שכוחות האיחוד חנו בשטח הקמפוס והותירו נזקים במבנים רבים, הם עזבו את המקום לאחר ארבעה ימים ללא שפיכות דמים והאוניברסיטה שבה לשגרת לימודים. ג'פרסון, אשר היה ספקן באשר לתרומתו של ממשל מרכזי, החליט כי לאוניברסיטת וירג'יניה לא יהיה נשיא. תחת זאת ניהול המוסד יתחלק בין הרקטור לבין מועצת מנהלים (המכונים "מועצת מבקרים" - Board of visitors). בשלהי המאה ה-19 התברר כי מבנה ניהולי זה אינו מסוגל להתמודד עם המשימות המנהליות והתקציביות הכרוכות בניהול האוניברסיטה.
בשנת 1904 מונה אדווין אלדרמן לנשיאה הראשון של האוניברסיטה, לאחר שהתפטר ממשרה זהה באוניברסיטת טוליין. אלדרמן הביא למספר שינויים באוניברסיטה ובמבנה ההשכלה הגבוהה במדינת וירג'יניה. באוניברסיטה הוא יזם לראשונה תוכנית סיוע כספי לתלמידים במימון המוסד, הסיוע כלל הענקת הלוואה לתלמידים עניים. אלדרמן שימש נשיא האוניברסיטה למשך התקופה הארוכה ביותר, 26 שנים עד למותו בשנת 1931. על שמו נקראה ספריית אלדרמן באוניברסיטה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה אוניברסיטת וירג'יניה אחד מ-131 מוסדות להשכלה גבוהה שנטלו חלק בתוכנית להכשרת קצינים של הצי האמריקאי.
בשנת 1957 קיבל חתן פרס נובל ויליאם פוקנר משרת סופר-בית באוניברסיטה והמשיך לעבוד בה עד מותו בשנת 1962. לאחר מותו נתרמו רבים מכתביו לספריית האוניברסיטה. בשנת 2004, עם הירידה החדה במימון המדינה, הייתה אוניברסיטת וירג'יניה לאוניברסיטה הציבורית הראשונה בארצות הברית אשר החלק העיקרי מתקציבה בא ממקורות מימון פרטיים. בשנת 2005 חוקקה מדינת וירג'ניה חוק המגדיל את מידת האוטונומיה שממנו נהנית האוניברסיטה, ואוניברסיטאות אחרות שעיקר תקציבן ממקורות פרטיים.
בשנת 2004, באירועים לציון מאה שנים לתחילת כהונתו של אלדרמן כנשיא האוניברסיטה, הכריז המוסד על תוכנית חדשה לסיוע כספי המבטיח מימון מלא לכיסוי מלוא הוצאות המחיה של תלמידים נזקקים. כמו כן, תלמידים הבאים ממשפחות עניות ביותר יכולים לקבל סיוע של עד 44,000 דולר בשנה לצורכי מחייתה של משפחה בת ארבע נפשות, בנוסף לכיסוי מלא של הוצאות הלימוד. זוהי תוכנית הסיוע הכספי הראשונה בארצות הברית לתלמידים נזקקים באוניברסיטה ציבורית, המכסה את מלוא הוצאות המחיה בנוסף לשכר הלימוד.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת וירג'יניה
הערות שוליים
- ^ 2011 Full time MBA ranking אתר אקונומיסט
- ^ Noble E. Cunningham, Jr., In Pursuit of Reason: The Life of Thomas Jefferson, p. 336.
- ^ Dumas Malone, Jefferson and His Time: The Sage of Monticello, p. 417-418.
| איגוד האוניברסיטאות האמריקניות - ארגון אוניברסיטאות מחקר מובילות בארצות הברית וקנדה | ||
|---|---|---|
| אוניברסיטאות ציבוריות | אוהיו סטייט • אורגון • איווה • איווה סטייט • אילינוי • אינדיאנה • אריזונה • אריזונה סטייט • באפלו • ג'ורג'יה טק • דרום פלורידה • וושינגטון • ויסקונסין–מדיסון • וירג'יניה • טקסס • טקסס A&M • יוטה • מיזורי • מינסוטה • מישיגן • מישיגן סטייט • מרילנד • סטוני ברוק • פיטסבורג • פלורידה • פנסילבניה סטייט • פרדו • קולורדו • קליפורניה (אירוויין • ברקלי • דייוויס • לוס אנג'לס • סן דייגו • סנטה ברברה • סנטה קרוז • ריברסייד) • קנזס • קרוליינה הצפונית • ראטגרס • ראטגרס-ניו ברונסוויק | 
|
| אוניברסיטאות פרטיות | אמורי • בוסטון • בראון • ברנדייס • ג'ורג' וושינגטון • ג'ונס הופקינס • דארטמות' קולג' • דיוק • דרום קליפורניה • הרווארד • ואנדרבילט • וושינגטון בסנט לואיס • טאפטס • טוליין • ייל • נורת'ווסטרן • ניו יורק • סטנפורד • פנסילבניה • פרינסטון • קולומביה • קורנל • קייס וסטרן ריזרב • קרנגי מלון • רייס • רוצ'סטר • שיקגו • Caltech • MIT | |
| אוניברסיטאות בקנדה | טורונטו • מקגיל | |
