צרפתית

צרפתית
Français

מדינות	צרפת, קנדה, שווייץ, בלגיה, לוקסמבורג, מונקו, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, חוף השנהב, גינאה המשוונית, גינאה, קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניז'ר, סנגל, האיטי, ונואטו, לבנון, וייטנאם, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, צ'אד, מאלי, מדגסקר, מאוריציוס, קמבודיה, לאוס, בנין, טוגו, בורקינה פאסו, קמרון, גבון, קומורו, מאוריטניה, סיישל, בורונדי, רואנדה, ג'יבוטי
אזורים	מערב אירופה, מרכז אפריקה, מערב אפריקה, צפון אפריקה, צפון אמריקה, האוקיינוס השקט ואזורים מבודדים באסיה
דוברים	290 מיליון
שפת אם	200 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית איטלית רומאנית רומאנית מערבית גאלו-רומאנית צרפתית
לאום	אפריקה המרכזית, בורונדי, בורקינה פאסו, בלגיה, בנין, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה המשוונית, האיטי, ונואטו, חוף השנהב, טוגו, לוקסמבורג, מדגסקר, מונקו, מאלי, ניז'ר, סיישל, סנגל, צ'אד, צרפת, קומורו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (קונגו קינשסה), הרפובליקה של קונגו (קונגו ברזוויל), קמרון, קנדה, רואנדה, שווייץ
ארגון	האו"ם, האיחוד האירופי, האיחוד האפריקאי
מוסד	האקדמיה הצרפתית (Académie française) בצרפת, שירותי השפה הצרפתית (Service de la langue française) בבלגיה, המשרד הקוויבקי לשפה הצרפתית (Office québécois de la langue française) בקבק שבקנדה, הוועד העליון לשפה הצרפתית של צרפת, בלגיה וקוויבק (les Conseils supérieurs de la langue française de France de Belgique et du Québec)
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

Click to Shrink Back Click to Enlarge

דוברי צרפתית בעולם

Click to Shrink Back Click to Enlarge

אחוז דוברי צרפתית לפי מדינה

Click to Shrink Back Click to Enlarge

הבנת צרפתית באיחוד האירופי

Click to Shrink Back Click to Enlarge

ידע בצרפתית באיחוד האירופי ובמדינות מועמדות

Click to Shrink Back Click to Enlarge

אחוז דוברי צרפתית באפריקה

Click to Shrink Back Click to Enlarge

דוברי צרפתית בארצות הברית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית

צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה הנפוצה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית). הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

עם התפשטות הקולוניאליזם הצרפתי, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, וסך הכל דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). בעבר, היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 היא הלכה ונדחקה על ידי השפה האנגלית.

בשלוש מדינות אנגלופוניות (בקנדה האנגלופונית, הממלכה המאוחדת ואירלנד) שמרה השפה הצרפתית על הזכות להיות השפה הנלמדת הראשונה ומקדימה בהרבה שפות אחרות. בארצות הברית ספרדית מקדימה את השפה הצרפתית. באזורים מסוימים במדינה ליד קוויבק דוברת הצרפתית, זוהי השפה הנלמדת יותר.

השפה נלמדת כשפה שנייה עיקרית בחבל הסאר, כאשר צרפתית נלמדת מגיל הגן ומעל ל-43% מהאזרחים מסוגלים לדבר צרפתית.

היסטוריה

תחילתה של השפה הצרפתית עם כיבושה של גאליה על ידי הרומאים תחת שלטונו של יוליוס קיסר בשנת 59 לפני הספירה. בעת ההיא אכלסו את גאליה שבטים קלטים רבים שדיברו שפות שונות, רבות מהן שפות קלטיות. לאחר שגאליה נכבשה כולה (בשנת 51 לפנה"ס) ובמהלך מאות השנים שלאחר מכן, תפסה שפת הרומאים (הלטינית) לאט לאט את מקומה כשפה המדוברת ביותר. הצרפתית התפתחה תחילה משינויים בלטינית המדוברת בה השתמשו החיילים הרומאים. שינויים אלו היו בעיקר שינויי הגייה (פונטים). בכתיב, התבטא השינוי בהפשטת כללי הדקדוק ביחס ללטינית. שפה מדוברת זו מוכרת בשם "פרוטו-צרפתית" (protofrançais). לא ידוע באיזו מידה השפיעה השפה הגאלית על הצרפתית. אוצר המלים ממקור משוער גאלי מצטמצם בכמאה מילים, כמו mouton (כבש) ,char/charrue (עגלה) crème (קרם). האטימולוגיה שלהן לא לגמרי ודאית. חלקן יכלו להיות מילים לטיניות שחדרו לגאלית. גם השפעת הגאלית על התחביר ועל ההיגוי הצרפתיים אינה ידועה. השפה הפרנקית מילאה תפקיד של superstrat והותירה בצרפתית כמה מילים חשובות (gris - אפור, blanc - לבן, blond - בלונדיני, bleu - כחול וכו') וייתכן כי השפיעה מאוד על ההיגוי של הלטינית בצפון גאליה, ובדרך זאת על הלאנג ד'אויל והפרוטוצרפתית.

העדות הכתובה הראשונה הידועה היא "ההשבעות של שטראסבורג" (Serments de Strasbourg) משנת 842 ואולם נמצאו מסמכים משנת 813 המעידים על קיומה של שפה רומאנית. רק בין השנים 880 ו-881 פורסם הכתב הספרותי הראשון, אם כי הוא נכתב בשפה שדמתה יותר לפיקארדית (שפה רומאנית אשר עדיין מדוברת בחלקים מצפון צרפת ובוולוניה שבבלגיה, שם היא אף מוגדרת כשפה רשמית באחד האזורים) מאשר לצרפתית מודרנית. בשנת 1539 הוכרזה הצרפתית כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

צרפתית נחשבת שפה "אקדמית" במובן שהשפה הספרותית פותחה ונקבעה בקודים שהיו פרי עבודתם של קבוצות אקדמאים, כמו הפלייאד (La Pleïade), ושל מוסדות כמו האקדמיה הצרפתית שהוקמה במאה ה-17 על ידי הקרדינל רישלייה. לחיותה של השפה תרמו השימוש השוטף והספרות הענפה, כולל סופרים דגולים כמו פרנסואה רבלה או מולייר. לפעמים היא מכונה "שפתו של מולייר". החל מן המאה ה-17 הצרפתית התחילה להחליף את הלטינית בחוגי המדע, התאולוגיה, וההגות. ציון דרך מכונן היווה מבחינה זו הפרסום בצרפתית של הספר של רנה דקארט "שיח על המתודה" (Discours de la méthode). בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20 חינוך החובה החילוני הציבורי תרם רבות לאיחוד השימוש בצרפתית בכל רחבי צרפת. עד למלחמת העולם הראשונה מעל 50% מתושבי צרפת לא דברו צרפתית אלא שאר השפות המהווים חלק מהנוף הלשוני של המדינה:שפות רומאניות כמו האוקסיטנית או פרובנסלית, על גרסאותיה, ביארנית, אוברנית, גסקונית וכו' ושפות שאינן רומאניות כמו ברטונית, פלמית, גרמנית אלזסית, בסקית, איטלקית, קורסיקאית וכו'.עדיין בשנת 1914 מחצית החיילים לא הבינו היטב את פקודות הקצינים. הצבא היווה במידה רבה כור היתוך לשוני בקרב האוכלוסייה הגברית. בהמשך גם מערכת החינוך והמדיה - הרדיו והטלוויזיה תרמו להפצתה בקרב העם.

עם התפשטות האימפריה הקולוניאלית הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה ובאסיה.

דיאלקטים והבדלים אזוריים

לצרפתית דיאלקטים רבים מאוד וקיימים הבדלים לא מעטים בין הלשון המדוברת בפריז, ועל ידי אמצעי התקשורת לבין הגרסאות המקומיות. דיאלקטים (ניבים) קיימים לא רק בתוך מדינת צרפת עצמה (המכונה France métropolitaine) אלא גם ביבשות רבות אחרות ברחבי העולם שבהן הייתה נוכחות של האימפריה הקולוניאליסטית הצרפתית: בראש וראשונה חלקים נרחבים מאפריקה, (כולל מדינות לאום מודרניות בצפון אפריקה, במערבה, ובמרכז אפריקה), אך גם אזורים שונים באוקיאניה (פולינזיה הצרפתית, קלדוניה החדשה וכו'), בהודו (פונדישרי) ובדרום-מזרח אסיה (וייטנאם, לאוס), וכן אצל קבוצות מיעוט לא מבוטלות במזרח התיכון, למשל בלבנון ובישראל.

כל זאת בנוסף למדינות שבהן קיימת אוכלוסייה היסטורית של דוברי צרפתית כגון הוולונים בבלגיה, תושבי אזור רומנדי בשווייץ ופרובינציית קוויבק בקנדה, שם התיישבו מהגרים רבים מצרפת עצמה.

ארצות הברית

במדינת לואיזיאנה בארצות הברית, בעיקר, אך גם במיין ובניו המפשייר מוסיפה להתקיים קהילה בת כמה עשרות אלפים של דוברי צרפתית כשפת אם. רובם צאצאים של המתיישבים הצרפתים האירופים, שבמאות ה-17 וה-18 גורשו מאדמותיהם בקנדה על ידי הבריטים. הדיאלקט שלהם מכונה "Cajun French" באנגלית (מהמילה Français acadien - צרפתית מאקאדיה) ומרבית הדוברים אותו הם דו-לשוניים באנגלית וצרפתית. עם זאת, בקרב הדור הצעיר האנגלית הולכת ודוחקת את מקומה של הצרפתית, ולכן הדיאלקט נחשב כנתון בסכנת הכחדה.

קיימות הערכות שונות באשר למספר הכולל של דוברי צרפתית בארצות הברית, אך רובן מדרגות אותה במקום השלישי ולעיתים הרביעי ברשימת השפות המדוברות ביותר (אחרי או לפני גרסאות שונות של שפות סיניות).

ההשפעה ההיסטורית של הצרפתית על השפה האנגלית

היבט אחר הקשור לעניין הדיאלקטים הוא ההשפעה הרבה שהייתה לצרפתית על האנגלית לאורך הציר הדיאכרוני (כלומר לאורך ההיסטוריה, במינוח בלשני). בשפה האנגלית המודרנית קיים מספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים שמקורם בצרפתית עתיקה , או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.

תחילת ההשפעה של הצרפתית על השפה והחברה באנגליה הייתה בכיבוש הנורמאני שאותו הוביל ויליאם דוכס נורמנדי, מי שאחר כך נודע בשם ויליאם "הכובש" הראשון, מלך אנגליה. במסגרת הכיבוש החברה באנגליה ספגה השפעות צרפתיות רבות, והשפה הצרפתית הייתה שפתם של מעמד האצולה, המלוכה ואנשי ההשכלה למשך כ-300 שנה.

לפי הערכה אחת, למעלה מ-80% מהשורשים האנגלו-סקסוניים הישנים אבדו במהלך מאות השנים הבאות והוחלפו בשורשים צרפתיים או לטיניים בתיווך צרפתי.

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסת האלפבית הלטיני המותאמת עבורה. להלן תיאור של הניב הפריזאי התקני.

פונמות בצרפתית

	ענבלי		וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי /שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי			ŋ		ɲ				n		m
סותם			g	k					d	t	b	p
מחוכך							ʤ
חוכך	ʁ	[χ]		x			ʒ	ʃ	z	s	v	f
מקורב (צדי)			w		jʷ
									l
רוטט	[ʀ]								[r]
* - פונמות זרות * - תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט * - חילופים חופשיים ל-/ʁ/.‏ [r] נדיר ביותר

העיצורים
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
Bb	b	נהגה כהגיית בי"ת
Cc	k	נהגה כהגיית כ"ף
	s	נהגה כהגיית סמ"ך לפני e i y
Çç		נהגה כהגיית סמ"ך
Ch/ch	ʃ	נהגה כהגיית שי"ן ימנית
	k	נהגה כהגיית כ"ף
Dd	d	נהגה כהגיית דל"ת
Ff	f	נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg	ɡ	נהגה כהגיית גימ"ל
	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה לפני e i y
Gu/gu	ɡ	נהגה כהגיית גימ"ל - מופיע לפני תנועות קדמיות בלבד
Gn/gn	ɲ	נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב
Hh	-	אינו נהגה, או כהגיית אל"ף
	ʔ
Jj	ʒ	נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk	k	נהגה כהגיית כ"ף
Ll	l	נהגה כהגיית למ"ד
Mm	m	נהגה כהגיית מ"ם
Nn	n	נהגה כהגיית נו"ן
Pp	p	נהגה כהגיית פ"א
Qu/qu	k	נהגה כהגיית כ"ף, בצירוף u אלמת1
Rr	ʁ	נהגה כהגיית רי"ש מודרנית
Ss	s	נהגה כהגיית סמ"ך
	z	נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות
Tt	t	נהגה כהגיית ת"ו
Vv	v	נהגה כהגיית בי"ת רפה
Ww	-	נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה
Xx	ɡz	נהגה בעיקר גְּזְ, לעיתים כְּסְ או גְּסְ
	ks
	gs
Zz	z	נהגה כהגיית זי"ן

• ¹ - ישנם יוצאים מן-הכלל, כמילה cinq שפרושה 5.
• ille - נהגה כאות יו"ד במילה חיים או שמים, או כצירוף -יִל, כבמילה ville (וִיל - עיר).
• האותיות k ו-w משמשות מילים שאולות בלבד.

הגיית עיצורים בסוף מילה

בשפה הצרפתית אין העיצורים מבוטאים, בהיותם בסוף מילה, פרט לעיצורי c,‏ r (פרט לסיומת <er>, המשמשת כסיומת לרוב שמות הפועל ונהגית כסֶגול),‏ f,‏ l. העיצור n אינו נהגה אך מאנפף את התנועה שלפניו.

תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית מורכב יחסית.

	אחורית		מרכזית		קדמית
סגורה	u				y	i
חצי-סגורה	o				ø	e
אמצעית			ə
חצי-פתוחה	˜ɔ̟				˜œ	˜/‏ɛː
פתוחה	‏	˜ɑ	‏ä̟
* תוספת פונמה בהתאמה

מיקום התנועות בצרפתית. לחלקן גרסאות מאונפפות

• Aa - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
  Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.
• Ee - בהברה פתוחה נהגית בצורה דומה ל-ö במספר שפות אירופיות, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צירי ל־ö. בהברה לא מוטעמת נהגית בדומה להגיית ö. בסוף מילה, בדרך־כלל אינה נהגית.
  Éé - נהגה כהגיית צירי בהברה פתוחה (כהגיית סגול בעברית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
  Ai ai/Èè/Ei ei ey - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
• Uu - בהברה פתוחה נהגית כחיריק בשפתים מעוגלות - כהגיית ü בגרמנית. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית ו"ו עיצורית.
  Ou ou נהגה כמו שורוק.
  Eu eu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצירי כהגיית הצירוף האנגלי ir במילה האנגלית First, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
• Oo נהגה באנפוף.
  Au au/Eau eau/Ôô - נהגים כחוֹלָם, כהגיית o בהברה סגורה, כבמילה העברית "חלון", גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.
• Ii' - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
  Îî - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
  Oi oi oy - נהגה וַּא, כבמילה העברית וַּאלַּה (כהיגוי הצירוף Wa באנגלית).

תנועות מאונפפות

מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. אלו נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל n (ולפעמים m).

קישור מילים

בצרפתית, בדרך־כלל העיצור האחרון במילה הכתובה אינו נהגה (s, t ועוד), אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המילים מקושרות כאחת. הדבר קורה תמיד במקרים הבאים:

1. לאחר תוויות יידוע.
2. לפני/אחרי כינוי גוף.
3. לאחר שם תואר קודם.
4. לאחר מילות יחס בנות הברה אחת.
5. לאחר תוארי הפועל בני הברה אחת.
6. לאחר est.

• אין הדבר קורה לאחר מלת הקישור et.

דקדוק צרפתי

מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 8 זמנים (כולל ציווי), כשבכל זמן יש לכל פועל 6 נטיות שונות, בהתאם לגוף המבצע אותו. בסך הכל ישנן 18 הטיות לכל פועל.

בנוסף, ישנן 3 קבוצות של פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב- ‎~er, ~re, ו- ‎.~ir לצד הקבוצות האלו ישנה שורה ארוכה של פעלים יוצאי דופן שהטיותיהם משתנות.

aimer - לאהוב, פועל רגיל er
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		פשוט	מתמשך
ראשון יחיד (je)	aime	aimai	aimais	aimerai	aimerais
שני יחיד (tu)	aimes	aimas		aimeras
שלישי יחיד (il/elle/on)	aime	aima	aimait	aimera	aimerait
ראשון רבים (nous)	aimons	aimâmes	aimions	aimerons	aimerions
שני רבים (vous)	aimez	aimâtes	aimiez	aimerez	aimeriez
שלישי רבים (ils/elles)	aiment	aimèrent	aimaient	aimeront	aimeraient

entendre - להקשיב, פועל רגיל re
ראשון יחיד (je)	entends	entendis	entendais	entendrai	entendrais
שני יחיד (tu)				entendras
שלישי יחיד (il/elle/on)	entend	entendit	entendait	entendra	entendrait
ראשון רבים (nous)	entendons	entendîmes	entendions	entendrons	entendrions
שני רבים (vous)	entendez	entendîtes	entendiez	entendrez	entendriez
שלישי רבים (ils/elles)	entendent	entendirent	entendaient	entendront	entendraient

finir - לסיים, פועל רגיל ir
ראשון יחיד (je)	finis	finis	finissais	finirai	finirais
שני יחיד (tu)				finiras
שלישי יחיד (il/elle/on)	finit	finit	finissait	finira	finirait
ראשון רבים (nous)	finissons	finîmes	finissions	finirons	finirions
שני רבים (vous)	finissez	finîtes	finissiez	finirez	finiriez
שלישי רבים (ils/elles)	finissent	finirent	finissaient	finiront	finiraient

• צורת "העבר הפשוט" נדירה בדיבור, וקיימת העדפה ברורה לעבר המורכב (passé composé) לביטוי העבר.
• צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב, מועדף בדרך כלל השימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על־פני העבר הפשוט או המורכב לציון פעולה כלשהי בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
• צורת העבר המורכב מתארת לרוב פעולה נקודתית, שהחלה והסתיימה בעבר ונמשכה זמן קצר. למשל, "שתיתי מים היום"- "J'ai bu de l'eau aujourd'hui" או "למדת משהו חדש בחטיבה"- "Tu as appris quelque chose de nouveau au college".
• ישנן שלוש צורות תנאי (Conditionel) בצרפתית - הווה ושתי צורות עבר.

שלילה

ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל. קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המילה pas במילים אחרות.

• ne...plus - לא עוד, לא יותר
• ne...jamais - מעולם לא, לעולם לא, אף פעם
• ne...rien - לא כלום
• ne...aucun(e) - אף לא אחד, שום
• ne...que - רק
• ne...personne - אף אחד
• ne...ni...ni - לא X ולא X.
• ne...nulle part - בשום מקום, לשום מקום

כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במלת Si ולא Oui.

פעלים רפלקסיביים

פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה (או לאחריו בצורת הציווי החיובי), או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה. למשל, אני מסתרק- "Je me brosse".

הבינוני

בינוני ההווה

צורת בינוני ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מלת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות (être) - étant)) שייכות (avoir) - ayant)).

בינוני העבר

צורת בינוני העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמשת בצורות הסביל ובזמנים המורכבים.

בינוני העבר מופק בדרך הבאה:

1. פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני.
2. פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני.
3. פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.

• דוגמאות ומרכזיות בולטות משורה ארוכה של יוצאי דופן הן הפעלים להיות être) - été) ופועל הקניין avoir) - eu).

זמנים מורכבים

הזמנים המורכבים מופקים תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועלי העזר avoir ו־être בזמנים השונים.

• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
• הזמן המורכב הנוצר מנטיות פועלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.

פועל העזר avoir - שייכות
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		פשוט	מתמשך
ראשון יחיד (je)	ai	eus	avais	aurai	aurais
שני יחיד (tu)	as			auras
שלישי יחיד (il/elle/on)	a	eut	avait	aura	aurait
ראשון רבים (nous)	avons	eûmes	avions	aurons	aurions
שני רבים (vous)	avez	eûtes	aviez	aurez	auriez
שלישי רבים (ils/elles)	ont	eurent	avaient	auront	auraient

• רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

קול הסביל

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

פועל העזר être - להיות
גוף	הווה	עבר		עתיד	תנאי
		פשוט	מתמשך
ראשון יחיד (je)	suis	fus	étais	serai	serais
שני יחיד (tu)	es			seras
שלישי יחיד (il/elle/on)	est	fut	était	sera	serait
ראשון רבים (nous)	sommes	fûmes	étions	serons	serions
שני רבים (vous)	êtes	fûtes	étiez	serez	seriez
שלישי רבים (ils/elles)	sont	furent	étaient	seront	seraient

נטיות שמות עצם

תוויות יידוע והצגה
יידוע	זכר	נקבה	רבים	הערות
בלתי־מסוים	un	une	des	-
מסוים	le	la	les	'l לפני תנועות (יחיד)
תוויות הצגתיות	ce	cette	ces	cet זכר לפני תנועה

תוויות שייכות
גוף	זכר	נקבה	רבים
ראשון יחיד (שלי)	mon	ma	mes
ראשון רבים (שלנו)	notre	notre	nos
שני יחיד (שלך)	ton	ta	tes
שני רבים (שלכם/ן)	votre	votre	vos
שלישי יחיד (שלו/ה)	son	sa	ses
שלישי רבים (שלהם/ן)	leur	leur	leurs

נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למין שם העצם וכמותו.

מגדר בשמות התואר

1. מתווספת E~
2. אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף.
3. סיומת X~ הופכת לסיומת se~
4. סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille
5. סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne.
6. כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète.
7. כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère.
8. סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי.
9. סיומת c משתנה ל-che.
10. כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue.
11. כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

כמות בשמות התואר

1. נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם כן התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף.
2. זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן:
   1. סיומת al ביחיד הופכת לסיומת aux ברבים.
   2. לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים.
   3. לסיומת eau מתווסף x ברבים.

מספרים

מספרים מונים

un - אחד une- אחת
deux - שתיים
trois - שלוש
quatre - ארבע
cinq - חמש
six - שש
sept - שבע
huit - שמונה
neuf - תשע
dix - עשר
onze - אחת עשרה
douze - שתים עשרה
treize - שלוש עשרה
quatorze - ארבע עשרה
quinze - חמש עשרה
seize - שש עשרה
dix-sept - שבע עשרה
dix-huit - שמונה עשרה
dix-neuf - תשע עשרה
vingt - עשרים
trente - שלושים
quarante - ארבעים
cinquante - חמישים
soixante - שישים
soixante-dix - שבעים
quatre-vingt - שמונים
quatre-vingt-dix - תשעים
cent - מאה
deux cents - מאתיים
trois cents - שלוש מאות
quatre cents - ארבע מאות
cinq cents - חמש מאות
six cents - שש מאות
sept cents - שבע מאות
huit cents - שמונה מאות
neuf cents - תשע מאות

מספרים סידוריים

premier - ראשון
deuxième - שני
troisième - שלישי
quatrième - רביעי
cinquième - חמישי
sixième - שישי
septième - שביעי
huitième - שמיני
neuvième - תשיעי
dixième - עשירי
onzième - האחד עשר
douzième - השנים עשר
treizième - השלושה עשר
quatorzième - הארבעה עשר
quinzième - החמישה עשר
seizième - השישה עשר
dix-septième - השבעה עשר
dix-huitième - השמונה עשר
dix-neuvième - התשעה עשר
vingtième - העשרים

הוועד העליון של השפה הצרפתית

ביוני 1989 הוקם בצרפת "ועד עליון של השפה הצרפתית" - Conseil supérieur de la langue française. נשיא הוועד הוא ראש הממשלה. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של האקדמיה הצרפתית (Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית לטרמינולוגיה ולחידושי לשון. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים (לדוגמה: סופרים, היסטוריונים וגם הומוריסטים).

בקוויבק הוקם ועד עליון לשפה הצרפתית ב-1977 ובבלגיה ב-1985. גם בשווייץ יש נציגות בעלת מטרות דומות. ארבעת הגופים משתפים פעולה ביניהם.

ראו גם

• עליית השפה הצרפתית בבריסל
• צרפתית אפריקאית
• צרפתית יהודית
• הארגון הבינלאומי לפרנקופוניה
• ויקיפדיה:כללים לתעתיק מצרפתית

לקריאה נוספת

• Le Monde

25.11.2017, Alain Rey L'antiféminisme a laissé son empreinte dans le français, entretien

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של צרפתית

• ליטל לוין, היום לפני 51 שנה: הצרפתית תהיה לשפה זרה ראשונה בישראל, באתר הארץ, 22 ביוני 2011
• למה צרפתית חשובה (באנגלית)

מאמרים

• משה קטן, השפעת הצרפתית על לשון ימינו, לשוננו לעם, כרך מב, חוברת א (תשנ"א), עמ' 24–25, באתר האקדמיה ללשון העברית
• צרפתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• למה צרפתית נשמעת כל כך שונה משאר השפות הרומאניות? (באנגלית)
• שפה צרפתית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35863378צרפתית