בסקית

בסקית
Euskara

מדינות	ספרד, צרפת
אזורים	חבל הבסקים ונווארה (בספרד) (כ-580 אלף), חבל הבסקים הצרפתי (80 אלף), ארצות הברית, אוסטרליה
דוברים	כ-700 אלף
שפת אם	כ-700 אלף
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	שפה מבודדת
לאום	שפה אזורית בחבל הבסקים ובנווארה
ארגון	בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד	אאוסקלציינדיה (בבסקית: Euskaltzaindia - שומרי השפה הבסקית)
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.

היסטוריה

הבסקית היא מן השפות הבודדות שמקורן באירופה ואינן שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות. אין כיום תאוריה מוסכמת על מוצאה. בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגאורגית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים - לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה.

בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקיטן לנהר האברו.

הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי נמצאו חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, ונענשו אם נתפשו משוחחים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolas).

לבסקית שבעה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון הבסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua), שתתאים לשימוש כשפה מודרנית, וזו הגרסה המדוברת כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בחבל הבסקים בספרד, וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי משמשת הבסקית כשפה רשמית, לצד הספרדית, ואילו בחבל הבסקים הצרפתי הבסקית אינה שפה רשמית.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בבסקית

	סדקי		וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		חודי מכתשי		להבי שִנִּי		שפתי (־שִנִּי)
אפי					ɲ				n				m
סותם			*g	k	ɟ	c					*d	t	*b	p
מחוכך								ʧ		ʦ̺		ʦ̻
חוכך		*h	‏ ‏ ‏ ‏ ‏ *ʝ*~x					ʃ		s̺		s̻		f
מקורב					ʎ				l
מקיש									ɾ
רוטט									r
* בעלי אלופוני [β ɣ ð] בהתאמה ו-/h/ נשמט ברוב הניבים הדרומיים * נהגה [j ɟ ʝ x χ ʃ (d)ʒ] בתלות בניב

מיקום אזורים דוברי בסקית בספרד ובצרפת

מורפולוגיה

אחוז מהאוכלוסייה בחבל הבסקים ובנװארה השולטים בשפה הבסקית (2001)

שלט "יציאה" דו-לשוני: בסקית (משמאל) וספרדית

המורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי.

הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה הבחנה בין נושא של פועל יוצא, שמקבל את יחסת הארגטיב, לבין נושא של פועל עומד, שמוטה כמו מושא ביחסת האבסולוטיב. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה.

מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:

dut = I have it

ditut = I have them

dugu = We have it

ditugu = We have them

המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פועלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל.

לקסיקון

אוצר המילים של הבסקית שונה ברובו משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מילים שדומות למילים בסקיות. בבסקית עצמה יש מספר גדול של מילים שאולות מספרדית. כמו כן בספרדית יש מספר מילים שאולות מבסקית, כגון izquierda (שמאל), בבסקית - ezker.

קישורים חיצוניים

• בסקית, באתר Ethnologue (אנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24372398בסקית