אסטורית
| מדינות | ספרד |
|---|---|
| אזורים | אסטוריאס |
| דוברים | 550,000 |
| שפת אם | 100,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 בעלת מעמד מיוחד באסטוריאס שבספרד |
| מוסד | האקדמיה לשפה האסטורית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
אַסְטוּרִית (באסטורית: Asturianu; בספרדית: Asturiano) היא שפה רומאנית, המדוברת בפי כ-550,000 אנשים באסטוריאס שבספרד. נמנית עם תת-הקבוצה האַסטוּר-לֵאוֹנית שבקבוצת השפות האיברו-רומאניות.
היסטוריה
השפה האסטורית התפתחה, כשאר השפות הרומאניות, מהלטינית הוולגרית, הצורה המדוברת של לטינית שהופצה ברחבי האימפריה הרומית באמצעות חיילים, סוחרים, אנשי מנהל ומתיישבים אחרים. המסמך הכתוב המוקדם ביותר הידוע כיום בשפה האסטורית, הוא Fueru d'Avilés, כתב הענקת זכויות לעיר אבילס מטעם המלך אלפונסו הרביעי, בשנת 1085. קדם לו "מסמך הגבינות" Nodicia de Kesos, מסמך מסוף המאה העשירית המתאר את מלאי הגבינות במנזר ליד העיר לאון, אולם הוא משויך לשפה הלאונית הקרובה, ולא לאסטורית.
במאה ה-14 החלה לחדור לאזור אסטוריאס ולאון הספרדית הקסטיליאנית, בעקבות התחזקות ממלכת קסטיליה והתגבשות שפה זו כשפת הממלכה של ספרד. אנשי מנהל מטעם הממלכה והכנסייה הפיצו שפה זו והיא הפכה בהדרגה לשפה הכתובה השימושית, כאשר במקביל נדחקו השפות האזוריות, והאסטורית בכללן, לשולי החיים החברתיים.
אף על פי כן התפתחה ספרות אסטורית החל מהמאה ה-17, שכללה מחזות, שירה מקורית ותרגומים משפות אחרות. במאה ה-19 נמשכה הפריחה הספרותית, והחלו להיכתב ספרי דקדוק ותחביר של השפה. בראשית המאה העשרים יזמה קבוצת משוררים אסטוריים הקמת אקדמיה אסטורית לספרות ואמנות, אך לא הצליחו להפעילה לאורך זמן.
בתקופת שלטון פרנקו הצטמצם השימוש באסטורית לאזורים כפריים ולפולקלור מקומי, והשפה נקשרה בדימוי לאנשים חסרי השכלה. השימוש בה אמנם לא נאסר, אך נחשב נחות בהשוואה לספרדית. לאחר נפילת משטר הדיקטטורה חלה התעוררות של אנשי ספרות ובלשנות לחידוש היצירה הספרותית האסטורית, וב-1980 נוסדה האקדמיה לשפה האסטורית (Academia de la Llingua Asturiana), המופקדת מטעם הממשלה האסטורית על לימוד השפה, שמירתה וקידום השימוש בה.
מצב השפה כיום
האסטורית אינה שפה רשמית בספרד, אך יש לה מעמד מיוחד בקהילה האוטונומית של אסטוריאס. החוק לשימוש וקידום השפה האסטורית, משנת 1998, מחייב לאפשר לכל ילד בגילאים 6 עד 16 ללמוד את השפה במערכת החינוך. בשנת הלימודים 2004–2005 למדו את השפה בבתי ספר יסודיים כ-22,000 תלמידים. בבתי הספר העל-יסודיים נלמדת האסטורית כשפה זרה העומדת לבחירה מול צרפתית או גרמנית, ועקב כך מספר הלומדים אותה נמוך יותר.
מאז שנות השמונים של המאה העשרים נהנית האסטורית מפריחה תרבותית, מופיעים בה ספרים רבים, כולל סיפורת, שירה וכתיבה ביקורתית, וכן לא מעט יצירה מוזיקלית ותיאטרון. מספר שבועוני חדשות יוצאים לאור, אך אין עיתון יומי מודפס. לעומת זאת, יש מספר אתרי חדשות באינטרנט, וכן פורטלים, מנועי חיפוש ובלוגים באסטורית. אתרים רשמיים של ממשלת אסטוריאס ושל עיריות הם דו-לשוניים וכתובים באסטורית לצד הספרדית. שלטי כבישים ורחובות באסטוריאס כתובים אף הם בשתי השפות, וכמוהם לא מעט שלטים מסחריים, תפריטים במסעדות וכיוצא בזה.
תפוצה, ניבים ושפות קרובות
האסטורית נמנית עם קבוצת השפות האסטור-לאוניות, הכוללת גם את השפה הלאונית והמירנדזית, וכן הניב הקנטברי והניב האקסטרמדורי, אשר בלשנים חלוקים בדעתם בדבר מעמדם כשפות נפרדות. יש בלשנים המתייחסים לכל הקבוצה כאל ניבים שונים של שפה אחת. קיים גם ניב גליסי-אסטורי המדובר באזור הגבול בין אסטוריאס וגליסיה, ואשר נחשב לניב-מעבר בין האסטורית לגליסית.
על פי הערכות שונות, כ-550,000 איש מדברים אסטורית, מתוכם כ-100,000 דוברים אותה כשפת אם. לשם השוואה, בלאונית מדברים כ-55,000 ובמירנדזית כ-15,000. קיימים שלושה ניבים עיקריים של אסטורית - מזרחי, מרכזי ומערבי. הניב המערבי קרוב ביותר לשפה הלאונית, ומאחר שהאקדמיה ללשון האסטורית הנהיגה סטנדרטיזציה של כתיב ודקדוק אסטורי על בסיס הניב המרכזי, יש כיום תנועה המבקשת למסד את הניב המערבי כסטנדרט של השפה הלאונית, בנפרד מהאסטורית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אסטורית23933325