אוסטית

אוסטית
ирон ӕвзаг (אירון אווז'אג)

מדינות	(צפון אוסטיה - אלניה), דרום אוסטיה, ,
אזורים	חבל אוסטיה
שפת אם	570,000 (בערך)
כתב	קירילית, גאורגית (1820-1954), לטינית (1923-1937)
משפחה	הודו-אירופית הודו-איראנית איראנית מזרחית אוסטית
לאום	אוסטים
קוד שפה	os
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אוסטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז. השפה התפתחה ככל הנראה מסיתית, סרמטית ואלאנית, שפות שנכחדו. אוסטית מדוברת בפי 570,000 בני אדם, 60% מתוכם חיים בצפון אוסטיה.

היסטוריה וניתוח

העת העתיקה

אוסטית היא שפתם המדוברת והספרותית של האוסטים, קבוצה אתנית המרכיבה את רוב אכלוסייתה של רפובליקת צפון אוסטיה והמדינה הריבונית דה פקטו דרום אוסטיה. השפה משויכת לענף השפות האיראניות המזרחיות (כפי שניתן להבחין משמה המקומי של השפה, ирон (אִירוֹן - דומה לאיראן)) ממשפחת השפות ההודו אירופיות. ניתן להבחין בדמיון מסוים בין אוסטית לבין שפות איראניות מזרחיות אחרות כגון פשטו ויאגנובית.

מן העת העתיקה (המאה ה-8 לפנה"ס), התפרסו השפות האיראניות לשטח עצום, הכולל את איראן המודרנית, מרכז אסיה, מזרח אירופה והקווקז. אוסטית היא ככל הנראה השפה המדוברת היחידה מבין קבוצת השפות ממשפחת השפות האיראניות - סקיתית, אשר שרדה. קבוצת השפות השתייכה לקבוצת העמים הסקיתים שכללו מספר שבטים.

אוסטית, יחד עם כורדית, תאתית ותלישית, היא אחת השפות האיראניות המרכזיות השגורות בפי קהילות גדולות בחבל הקווקז. צורת הרבים הנוצרת על ידי הוספת הסיומת -ta, מתאפיינת גם בשפה היאגנובית, סרמטית וסוגדית שנכחדה. עדות למאפיין זה בא כתוצאה מרצף ניבים שהתפתחו בערבה האירואסייתית. שמות של שבטים אף הם מעידים על כך, לדוגמה: סרומוטאי (Σαρομάται) ומסגטאי (Μασαγέται).

ימי הביניים

הטקסט הידוע הקדום ביותר של השפה מצוי בכתובת המתוארכת למאות ה-10 וה-12 לספירה, אשר נמצאה ליד נהר בארחז. הטקסט נכתב באלפבית היווני בתוספת דיגרפים מיוחדים.

הטקסט	תעתיק אותיות לטיניות	תרגום לעברית
—ΣΑΧΗΡΗ ΦΟΥΡΤ ΧΟΒΣ ΗΣΤΟΡΗ ΦΟΥΡΤ ΠΑΚΑΘΑΡ ΠΑΚΑΘΑΡΗ ΦΟΥΡΤ ΑΝΠΑΛΑΝ ΑΝΠΑΛΑΝΗ ΦΟΥΡΤ ΛΑΚ ΑΝΗ ΤΖΗΡΘΕ	—Saxiri Furt Xovs Istori Furt Bæqætar Bæqætari Furt Æmbalan Æmbalani Furt Lak Ani čirtī	"ק., בנו של ס., בנו של י., בנו של ב., בנו של א.; [זו היא] האנדרטה שלהם."

עדות מוקדמת לכיתוב מורחב יותר מצויה בטקסט עם ביטויים אלאניים המופיע בספר תאוגוניה, עם ביאוריו של יואנס צצס - משורר ודקדקן מהתקופה הביזנטית:

"Τοῖς ἀλανοῖς προσφθέγγομαι κατά τήν τούτων γλῶσσαν

Καλή ημέρα σου αὐθεντα μου αρχόντισσα πόθεν εἶσαι

Ταπαγχὰς μέσφιλι χσινὰ κορθὶ κάντα καὶ τ’άλλα

ἂν ὃ ἒχη ἀλάνισσα παπὰν φίλον ἀκούσαις ταῦτα

οὐκ αἰσχύνεσσι αὐθέντρια μου νὰ μου γαμὴ τὸ μουνί σου παπᾶς

τὸ φάρνετζ κίντζι μέσφιλι καίτζ φουὰ σαοῦγγε".

האותיות הנטויות הן באוסטית. מעבר לתעתיק הישיר, חוקרים ניסו לשחזר את המילים בשחזור פונטי תוך כדי שימוש ביוונית ככלי עזר, לכן בעוד האות τ מקבילה לאות t (או ט), היא תועתקה ל-d (ד), אשר חוקרים מאמינים כי זו הייתה דרך הגייתה בקרב האוסטים. התיעתוק הלשוני של אותם ביטויים הם: "dæ ban xʷærz, mæ sfili, (æ)xsinjæ kurθi kændæ" ו-"du farnitz, kintzæ mæ sfili, kajci fæ wa sawgin?"; במקביל לפונולוגיה המודרנית של השפה: "Dæ bon xwarz, me’fšini ‘xšinæ, kurdigæj dæ?" ו-"(De’) f(s)arm neč(ij), kinźi æfšini xæcc(æ) (ku) fæwwa sawgin".

בתרגום חופשי לעברית:

בשלום האלאניים אני דורש בשפתם

"יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?"

"יום טוב לך אשת אדוני, מאין את?" ודברים אחרים

ישנה תאוריה המצביעה על כך שהפרוטו-שפה עברה שינוי פונולוגי. תאוריה זו נשענת על סמך "רצף של קצב", שבו שמות עצם חולקו לשני סוגים, "שמות עצם כבדים" ו"שמות עצם קלים." שמות העצם ה"כבדים" התאפיינו בצליל תנועתי ארוך או בדיפתונג, והוטעמו בהברתם הראשונה (מלעיל), לעומת שמות העצם ה"קלים" אשר הוטעמו בהברתם האחרונה (מלרע).

ניבים

לאוסטית 2 ניבים עיקריים וחשובים: הניב האירוני והניב האיגורי, המדוברים בפי 6/5 ו-1/6 מכלל האוכלוסייה בהתאמה. ניב שלישי נוסף בשם יאסי דובר בעבר בהונגריה.

פונולוגיה

לניב האירוני של השפה האוסטית 7 תנועות.

	קדמיות	מרכזיות	אחוריות
סגורות	и /i/		у /u/
אמצעיות סגורות		ы /ɪ̈/
אמצעיות	е /e/		о /o/
כמעט פתוחות		ӕ /ə/
פתוחות		а /a/

החוקר האוסטי וסילי אבייב מבחין בין 26 עיצורים, עליהם ניתן להוסיף עוד 5 עיצורים משופתתים ו-2 עיצורים מקורבים. בשונה משפות הודו אירופיות אחרות, ישנם כמה עיצורים מסודקים. זהו ככל הנראה מאפיין מקומי של שפות באזור הקווקז.

		שפתיים	שיניים/ מכתשיים	בתר-מכתשיים /חכיים	חכיים		ענבליים
					שטוחים	משופתתים	שטוחים	משופתתים
סותמים	קוליים	б /b/	д /d/		г /ɡ/	гу /ɡʷ/
	בלתי קוליים	п /pʰ/~/p/	т /tʰ/~/t/		к /kʰ/~/k/	ку /kʷʰ/~/kʷ/	хъ /q/	хъу /qʷ/
	מסודקים	пъ /pʼ/	тъ /tʼ/		къ /kʼ/	къу /kʼʷ/
מחוככים	קוליים		дз /z/~/d͡z/	дж /d͡ʒ/
	בלתי קוליים		ц /s/~/t͡s/	ч /t͡ʃ/
	מסודקים		цъ /t͡sʼ/	чъ /t͡ʃʼ/
חוככים	קוליים	в /v/	з /ʒ/~/z/				гъ /ʁ/
	בלתי קוליים	ф /f/	с /ʃ/~/s/				х /χ/	ху /χʷ/
אפיים		м /m/	н /n/
צדיים			л /ɫ/~/l/
רוטיים (ממשפחת הרי"ש)			р /r/
מקורבים				й /j/		у /w/

מערכת הכתיבה

החלת הספרות האוסטית התרחשה במאה ה-18, ברוסיה השתמשו באלפבית הקירילי, ובגאורגיה באלפבית הגאורגי. הספר הראשון באוסטית יצא לאור בכתב קירילי בשנת 1798, וב-1844 חודש הכתב על ידי מדען רוסי ממוצא פיני-שוודי. אלפבית חדש המבוסס על האלפבית הלטיני הוכר באופן רשמי בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך ב-1937 הוצג כתב קירילי מחודש עם דיגרפים אשר החליפו את רוב הסימנים הדיאקרטיים מ-1844.

בשנת 1820 פרסם י. יאלגוזידזה כתב גאורגי מחודש, עליו הוסיף 3 אותיות לאלפבית הגאורגי. במהלך המאה ה-19 החלה האורתוגרפיה הגאורגית הולכת ונוסגת, אך קיבלה מעמד רשמי באוטונומיה הגאורגית ב-1937. סוגיית ה"עם אחד - שני אלפביתים" גרמה לחוסר שביעות רצון בדרום אוסטיה ב-1951, וזאת דרשה לאיחוד הכתב. לאור זאת, בשנת 1954 הכתב הגאורגי הוחלף בכתב הקירילי המחודש מ-1937.

השפה הדיגורית (ניב מן השפה האוסטית) הספרותית, השתמשה בכתב הערבי, אך מעמדה בוטל ב-1939, 5 שנים לפני שהוגלו הדיגורים לסיביר וקזחסטן.

בשונה משאר שפות הנכתבות באלפבית הקירילי, אוסטית מתייחדת באות Ae שנמצאת בשימוש בשפה האוסטית בלבד. אות זו אינה מופיעה באף מערכת כתיבה קירילית.

להלן טבלת האותיות הנמצאות בשימוש מודרני:

אלפבית קירילי מודרני

אותיות	А	Ӕ	Б	В	Г	(Гу)	Гъ	(Гъу)	Д	Дж	Дз	Е	З	И	Й	К	(Ку)	Къ	(Къу)	Л
	a	ӕ	б	в	г	(гу)	гъ	(гъу)	д	дж	дз	е	з	и	й	к	(ку)	къ	(къу)	л
IPA	ä	ə	b	v	ɡ	ɡʷ	ʁ	ʁʷ	d	d͡ʒ	z	e	ʒ	i	j	k	kʷ	kʼ	kʼʷ	ɫ
אותיות	М	Н	О	П	Пъ	Р	С	Т	Тъ	У	Ф	Х	(Ху)	Хъ	(Хъу)	Ц	Цъ	Ч	Чъ	Ы
	м	н	о	п	пъ	р	с	т	тъ	у	ф	х	(ху)	хъ	(хъу)	ц	цъ	ч	чъ	ы
IPA	m	n	o	p	pʼ	r	ʃ	t	tʼ	u, w	f	χ	χʷ	q	qʷ	s	t͡sʼ	t͡ʃ	t͡ʃʼ	ɪ̈

בנוסף, האותיות ⟨ё⟩, ⟨ж⟩, ⟨ш⟩, ⟨щ⟩, ⟨ъ⟩, ⟨ь⟩, ⟨э⟩, ⟨ю⟩, ו-⟨я⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.

האלפבית הלטיני (1923–1938)

אותיות	A	Æ	B	C	Ch	Č	Čh	D	Dz	Dž	E	F	G	Gu	H	Hu	I	J	K	Ku
	a	æ	b	c	ch	č	čh	d	dz	dž	e	f	g	gu	h	hu	i	j	k	ku
IPA	ä	ə	b	s	t͡sʼ	t͡ʃ	t͡ʃʼ	d	z	d͡ʒ	e	f	ɡ	ɡʷ	ʁ	ʁʷ	i	j	k	kʷ
אותיות	Kh	Khu	L	M	N	O	P	Ph	Q	Qu	R	S	T	Th	U	V	X	Xu	Y	Z
	kh	khu	l	m	n	o	p	ph	q	qu	r	s	t	th	u	v	x	xu	y	z
IPA	kʼ	kʷʼ	ɫ	m	n	o	p	pʼ	q	qʷ	r	ʃ	t	tʼ	u, w	v	χ	χʷ	ɪ̈	ʒ

בנוסף, האותיות ⟨š⟩ ו-⟨ž⟩ נועדו לתעתק מילים שאולות מרוסית.

אוצר מילים

הטבלה הבאה ממחישה כמה מילים אוסטיות שכיחות עם תרגום לשפות הודו-איראניות ושפות הודו-אירופיות אחרות:

תרגום מבחר מילים לשפות שונות

עברית	אש	חודש	חדש	אמא	אחות	לילה	אף	שלוש	אדום	צהוב	ירוק	זאב
אוסטית	арт [ärt]	мӕй [məj]	нӕуӕг [nəˈwəg]	мад [mäd]	хо [χo]	ӕхсӕв [əχˈʃəv]	фындз [fɪ̈n(d)z]	ӕртӕ [ərˈtə]	сырх [ʃɪ̈rχ]	бур [bur]	цъӕх [t͡sʼəχ]	бирӕгъ [ˈbirəʁ]
פשטו	اور ōr	مياشت myāšt	نوی nəway	مور mōr	خور xōr	شپه špa	پوزه pōza	درې drē	سور sur	زيړ zyaṛ	شين šin	لېوه lēwə
כורדית	agir / ar	meh/heyv	nu	mak/dayik	xwişk	şev	poz	sê	sor	zerd/bor	kesk/şîn	gur / wir
פרסית	آتش ātiš	ماه māh	نو now	مادر mādar	خواهر xāhar	شب šab	بینی / پوزه poze / bini	سه se	سرخ sorx	بور/ زرد zard / bur	سبز sabz	گرگ gorg
סנסקריט	agní	mā́s/mā́sa	náva	mā́tṛ	svásṛ	nák/nákta	nás/nā́sā	trí	rudhirá	pītá	hári	vṛ́ka
גרמנית	Feuer	Monat	neu	Mutter	Schwester	Nacht	Nase	drei	rot	gelb	grün	Wolf
לטינית	ignis	mēnsis	novus	māter	soror	nox	nasus	trēs	ruber	flāvus, gilvus	viridis	lupus
יוונית	φωτιά fotiá	μήνας minas	νέος neos	μητέρα mitera	αδελφή adhelfi	νύχτα nihta	μύτη miti	τρία tria	κοκκινός kokkinos	κίτρινος kitrinos	πράσσινος prassinos	λύκος likos
ארמנית	հուր hur	ամիս amis	նոր nor	մայր mayr	քույր k'uyr	գիշեր gišer	քիթ k'it'	երեք yerek'	կարմիր karmir	դեղին dełin	կանաչ kanač	գայլ gayl
ליטאית	ugnis	mėnuo	naujas	motina	sesuo	naktis	nosis	trys	raudonas	geltonas	žalias	vilkas
רוסית	огонь ogon'	месяц mesyats	новый novyi	мать mat'	сестра sestra	ночь noch	нос nos	три tri	красный krasnyi	жёлтый zholtyi	зелёный zelyonyi	волк volk
אירית	tine	mí	nua	máthair	deirfiúr	oíche	srón	trí	dearg/rua	buí	glas	faolchú
אנגלית	fire	month	new	mother	sister	night	nose	three	red	yellow	green	wolf

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסטית בוויקישיתוף

• אוסטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30886472אוסטית