רבי יחיאל מנחם זינגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחיאל מנחם זינגר
לידה כ"ג באדר א' ה'תרע"ט
אלכסנדר לודז'
פטירה ו' בחשון ה'תשמ"ט (בגיל 69)
למד ב ישיבת בית ישראל אלכסנדר, ישיבת חכמי לובלין בוילנה
מקום מגורים בורו פארק ניו יורקניו יורק
רבותיו דודו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, סבו רבי יצחק מאיר זינגר רבה של אלכסנדר
בת זוג רחל
שם השושלת אלכסנדר  
אב רבי יעקב שרגא זינגר
אם יוטא
חותן רבי ישראל יעקב טופולה אב"ד סדובנה
אדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית

רבי יחיאל מנחם זינגר (כ"ג באדר א' ה'תרע"ט - ו' בחשוון ה'תשמ"ט) היה אדמו"ר בדור השישי לחסידות אלכסנדר, כיהן בארצות הברית.

קורות חייו

נולד לרבי יעקב שרגא, נכדו של רבי שמואל צבי דנציגר (ה'תפארת שמואל') וליוטא בת רבי יוסף מאמשינוב. נקרא על שם סביו רבי יחיאל מאלכסנדר ורבי מנחם מאמשינוב, שנפטר כשנה לפני כן. גדל בילדותו עד גיל חמש אצל סבו ה'תפארת שמואל', עד לפטירתו בכ"ט בתשרי ה'תרפ"ד. התחנך בחצירו של הסב באלכסנדר לודז' ומלמדו הפרטי היה המו"ל רבי אברהם יוסף פישר, חסיד אלכסנדר שנבחר על ידי הסבא רבי שמואל צבי ללמד את נכדיו.  

לאחר פטירת הסב היה לחסיד דוד אביו, רבי יצחק מנחם דנציגר (ה'עקידת יצחק'). כשאביו עבר לאוסטרובה לשמש כרב, לא רצה לעזוב את אלכסנדר ונשאר לגור אצל סבו אבי אביו - רבי יצחק מאיר זינגר רבה של אלכסנדר וחתנו של רבי התפארת שמואל מאלכסנדר. בילדותו הרבה בנסיעות לסבו רבי יוסף מאמשינוב.

בשנות נעוריו למד בישיבת בית ישראל בעיר אלכסנדר. במקביל ללימודו בישיבה למד הוראה עם סבו רבי יצחק מאיר זינגר.

בשואה

באלול תרצ"ט, לאחר הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, הורהו סבו רבי יצחק מאיר לשוב לבית הוריו באוסטרובה, בכדי שישהה סמוך למשפחתו. בכ"ו באלול של שנה זו פלשו הנאצים לאוסטרובה. בתחילת החורף עזבו המשפחה את אוסטרובה והגיעו לסלונים, שם שהו בביתו של קרוב משפחתם רבי שלמה דוד יהושע וינברג אדמו"ר הצעיר מסלונים, חתנו של העקידת יצחק מאלכסנדר.

בחודש טבת עזבו רבי יחיאל מנחם ואחיו הבחור אברהם אליעזר את סלונים בדרכם לוילנה, שבאותם ימים היתה תחת ממשלת רוסיה, אך דובר שהיא תסתפח לרשות ליטא, שלא התערבה במלחמה. הרכבת שנסעה לכיוון וילנה היתה עמוסה עד אפס מקום, רבי יחיאל מנחם הצליח להכנס, אך אחיו אברהם אליעזר נשאר מאחור וחזר למשפחתו בסלונים, שם שהה בקרבתם במשך שנתיים עד להירצחם על ידי הנאצים.

הזמנה לנישואיו

בוילנה

כשהגיע לוילנה התגורר בבית דוד אמו רבי שמעון שלום מאמשינוב שהגיע לוילנה חודשים ספורים קודם לכן, בחודש חשון ת"ש. בוילנה שהו אז גם דודו (אחי אמו) רבי יצחק מאמשינוב, רבי אברהם אייגר מלובלין ורבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב.

בוילנה התאחד עם בחורים נוספים, תלמידי ישיבת חכמי לובלין ששהו בוילנה[1], ללא רבני הישיבה מלובלין, הם נתנו שם לישיבה "אגודת חניכי ישיבת חכמי לובלין" (אח"י). בין החבורים נמנה רבי פנחס הירשפרונג, לימים גאב"ד מונטריאול, שהתיידד אז עם רבי יחיאל מנחם.

בתקופה זו עמד בקשרי מכתבים עם בני משפחתו ששהו בסלונים ופעם אחת אף ביקרוהו הוריו בוילנה. גם עמד בקשרי מכתבים עם סבו רבי יצחק מאיר זינגר אב"ד אלכסנדר.

בוילנה הכיר את רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, רבי אהרן קוטלר ורבי הניך אייגש.

ביפן ושנחאי

ב15 ביוני 1940 (ט' בסיון ת"ש) במסגרת כיבוש המדינות הבלטיות נכנס לוילנה הצבא האדום. בחודש שבט תש"א לאחר שרבי שמעון שלום מאמשינוב הביע דעתו בעד מימוש האופציה לבריחה על ידי נטילת ויזה לאי קוראסאו ואשרות מעבר דרך יפן, הצטרפו אליו רבי יחיאל מנחם ויתר הפליטים ברכבת הטראנס-סיבירית לולדיווסטוק משם הפליגו לקובה (יפן) ושהו שם למשך מספר חדשים. בשנת תש"ב עזבו את יפן והיגרו לשנחאי, שם המשיך רבי יחיאל מנחם ללמוד עם בחורי ישיבת חכמי לובלין ששהו שם, בין התלמידים נמנה רבי אברהם אייגר מלובלין.

בארצות הברית

בטבת תש"ז היגרו לארצות הברית, הם הגיעו באוניה לסן פרנציסקו, משם הגיעו לויליאמסבורג, שם התגורר יחד עם דודו רבי שמעון שלום מאמשינוב.

בט"ו באב ה'תש"ח נישא לרחל (נפטרה בי"ט בתמוז ה'תש"פ) בת רבי ישראל יעקב טופולה אב"ד סדובנה ומרבני חסידות אלכסנדר. בחתונה השתתפו חסידי אלכסנדר ואמשינוב. דודו רבי שמעון שלום עמד מצד החתן, וגיסו רבי ירחמיאל ישראל סקולה אב"ד סדובנה עמד מצד הכלה.

לאחר נישואיו התגורר בלואר איסט סייד במנהטן, מדי שבת וחג היה צועד רגלית מאיסט סייד עד לויליאמסבורג, לבית מדרשו של דודו רבי שמעון שלום מאמשינוב[2]. רבי שמעון שלום הורישו את בית מדרשו בוויליאמסבורג[2], לאחר שבנו רבי ירחמיאל יהודה מאיר עלה לארץ וכיהן כאדמו"ר מאמשינוב בבית וגן. בהמשך עבר להתגורר בבורו פארק, והתפלל בבית מדרשו של גיסו רבי ירחמיאל ישראל סקולה אב"ד סדובנה.

אדמו"רות

שרידים מחסידי אלכסנדר תושבי ניו יורק, וכן דודו רבי שמעון שלום מאמשינוב, הפצירו בו לכהן כאדמו"ר, אך הוא סירב[2]. מאוחר יותר, בשנת תשמ"ד, החל לכהן כאדמו"ר מאלכסנדר בארצות הברית, שם פתח את בית מדרשו בשכונת בורו פארק.

בשנת תשמ"ו נטל חלק יחד עם הרב בנציון גולדמן[דרוש מקור] בהקמת ישיבה כלל חסידית בשם "ישיבת תפארת שמואל" על שם סבו, כזכר וכהמשך לישיבת בית ישראל שפעלה באלכסנדר[3]. הקים גם כולל "תפארת יצחק", על שם דודו העקידת יצחק[4].

נטל חלק עם גיסו רבי ירחמיאל ישראל סקולה בהדפסת חלק מספרי אדמו"רי אלכסנדר מחדש[5], ישמח ישראל ותפארת שמואל[6].

שיפץ ותיקן את קברי אדמו"רי אלכסנדר ובנה גדר מסביב לבית הקברות באלכסנדר, שם קבורים בין היתר רבני העיר רבי העניך מאלכסנדר ורבי יעקב אהרן ינובסקי. כן שיפץ את האהל של אדמו"רי אמשינוב בוורשה.

באמריקה המשיך לשמור על קשר קרוב עם קרוביו רבי יצחק מאמשינוב ורבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב. כן היה מיודד עם רבי אברהם יהושע השיל האדמו"ר מקופיטשניץ.

בקיץ תשמ"ח נחלה במחלת הסרטן, ונפטר בו' בחשון ה'תשמ"ט, נקבר בבית הקברות "בית ישראל" בניו ג'רזי. על מצבתו לא נכתבו תארים על פי צוואתו.

צאצאיו

  • בנו, הרב יוסף יצחק מאיר, האדמו"ר הנוכחי מאלכסנדר ארצות הברית, וממלא מקום אביו בבית מדרשו בבורו פארק, ונשיא ישיבת "תפארת שמואל". האדמו"ר הוא חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם מצאנז גריבוב, הקהילה בהנהגתו התפתחה, ותחת נשיאותו בתי כנסת ליוצאי הישיבה בבורו פארק, ויליאמסבורג, לייקווד, ושטיבלך בבני ברק ואשדוד.
  • בנו, הרב אברהם ברוך, אבד"ק אלכסנדר, עמד בראשות ישיבת תפארת שמואל כבר בחיי אביו, ובשנים האחרונות מכהן בנשיאות הישיבה שגדלה משמעותית ולומדים בה תלמידים רבים. לו בית מדרש "תפארת שמואל" בבורו פארק, ובתי כנסת ליוצאי הישיבה בווילמסבורג, מונסי וירושלים.
  • בנו, הרב שמואל צבי, ראש מכון נהור שרגא, להוצאת ספרי בית פשיסחא וורקא אלכסנדר. מו"ל ומהדיר את ספרי אלכסנדר ישמח ישראל ותפארת שמואל וספרים נוספים.
  • בנו, הרב ירחמיאל משה חיים, מייסד ונשיא תלמוד תורה תפארת יחיאל אלכסנדר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חודש זשורנאל, "ישיבת חכמי לובלין אין גלות", דאס אידישע ווארט - 234, ניו יורק, תשמ"ג, עמ' 47, חשון כסלו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 צמח צדיק, תפארת ישראל ב, ירושלים: מכון נהור שרגא (אלכסנדר ארצות הברית), תשפ"ב, עמ' שנט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  3. ^ חודש זשורנאל, דאס אידישע ווארט - 288, תש"נ, עמ' 26, טבת שבט, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ חודש זשורנאל, ממשיך פון מלכות אלעקסאנדער, דאס אידישע ווארט - 238, ניו יורק, תשמ"ג, עמ' 41, אייר סיון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ חודש זשורנאל, די רביים פון אלעקסאנדער, דאס אידישע ווארט - 104, ניו יורק, תשכ"ו, עמ' 36, תשרי, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ רבי שמואל צבי דנציגר, תפארת שמואל, תשע"ב, חלק א', בראשית שמות, מהדורה חדשה, באתר אוצר החכמה.