בית חגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית חגי
בית חגי, צילום מגבעת רחבעם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית הר חברון
גובה ממוצע[1] ‎854 מטר
תאריך ייסוד 1984
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 725 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4% בשנה
31°29′36″N 35°04′48″E / 31.4934515121523°N 35.0799302549768°E / 31.4934515121523; 35.0799302549768
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
5 מתוך 10

בֵּית חַגַּי (שם רשמי: חַגַּי) היא התנחלות דתית במתכונת של יישוב קהילתי בהר חברון על כביש 60 מדרום ובסמוך לעיר חברון. היישוב שייך למועצה אזורית הר חברון ולתנועת אמנה.

היישוב מנוהל על ידי "חגי - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית".

ביישוב מבני קבע לבית כנסת מרכזי, בית כנסת ספרדי, כולל אברכים דיינות, גני ילדים, פעוטון, מרפאה, מקווה, אולם שמחות, סניף בני עקיבא ועוד.

היסטוריה

היישוב הוקם בשנת 1983 כהיאחזות נח"ל. עם אזרוח המקום התיישבו בו בוגרי ישיבת ניר קריית ארבע. מקימי היישוב רצו לקוראו על שמם של שלושה מחבריהם תלמידי ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע חנן קרוטהמר, גרשון קליין ויעקב צימרמן, שנרצחו בפיגוע בבית הדסה שבחברון בשנת תש"מ (1980) על ידי חוליית אנשי פת"ח (חג"י ראשי תיבות: חנן, גרשון, יעקב), אך מכיוון שוועדת השמות הממשלתית אינה נוהגת להנציח שמות של נופלים, אושר, בסופו של דבר, שם היישוב על ידי ייחוסו לנביא חגי.

היישוב עלה לקרקע בשנת 1984, ביום י"ט תמוז ה'תשמ"ד. הגרעין המקים הורכב מחבריהם של הנרצחים, מהישיבה, מהצבא ואף מבני משפחה, מכירים ומוקירים. עם הזמן נקלטו ביישוב משפחות נוספות ונבנתה שכונת הקבע הראשונה.

רב היישוב הוא הרב משה אליעזר רבינוביץ'.

בשנת 1989 הקימו התושבים את כפר הנוער ביישוב, הנותן מענה לנוער בסיכון בגילאי 12–18.

בשנים 20012007 הוכפל מספר המשפחות המתגוררות ביישוב.

בקיץ 2006 קלט היישוב גרעין משפחות ממפוני כפר דרום שבגוש קטיף. המשפחות נכנסו לשכונה חדשה בת 15 מבנים בתוך תוכנית המתאר של היישוב. כמו כן ביחד עם המשפחות החדשות הוקם כולל אברכים ללימודי דיינות "אור יוסף" על שם יוסי שוק - תושב היישוב שנרצח בפיגוע סמוך ליישוב.[3] כמו כן הוקם מצפור לזכרו של יוסי שוק בגבעת רחבעם (ע"ש רחבעם זאבי) הסמוכה ליישוב.

אירועים ביטחוניים

בשנות האינתיפאדה השנייה (20002005) בפיגועי ירי, בכביש 60 בין קריית ארבע לבית חג"י, נרצחו שלושה מתושבי היישוב. רינה דידובסקי יחזקאלי, מורה, נרצחה עם נהג הסעת המורים אליהו בן עמי תושב עתניאל, בפיגוע שאירע בדרכם לאסוף מורות נוספות ללמד בקרית ארבע[4][5] ואילו אביחי לוי ואביעד מנצור נרצחו סמוך לכניסה לבית חגי בחזרם מטיול.[6][7] באותה נקודה נרצחו במארב ירי, כמה שנים קודם לכן במוצאי שבועות ה'תשנ"ד (1994) בעת תהליך אוסלו רפאל יאירי ומרגלית שוחט, בדרכם חזרה לקריית ארבע מסמינר לגרים במלון נווה דקלים.[8] בכסלו תשס"ה 2005, נרצח יוסי שוק ביריות ממכונית עוקפת, בעת חזרתו מעבודתו בקריית ארבע.[9]

בקיץ 2010 נרצח השוטר יהושע סופר תושב באר שבע בסמוך לבית חגי, בפיגוע ירי נגד רכב אזרחי שהסיע שוטרים לעבודתם בחברון.[10] כחודשיים לאחר מכן, ערב פתיחת המשא המתן בין ישראל לפלסטינים, נרצחו ארבעה מתושבי היישוב: יצחק וטליה איימס, כוכבה אבן חיים ואבישי שינדלר בפיגוע ירי בכביש 60 בצומת בני נעים הסמוכה לקריית ארבע.[10][11]

ביולי 2016 נרצח מיכאל מרק ליד היישוב בפיגוע הירי ליד בית חגי ונפצעו עוד 3 מבני משפחתו, פלסטיני שסייע למשפחה בעת הפיגוע ברח לישראל וקיבל אזרחות ב-2021.

באוגוסט 2023 נרצחה בת שבע ניגרי בפיגוע הירי בצומת הכבשים, איתה נפצע קשה אדם נוסף.

הקהילה שומרת על הקשר עם משפחות הנופלים ובכל שנה בשבת פרשת אמור מציינים ביישוב את "שבת חגי" בה מתארחים ביישוב משפחותיהם ויקיריהם של הנופלים.

כלכלה

כלכלת התושבים מתבססת בעיקר על מקומות עבודה בקריית ארבע והר חברון וכן בסביבה הרחוקה יותר - ירושלים בצפון ובאר שבע בדרום. רבים מהתושבים עוסקים בתחום החינוך וחלקם במקצועות חופשיים או בעלי עסקים עצמאיים ביישוב ומחוץ לו.

ברשות היישוב מחצבה המרוחקת כ-20 קילומטר ממנו, בקרבת הקו הירוק. ליישוב הוענק ב-1991 זיכיון ל-49 שנים לכרות בשטחי המחצבה, השלישית בגודלה בארץ. התמלוגים מהמחצבה מוערכים ביותר ממיליון שקל בשנה, מהווים 80 אחוז מהכנסות בית חגי ומשמשים לפיתוח היישוב, לפיתוח כפר הילדים והכולל ולתרומות שונות.[12]

ביישוב פועל מוסד טיפולי לנוער. כ-50 חניכים בגילאי 11–18 חיים בחמישה משפחתונים, בהם נערים הסובלים מליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, והפרעות רגשיות/נפשיות אשר חיים בצוותא, באורח חיים דתי, בניהולה של משפחה ומתארחים בבתיהם של תושבי בית חגי. הנערים לומדים בבית ספר מפת"ן שבכפר ורובם לומדים מקצוע (נגרות, מסגרות, חקלאות וגינון).[13]

בקהילת בית חגי יש כ-15 אברכים אשר לומדים בכולל לדיינות, אור יוסף, שביישוב.

תיירות

בחלקו הדרומי של היישוב נמצאת גבעה הקרויה "גבעת רחבעם" על שם שר התיירות לשעבר, רחבעם זאבי. מן הגבעה ניתן לצפות על יישובי דרום הר חברון, העיר חברון ופרבריה. על הגבעה הוקמו פינות ישיבה ומרפסת תצפית "מצפור יוסי" הקרויה ע"ש יוסי שוק והוקם על ידי חבריו.[14]

בעלייה לגבעת רחבעם הוקמה בריכת שכשוך מלאכותית "השכשוכית", לצידה פינות ישיבה לפיקניק וצילייה.[15]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית חגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אפרת וייס ושני מזרחי, אב לחמישה נרצח בפיגוע ירי דרומית לחברון, באתר ynet, 16 בדצמבר 2005
  4. ^ אליהו בן עמי אתר חללי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
  5. ^ רינה דידובסקי יחזקאלי אתר 'הר חברון'
  6. ^ אביעד מנצור, אתר חללי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
  7. ^ אביחי לוי ואביעד מנצור נרצחו בפיגוע ליד צומת בית חגי, אחיהם הקטנים הפכו לחברים טובים (אתר מעריב nrg)
  8. ^ רפאל יאירי באתר חללי פעולות איבה של המוסד לביטוח לאומי
  9. ^ יוסי שוק אתר חללי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
  10. ^ 10.0 10.1 ישראלים שנהרגו בידי פלסטינים (אתר בצלם)
  11. ^ אביאל מגנזי, מאות בהלוויות נרצחי הפיגוע: "חזרי אלי אמא", באתר ynet, 1 בספטמבר 2010
  12. ^ שי פוגלמן, תושבי ההתנחלות בית חגי מתפרנסים ממחצבה, בלי לעבוד בה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
  13. ^ כפר הילדים והנוער בית חג"י
    חינוך/כפר ילדים ונוער בית חג"י
    אודות היישוב בית חגי
  14. ^ מצפור יוסי- בית חג"י, באתר goyatir.co.il
  15. ^ בריכת שכשוך-בית חג”י, באתר goyatir.co.il
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37275888בית חגי