יובל דיסקין
 | |||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
יובל שלום דיסקין (נולד ב-11 ביוני 1956) הוא איש ביטחון ישראלי שכיהן בשנים 2005–2011 כראש שירות הביטחון הכללי.
ביוגרפיה
דיסקין נולד, גדל והתחנך בגבעתיים. הוריו אברהם ושולמית דיסקין. באוגוסט 1974 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת שקד.[1] בסיירת עבר דיסקין מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס סיור. עם תום המסלול השתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הסיירת.[2] לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר ועם סיומו שב לסיירת כמפקד צוות.[3] בשנת 1978 השתחרר מצה"ל לאחר ששימש כסגן מפקד פלוגה בסיירת.[4]
פעילות בשב"כ
דיסקין התגייס לשב"כ בחודש מאי 1978, ושירת כרכז שטח בנפת שכם.[5] בזמן מלחמת לבנון הראשונה פעל בביירות ובצידון. בשנת 1984 מונה לרכז נפת שכם, ועד שנת 1989 שירת גם כרכז נפות ג'נין וטול-כרם. לאחר מכן לחם כרכז השירות במלחמת לבנון,[6] בין היתר בגזרת העיר ביירות[7] ובמחנות הפליטים של צור וצידון. בשנת 1990 מונה לראש מחלקת סיכול טרור באגף לעניינים ערביים. בתקופה זו היה אמון על בניית קשרים ביטחוניים עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. בשנת 1994 מונה לראש האגף. בשנת 1996 היה מעורב בתהליך הפקת הלקחים של שירות הביטחון הכללי מפיגועי ההתאבדות בישראל של פברואר-מרץ 1996, והטמעתם ביחידות השירות.
בשנת 1997 מונה למפקד מרחב ירושלים. בשנים אלו הצליח המרחב לפגוע קשות בזרוע הצבאית של החמאס ביהודה ושומרון ולחסל את מפקדיה - האחים עאדל ועמאד עוודאללה, מה שהוביל לרגיעה משמעותית בטרור עד פרוץ האינתיפאדה השנייה.[8] מיולי 2000 עד ספטמבר 2003 כיהן כסגן ראש השב"כ. בתקופה זו במהלך האינתיפאדה השנייה הוביל את פעילות השירות בתחום הלחימה בטרור, פיתוח היכולות המבצעיות ואת שיטות הלחימה בתופעת פיגועי ההתאבדות, שגבתה מאות קרבנות. הוא פיתח את מנגנון הסיכולים הממוקדים ויצר את התפיסה שסיכול יכול להיות משולב עם שאר ארגוני קהילת המודיעין ומערכת הביטחון. דיסקין קידם את רעיון חדרי הפיקוד והשליטה המשולבים לניהול מבצעי הסיכול, ובמסגרת זו הביא לכך שמידע שבעבר לא יצא מהשב"כ, הועבר מאז לידי שאר גורמי קהילת המודיעין, לצורך סיכול פיגועים.[9]
בספטמבר 2003 יצא לחופשת לימודים במהלכה הושאל כיועץ מיוחד לראש המוסד ועסק בפיתוח תפיסת ההפעלה המבצעית של הארגון בתקופת מאיר דגן.
ב-15 במאי 2005 מונה לראש השב"כ (החליף את אבי דיכטר), כחודשיים לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות. אחת ממשימותיו העיקריות של השב"כ בתקופה זו הייתה למנוע טרור של קיצונים יהודים במטרה למנוע את ההתנתקות, אך למרות זאת לא הצליח השב"כ להתריע ולסכל את הפיגועים שביצעו עדן נתן-זאדה ואשר ויזגן.
במהלך חודש ינואר 2006 היה על השב"כ לפעול בעיקר לסיכול פיגועים, השגת תמונת מודיעין והערכת מצב על הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. דיסקין וארגונו היו מבין היחידים במערכת הביטחון שהעריכו ברצינות שהחמאס ינצח בבחירות.
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות ערך סדרת מפגשים בישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות, במטרה להפחית את תחושת הריחוק שחש הציבור הדתי-לאומי כלפי הממסד השלטוני והשב"כ במיוחד.
בספטמבר 2006 הזהיר דיסקין מהתגברות ההברחות בציר פילדלפי תחת שליטת המצרים, התעצמות ארגוני הטרור והתחמושתם, ומכך שבעוד כשנתיים עד שלוש רצועת עזה תיהפך ל"לבנון". על רקע הערכה זו פעל השירות רבות לחיזוק יכולותיו המודיעיניות, הטכנולוגיות והמבצעיות בדרום ובגבול המערבי עם מצרים.
דיסקין נחשב למי שהתנגד נחרצות לעסקת חילופי השבויים במהלכה שוחרר החייל גלעד שליט. על פי התבטאויותיו במספר הופעות פומביות לאחר פרישתו מהשירות, התנגדותו מתבססת על התפיסה העקרונית שעסקאות מסוג זה מעודדות חטיפות נוספות של אזרחים וחיילים, מחזקות את תשתיות הטרור בטווח הבינוני והארוך ומחלישות את יכולת ההרתעה של מדינת ישראל. בתקופתו כראש השירות הצליח השב״כ, יחד עם צה״ל והמשטרה, למגר את תופעת פיגועי ההתאבדות של החמא״ס והג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, באמצעות שילוב בין מודיעין מדויק ליכולות מבצעיות מיוחדות.
ערב פרישתו מתפקידו כראש השב"כ הצהיר דיסקין כי הוא רואה את אי הצלחת השב"כ להביא מודיעין שיאפשר את שחרורו של החייל גלעד שליט ככישלון אישי שלו.
בשש השנים בהן עמד דיסקין בראש השב"כ חלה ירידה משמעותית בהיקף פיגועי הטרור ובהיקף הנפגעים מפיגועים ופסקה כמעט כליל תופעת פיגועי ההתאבדות.
בשנת 2009 אישרה ממשלת ישראל את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את כהונתו של דיסקין בשנה נוספת[10]. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק הביעו הערכה רבה לתפקודו. עם זאת נחשב דיסקין כמי שיחד עם ראש המוסד מאיר דגן ועם הרמטכ"ל גבי אשכנזי הביע התנגדות למדיניות שהובילו באותה העת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק בנושא תוכנית הגרעין האיראנית, מה שהוביל למתיחות רבה ביחסים בין ראשי מערכת הביטחון לראש הממשלה ולשר הביטחון.
במאי 2011 סיים דיסקין שש שנות כהונה כראש השב"כ ובמקומו מונה יורם כהן, ששימש כסגנו של דיסקין בין השנים 2005 ל-2008.
לאחר פרישתו מהשב"כ
באפריל 2012 יצא דיסקין בביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, ובין השאר אמר: "אני לא מאמין לא בראש הממשלה ולא בשר הביטחון. אני מאוד לא מאמין במנהיגות שמקבלת החלטות מתחושות משיחיות".[11] הוא ציין שפרשנים רבים סבורים כי תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן עלולה לגרום דווקא להאצת תוכנית הגרעין. בריאיון לדרור מורה, במאי הסרט שומרי הסף, שפורסם בינואר 2013, שב ותקף דיסקין בחריפות את נתניהו ואת ברק:
"משנת 94', פלוס-מינוס, יצא לי לעבוד בקרבה כזו או אחרת לדרג המדיני הכי בכיר של מדינת ישראל - ראשי ממשלה, שרי ביטחון - וראיתי כל מיני סוגים של מנהיגים. ראיתי את רבין, פרס, ביבי, ברק, שרון, אולמרט ועוד פעם את ביבי כראש ממשלה ואת ברק כשר ביטחון. כשאני לוקח את הספקטרום הזה של המנהיגים שיצא לי לעבוד תחתם, אני יכול לומר שהיו מנהיגים שהייתה לי תמיד התחושה לגביהם שברגע האמת, כאשר האינטרס של המדינה יעמוד מול האינטרס האישי שלהם, הם יעדיפו את האינטרס הלאומי על הכל... הם באו מהמקום הזה, שבו האינטרס של המדינה עומד לפני כל דבר אחר. ולצערי התחושה שלי, ושל רבים מבכירי מערכת הביטחון, הייתה כשאנחנו מדברים על נתניהו ועל ברק, שאצלם האינטרס האישי, האופורטיבי, העכשווי הוא הדבר המוביל לפני כל דבר אחר.[12]
בשלהי 2016 הוא הקים את חברת הסייבר "CyMotive Technologies" עם פולקסווגן ועם ראש אגף טכנולוגיה לשעבר בשב"כ צפריר כץ וראש אגף מחשוב ומידע לשעבר בשב"כ ד"ר תמיר בכור.[13]
דעות פוליטיות
כשהציג את משנתו הפוליטית ציין כעמודי התווך: נחישות ביטחונית, חתירה לשלום, העדפת טובת הרבים, צדק חברתי ולגיטימיות בינלאומית לקיומה של מדינת ישראל.
דיסקין התבטא באופן פוליטי מספר פעמים תוך שהוא מביע ביקורת נוקבת על ראשי המדינה וכנגד ראשי גוש הימין הישראלי. בראיון שנערך לפני הבחירות לכנסת ה-20 טען כי "המרכז השפוי מפקיר את המדינה למפלגה נבובה של ימין רדוד (הליכוד) הנשלטת על ידי חבורת מתלהמים קיצונים" ואף אמר כי "אם ניתן למדינה להמשיך להתנהל ללא חזון וללא דרך, המגמות המתפתחות כפי שאני רואה אותן, הקצנה מוגזמת ימינה, ישנו את פניה ללא הכר". עוד טען כי "אני חושב שהגיעה העת שיהיה גם לנו 'אביב ישראלי' (כאנלוגיה למהפכות האביב הערבי)".
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הודיע על תמיכתו ביצחק הרצוג לראשות הממשלה[14]. לאחר הבחירות, ביוני 2015, אמר בראיון שהוא "בוחן בצורה משמעותית כניסה לפוליטיקה ... אני מאוד רוצה להשפיע וחושב שיש לי כלים. מצד שני, יש לי סלידה ואנטי גדול כלפי המערכת הפוליטית. צריך להחליט מה גובר".
השכלה וחיים אישיים
דיסקין הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ובמדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני (מצטיין דיקן) במדע המדינה ובמינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה.
היה נשוי פעמיים, והוא אב לשישה ילדים[15]. ב-2017 נישא בשלישית לד"ר איזבל ארנד, חוקרת במעבדה לנוירו-פסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.[16] מתגורר בתל אביב-יפו.
לקריאה נוספת
- דרור מורה, שומרי הסף: שישה ראשי שב"כ מדברים, הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014.
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", הוצאת ידיעות ספרים, 2004.
- עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005.
- בן כספית, "חמקן", זמורה ביתן, 2013.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יובל דיסקין |
- יובל דיסקין, באתר News1 מחלקה ראשונה
- עפר שלח, הדיסקט של דיסקין, באתר ynet, 10 בפברואר 2005
- חיים איסרוביץ, אבי "הסיכולים הממוקדים", באתר nrg, 15 במאי 2005
- עמרי אסנהיים, קפטן יונס והנבוט, באתר nrg, 11 ביוני 2005
- nrg מעריב, ראש השב"כ: ההתנתקות הייתה עקירה, באתר nrg, 6 בפברואר 2006
- יואב לימור, צומת המוביל, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008
- רונן ליבוביץ`, הממשלה אישרה את הארכת הכהונה של ראש השב"כ, באתר של "רשת 13", 25 באוקטובר 2009 (במקור, מאתר "nana10")
- אמיר בוחבוט, כולם בשביל אחד: הקונצנזוס סביב דיסקין, באתר nrg, 26 באוקטובר 2009
- אחיקם משה דוד, דיסקין: נכשלתי בנושא שליט, לא הצלחתי להחזירו, באתר nrg, 4 במאי 2011
- עמוס הראל, 6 השנים הטובות של ראש השב"כ יובל דיסקין, ועוד חייל אחד שנשאר חטוף, באתר הארץ, 6 במאי 2011
- דרור מורה, "יש כאן משבר מנהיגותי, זלזול מוחלט בציבור. אולי יחשבו שאני רואה את זה באופן קיצוני מדי. אני אומר לכם: מקרוב זה נראה עוד יותר גרוע", באתר ynet, 5 בינואר 2013
- בן כספית, מכתבים מהחזית: התהום בין מדינת ישראל למדינת יהודה, סופהשבוע, 17.11.2013
רונן ברגמן, על קוצו של י', באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2011 (הקישור אינו פעיל)- איתי בלומנטל, דיסקין: עסקת האסירים מבחילה, נתניהו חלש, באתר ynet, 4 בדצמבר 2013
- נאומו בכנס הסכם ז'נבה באירוע "עשור ליוזמה" אתר יוטיוב 2013
- מורן אזולאי, דיסקין: נתניהו נכשל, תנו להרצוג הזדמנות, באתר ynet, 13 במרץ 2015
- אבי יששכרוף, "ישראל בדרך להיות מדינה דו-לאומית", באתר וואלה!, 18 ביוני 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: בריאיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר - אפריל 2018,' אינו ערך חוקי
יובל דיסקין, בריאיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר - אפריל 2018, באתר יוטיוב
מכּתביו:
- ישראל על סף נקודת האל-חזור, באתר וואלה!, 11 ביולי 2013
- למנוע עכשיו את הפיצוץ הגדול, באתר ynet, 1 בנובמבר 2013
- איומים, הזדמנויות ומה שביניהם, באתר הארץ, 6 ביולי 2014
- זה מה שמחכה לנו, באתר ynet, 21 בנובמבר 2014
- לא חמוצים — רקובים, באתר "ידיעות אחרונות", 30 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ בן כספית, מכתבים מהחזית: התהום בין מדינת ישראל למדינת יהודה, סופהשבוע, 17.11.2013.
- ^ עמרי אסנהיים, קפטן יונס והנבוט, באתר nrg, 11 ביוני 2005.
- ^ ליאת רון, פורטפוליו / אריק שור, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2007
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמוד 303.
- ^ מאת אמיר אורן, כשג'יהאד יחזור משדה הקרב, באתר הארץ, 10 ביולי 2003.
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 304-311.
- ^ רונן ברגמן, על קוצו של י', באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2011 (הקישור אינו פעיל).
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 221-225.
- ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 311-327.
- ^ רוני סופר, כהונת דיסקין הוארכה; רה"מ: בצומת עצבים מרכזי, באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
- ^ מורן אזולאי, דיסקין: לא סומך על המשיחים מקיסריה ומאקירוב, באתר ynet, 28 באפריל 2012
סערת דיסקין: כל מה שאמר ראש השב"כ לשעבר, באתר ynet, 29 באפריל 2012 - ^ דרור מורה, "יש כאן משבר מנהיגותי, זלזול מוחלט בציבור. אולי יחשבו שאני רואה את זה באופן קיצוני מדי. אני אומר לכם: מקרוב זה נראה עוד יותר גרוע", באתר ynet, 5 בינואר 2013
- ^ פולקסווגן מקימה חברת סייבר עם יובל דיסקין, כלכליסט, ספטמבר 2016
- ^ מעריב אונליין, דיסקין תומך בהרצוג: "החלופה הטובה ביותר שיש לנתניהו", באתר מעריב אונליין, 13 במרץ 2015
- ^ היה או לא היה: ראש השב"כ לשעבר 'אין אה ריליישנשיפ'?, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2016
- ^ חגית ברונסקי, הרפתקאות באישון לילה, באתר גלובס, 9 במאי 2017
 | ||
|---|---|---|
|
33678175יובל דיסקין