חיסון נגד COVID-19

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיאור סכמטי של הנגיף

חיסון נגד COVID-19 הוא חיסון שמטרתו להקנות חסינות נרכשת (אנ') כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[1] במהלך מגפת הקורונה העולמית נערכו ניסיונות מקבילים לפתח יותר מ-200 סוגי חיסון, תוך התבססות על טכנולוגיות חיסונים שונות. לקראת סוף שנת 2020 כ-60 חיסונים נמצאו בשלבים של ניסויים קליניים בבני אדם.[2] בדצמבר 2020 ובינואר 2021 אושרו מספר חיסונים לשימוש על ידי רשויות הבריאות העולמיות (כמו הFDA בארצות הברית)[3] ברגע קבלת האישור מדינות רבות החלו במבצעי חיסון, בהתאם למדיניות שפיתחו.

פיתוח החיסון

עבודות המחקר שבוצעו בשנים קודמות לפיתוח חיסון נגד נגיפי SARS-CoV ו-MERS-CoV – זנים אחרים של נגיף קורונה, אשר חוללו התפרצויות קטנות מוקדם יותר במאה ה-21 (סארס ו-MERS, בהתאמה) – סייעו לצבור ידע רב על אודות המבנה והאופן שבו מתפקדים נגיפי קורונה, ובכך תרמו משמעותית להאצת הפיתוח של החיסון במהלך 2020 באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות מגוונות.[4] נכון לאוקטובר 2020 היו 321 חיסונים שונים אשר הפכו למועמדים העיקריים להפוך לחיסון העיקרי שייבחר לשימוש - עלייה פי 2.5 בכמות המועמדים העיקריים מאז אפריל 2020.[5] אף על פי שפיתוח החיסונים נעשה במהירות חסרת תקדים, כל החיסונים עברו את מלוא מבדקי הבטיחות והיעילות להם נדרשו, והניסויים עברו ביקורת מצד גופים חיצוניים אשר פיקחו על התהליך, כמו בכל חיסון אחר. למרות היקף הניסויים, אובדן המעקב היה נמוך משמעותית מהממוצע במחקר. מטא-אנליזות של אובדן מעקב מצאו שאובדן מעקב ממוצע במחקר קליני עומד על 6%, ואילו אובדן המעקב במחקר של פייזר בעת הפיתוח עמד על פחות מ-0.4% (סה״כ 166 מתוך 37,796), וזאת במחקר בינלאומי על עשרות אלפי אנשים שתוכנן ובוצע בלוח זמנים אינטנסיבי. מעל 99.6% מהנבדקים השלימו את הניסוי.[6]

ארגון הבריאות העולמי, הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגיפות (אנ'), וכמו גם קרן ביל ומלינדה גייטס ואחרים מממנים את המחקרים ומספקים גם את המשאבים הארגוניים הנחוצים לפיתוח מספר חיסונים שיסייעו למנוע את המשך ההתפשטות של מגפת הקורונה.[7] ארגון הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגיפות, אשר עומד מאחורי קרן על סך 2 מיליארד דולרים המושקעים בפיתוח מהיר של המועמדים העיקריים לחיסונים הפוטנציאלים,[8] ציין בספטמבר שהנתונים הקליניים שיסייעו לקבל החלטה בדבר אשרור החיסונים עשויים להיות זמינים עד סוף 2020.[5] ב־4 במאי 2020, ארגן ארגון הבריאות העולמי אירוע התרמה טלוויזיוני (אנ'), במהלכו נאספו 8.1 מיליארד דולרים מ-40 מדינות, במטרה לתמוך בפיתוח מהיר של חיסונים למניעת המשך ההתפשטות נגיף הקורונה.[9]

סוגי החיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח אחרונים

ישנם מספר סוגים של חיסונים, בשלבי פיתוח שונים ברחבי העולם. טכנולוגית החיסונים קיימת זמן רב בעולם, ויש מספר טכניקות שמשתמשים בהן בפיתוח[3]:

  • חיסוני mRNA- חיסונים המשתמשים במקטעי RNA שליח (mRNA) על מנת לייצר תגובה חיסונית. לדוגמה החיסונים של חברות פייזר ומודרנה. מקטעי ה-mRNA יוצרים חלבון דומה לחלבון במעטפת נגיף הקורונה, וכך הגוף מייצר נגדו נוגדנים. חיסון זה קל וזול להפיק (יותר מעלויות של אחסון הוירוס עצמו), ולכן הפיתוח שלו היה מהיר יותר. החסרון הוא בהפצתו, הדורשת תנאי קירור קיצוניים. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, אך מבטיחה במיוחד. יתרון נוסף הוא שאי אפשר להדבק בקורונה ממנו, כיוון שלא מכיל את הנגיף.
  • חיסונים המשתמשים בחלבון מלאכותי ממעטפת הוירוס- טכנולוגיה שקיימת זמן רב בשוק החיסונים. לדוגמה החיסון של חברת נובהוקס (אנ'). גם כאן מפיקים באופן מלאכותי חלבון של וירוס הקורונה וכך מעוררים תגובה חיסונית, ללא צורך בחשיפה לוירוס עצמו. קל לייצור, ולא דורש אחסון מיוחד. בדצמבר 2020 החיסון של נובהוקס נמצא בשלב שלישי של בדיקות בבני אדם.
  • חיסונים המתבססים על וירוס מומת- טכנולוגיה מאוד ותיקה בייצור חיסונים. אך החיסונים שנוסו על בני אדם, לא עוררו תגובות חיסוניות מספיקות לחיסון. לדוגמה החיסון הסיני של סינובאק (Sinovac). חיסון זה יהיה קשה להפיק בכמויות גדולות, בגלל הצורך באחזקת הוירוס החי במתקנים מיוחדים.
  • חיסונים המתבססים על הוירוס בצורה מוחלשת- גם כן טכנולוגיה מאוד ותיקה. אך לצורך כך צריך למצוא זן של וירוס שיהיה מוחלש, אך לא יעבור מוטציה, ויהפוך לאלים בשנית. נכון לדצמבר 2020 אין חיסון כזה בשלבי ניסוי מתקדמים.
  • חיסונים המשתמשים בוירוס נשא- מדובר בשימוש של וירוס קיים, שאנחנו יודעים שאינו יכול לעשות נזק, ולהוסיף לו את היכולת לקדד את החלבונים האופיינים לוירוס הקורונה. לדוגמה החיסון הישראלי, והחיסון הרוסי. היתרון של החיסון הישראלי הוא בצורך במתן מנה אחת ולא שתיים. נכון לדצמבר 2020 הם נמצאים בשלב ראשון ושני בבני אדם. החיסון הרוסי נוהל בסטנדרטים פחותים מהסטנדרטים הנהוגים בארצות הברית, כך שיעילותו נתונה בספק.

החיסונים שכבר אושרו לשימוש לפחות במדינה אחת

הפצת החיסון

מפת מדינות לפי סטטוס אישור

בדצמבר 2020 חברת "פייזר" קיבלה אישור להפצת החיסון בבריטניה והתחילה לחסן כאשר בשלב הראשון ניתנו חיסונים לקשישים מעל גיל 80 ולעובדי מערכת הבריאות.[10] בהמשך, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ומספר מדינות בהן סינגפור וקנדה אישרו את החיסון של חברת "פייזר".[11] בהמשך אושר חיסון של חברת "מודרנה". ב-9 בדצמבר 2020 נחת משלוח החיסונים הראשון בישראל.[12] בהמשך הצטרפו צ'ילה קוסטה ריקה ואחרות.[13][14] ב-1 בינואר 2021 ארגון הבריאות העולמי אישר את החיסון.[15]

בישראל התנהל מבצע חיסונים חסר תקדים בגודלו על ידי משרד הבריאות, וקופות החולים. נכון לשמונה עשר בפברואר 2021 חוסנו 2,846,046 אנשים בשתי מנות חיסון בישראל.[16] בתחילת מבצע החיסונים הוא היה פתוח לקבוצות הסיכון, ולאנשי צוות רפואי בלבד, לאחר מכן בסוף ינואר 2021 החיסון נפתח למבוטחי קופות החולים החל מגיל 35 ומעלה, נשים בהריון, אנשי צוות רפואי, ועוד.[17] החל מ-3 בפברואר 2021 החיסון ניתן לכל דורש שגילו מעל 16 שנים.

פקידי בריאות מפיצים את החיסונים שייצרה מודרנה במחוז בולטימור, מרילנד ב -23 בדצמבר 2020.

בארצות הברית, בממשל הפדרלי טענו כי שלחו 14 מיליון חיסונים למדינות ארצות הברית עד סוף 2020. בשטח מִבצע החיסונים עצמו נוהל על ידי המדינות עצמן.[18] המחלקות המחוזיות ובתי החולים נקטו בגישות שונות ביחס לחלוקה.[19] חיילים סייעו במבצע החיסונים, וגם בתי מרקחת.[20]

הנציבות האירופית רכשה חיסונים במרוכז עבור תושבי האיחוד האירופי.[21] הוזמנו מראש כמעט שני מיליארד מנות חיסון משישה ספקים. התוכנית של האיחוד האירופי נשענה באופן נרחב על חיסון המפותח בידי חברת "אסטרהזניקה" ואוניברסיטת אוקספורד (שאושר בבריטניה שמחוץ לאיחוד[22]) שאישורו נדחה לחודשים יחד עם חיסונים של ספקים אחרים. ב-29 בינואר 2021 אושר החיסון.[23] החיסונים חולקו במדינות על פי גודל האוכלוסייה שלהן.[24] ב-21 בדצמבר, הסוכנות האירופית לתרופות אישרה את החיסון של "פייזר". לאחר אישורו, החלה הפצתו.[25][26] הראשונה שחיסנה הייתה הונגריה.[27] ההפצה החלה בתקופת החגים הנוצריים ביבשת.[28] היו עיכובים בהפצה מצד פייזר ואסטרהזניקה.[29] פייזר סיכמה עם סאנופי שהיא תסייע ביצור ובהפצה במטרה להאיץ את מאמצי החיסון.[30] בפברואר נרכשו חיסונים נוספים.[31]

במקביל לחיסונים מתוצרת פייזר ומודרנה הופצו בעולם חיסונים שיוצרו לצורך טיפול במגפת הקורונה ברוסיה ובמגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין ולא קיבלו אישור במדינות המערב. למשל, ארגנטינה[14] ואינדונזיה.[32] חלקם הופצו עוד לפניו. בנוסף לחיסונים שנוצרו במערב, הרשויות בהודו שאפו לחסן את האוכלוסייה גם בחיסונים מתוצרת מקומית, בהנחה שהחברות ההודיות המפתחות חיסונים יצליחו במשימתן.[33] ב-1 בינואר 2021, אושר החיסון של "אסטרהזניקה" ובהמשך אושר חיסון מקומי ראשון.[34][15] הודו תשתמש בטכנולוגיה שבה היא משתמשת בזמן הבחירות, כדי לאתר ולשלוח מנות חיסון גם לתושבים המתגוררים בנקודות הרחוקות ביותר במדינה.[35] הם גם הועברו למדינות אחרות.[36] במהלך מגפת הקורונה במקסיקו, על צבא מקסיקו הוטל לנהל את מלאכת הפצת החיסונים ונרכשו חיסונים שנוצרו במערב יחד עם חיסון מסין שנוסה על ידי מתנדבים מהמדינה.[37]

אח שמחסן כנגד קורונה במתחם של שירותי בריאות כללית בקניון שער הצפון

מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן הוביל את המאמץ באפריקה לחסן את 1.3 מיליארד האנשים שחיו בה. הסוכנות תיאמה את המאמצים להשגת מנות חיסונים וביקשה סיוע מהבנק העולמי.[38] בדצמבר 2020 מצרים קבלת מנות חיסון ראשונות מאיחוד האמירויות הערביות. בינואר 2021 קיבלה מרוקו משלוח גדול.[39] בדרום אפריקה התמודדו עם מוטציות של הנגיף אשר השפיעו על מדיניות החיסון במדינה,[40] שהפכה לראשונה אשר קיבלה חיסונים של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון.[41][42]

החיסון אושר על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי בסוף פברואר 2021.[43] האיחוד האירופאי, איחוד מדינות אפריקה, קנדה וארצות הברית היו בין מי שהזמינו את החיסון.[44]

יוניצ"ף, שניהל קמפיין חיסונים ברחבי העולם, נערך לרכישה ולמתן החיסונים. יוניצ"ף אגר כחצי מיליארד מזרקים ותכנן לספק 70 אלף מקפיאים, רובם מופעלים באנרגיה סולארית. מנכ"לית הקרן, הנרייטה פורה, אמרה כי הסוכנות תכננה להעביר 850 טונות של חיסונים בחודש בשנת 2021 - כפול מהשיעור החודשי השנתי של לחיסונים אחרים.[38]

ב־24 באפריל הכריזו ה-G20 ביחד עם ארגון הבריאות העולמי על הקמת המאיץ להנגשת כלים לטיפול בקורונה (Access to COVID-19 Tools Accelerator). אחת הזרועות של המאיץ היא COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.[45][46] בינואר 2021, הודיע שיהיה סיכום עם חברת פייזר.[47] גאנה הייתה הראשונה לקבל חיסונים דרך היוזמה.[48][33] ב-COVAX השתתפו כ-145 מדינות.[49]

מדינות כמו ניו זילנד,[50] טייואן, אוסטרליה[51] וקוריאה הדרומית[52] עיכבו את חיסון האוכלוסייה במטרה להמתין למידע נוסף על מי שחוסן. יתרון לכך הוא זמן רב להכנה של שליחת החיסונים, שלחלקם נדרש אחסון בהקפאה. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה.[53] במהלך פברואר 2021 הגיעו חיסונים ראשונים ואושרו.[54][55][56] בטייוואן פעלו לרכישתם.[57][58][59]

בין הגורמים שהשפיעו על קצב ההפצה בתוך המדינות: אופי התעדוף ונוקשותו, רמת ריכוזיות, מערכות המחשוב של מערכות הבריאות, כמות החיסונים, רמת הביורוקרטיה, גובה העומס על מערכות הבריאות, כמות המשאבים והציבור עצמו.[60]

בדומה לעבר, מדינות היו כנראה מחויבות להסכמי סודיות[61] ולכן פרטים מסוימים על המשא ומתן על רכש והחוזה התבססו על הדלפות. קיומם השפיע על יכולת המדינה בניהול משא ומתן מוצלח מול חברות נוספות.[62]

החשש מפני החיסון

כמו נגד חיסונים רבים, גם נגד חיסון הקורונה יש הרבה שמועות וטענות שמוצפות על ידי אנשים שמתנגדים לו.[63] ארגוני הבריאות העולמיים מנסים להרגיע חששות סביב החיסון.[64] חלק מהחששות סביב החיסון דומות לטענות הקבועות שמעלים מתנגדי חיסונים כנגד כל חיסון קיים, כמו טענות בדבר חומרים רעילים או אלרגניים בחיסון. ישנן גם חששות חדשים העולים בעיקר מהמהירות בה פותח החיסון. יש הטוענים כי פיתוח החיסון היה מהיר במיוחד כיוון שחברות התרופות דילגו על שלבים בתהליכי הבדיקה.[65] חשש נוסף נובע מכך שעדיין לא יודעים מה הן תופעות הלוואי ארוכות הטווח של החיסון. החיסונים המשתמשים בטכנולוגית mRNA עוררו חששות רבים.[66] גם כיוון שאלה הם החיסונים הראשונים הניתנים בקנה מידה כזה בטכנולוגיה הזאת, כמו גם חששות לא מציאותיים כמו שינוי בגנום האנושי. כיוון שמדובר בתחום רפואי מורכב היו טענות רבות שהתבססו על הבנה לא נכונה של התהליך (כמו הטענות בדבר הפגיעה האוטואימונית[67] או הטענות בדבר תגובת ADE[68]) בנוסף קיימות טענות נגד מתן חיסונים כאלה לילדים. בסוף דצמבר 2020 החלו מספר ניסויים בילדים ומתבגרים, וכן פורסמו כוונות לחסן ילדים.[69][70][71] מתן החיסונים מתנהל על פי מתווה שנקבע מראש ולוקח בחשבון גם את העובדה כי החיסון לא נוסה על כל קבוצות האוכלוסייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. נערכים לקבלת חיסונים לקורונה, נערכים
  2. ד"ר טל ברוש, חיסוני הקורונה- מה שחשוב לדעת, נייר עמדה של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, דצמבר 2020
  3. 3.0 3.1 ד"ר טל ברוש, חיסוני הקורונה- מה שחשוב לדעת, נייר עמדה של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, דצמבר 2020
  4. Diamond, Michael S; Pierson, Theodore C (13 במאי 2020). "The challenges of vaccine development against a new virus during a pandemic". Cell Host and Microbe 27 (5): 699–703. doi:10.1016/j.chom.2020.04.021. 
  5. 5.0 5.1 Le, Tung Thanh; Cramer, Jakob P.; Chen, Robert; Mayhew, Stephen (4 בספטמבר 2020). "Evolution of the COVID-19 vaccine development landscape". Nature Reviews Drug Discovery 19 (10): 667–68. ISSN 1474-1776. doi:10.1038/d41573-020-00151-8. 
  6. למשל Potential impact on estimated treatment effects of information lost to follow-up in randomised controlled trials (LOST-IT): systematic review
  7. Gates, Bill (30 באפריל 2020). "The vaccine race explained: What you need to know about the COVID-19 vaccine". The Gates Notes. אורכב מ-המקור ב-14 May 2020. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2020. 
  8. "CEPI welcomes UK Government's funding and highlights need for $2 billion to develop a vaccine against COVID-19". Coalition for Epidemic Preparedness Innovations, Oslo, Norway. 6 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-22 March 2020. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020. 
  9. Wake, Damon (4 במאי 2020). "EU spearheads $8 billion virus fundraiser". Yahoo Finance. אורכב מ-המקור ב-29 June 2020. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  10. יוצאים לדרך: בריטניה מתחילה לחסן נגד הקורונה, סרוגים, ‏2020-12-08
  11. החל החיסון בארה"ב: המתחסנת הראשונה - אחות במרכז רפואי יהודי בניו יורק, כלכליסט, ‏14 בדצמבר 2020
  12. דיווח על הגעת החיסונים, באתר וואלה
  13. Laing, Aislinn (24 בדצמבר 2020). "Chile starts first COVID-19 vaccination campaign in South America as Pfizer doses arrive". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2020. 
  14. 14.0 14.1 Latin American countries begin COVID vaccine roll-outs, www.aljazeera.com (באנגלית)
  15. 15.0 15.1 Coronavirus India Live Updates: States gear up for vaccine dry run tomorrow; India to resume flight operations with UK from Jan 8, The Indian Express, ‏2021-01-01 (באנגלית)
  16. כך השפיעו החיסונים ומה יעילותם: הנתונים המעודכנים, ynet, ‏2021-01-28
  17. חיסון נגד קורונה - תנאי הזכאות, מכבי שירותי בריאות
  18. סוכנויות הידיעות ו-ynet, רק 2.8 מיליון אמריקאים חוסנו לקורונה - 14% בלבד מהיעד, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-12-31
  19. איטיות וחוסר סדר: מבצע חיסוני הקורונה בארה"ב החל ברגל שמאל - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-02
  20. היעד: "שגרה חדשה". כך נלחם ביידן בקורונה, ynet, ‏2021-02-12
  21. N12 - אתגר לוגיסטי עצום: כיצד מתכוונת אירופה לחלק לתושביה את..., N12, ‏2020-12-19
  22. בריטניה אישרה את החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד, ynet, ‏2020-12-30
  23. EU regulator OKs Oxford/AstraZeneca coronavirus vaccine for all adults, POLITICO, ‏2021-01-29 (בen-US)
  24. ג'ורנל, וול סטריט (15 בדצמבר 2020). "החורף יהיה קשה: חלוקת חיסוני הקורונה באירופה תהיה איטית". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2020. 
  25. ערב מבצע החיסונים באירופה: המוטציה הבריטית מתפשטת ביבשת, חדשות 13
  26. ברקע התפשטות המוטציה: החל שינוע החיסונים נגד קורונה באיחוד האירופי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-26
  27. מבצע החיסונים של אירופה יוצא לדרך: "חלון של תקווה", ynet, ‏2020-12-26
  28. CHARTS: How many people has Italy vaccinated so far?, www.thelocal.it, ‏8 בינואר 2021
  29. אחרי פייזר: אסטרהזניקה תצמצם את משלוחי החיסונים לאיחוד האירופי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-22
  30. "Sanofi to Make Millions of BioNTech-Pfizer Vaccine Doses". Bloomberg.com (באנגלית). 27 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2021. 
  31. פייזר הגיעה להסכם עם האיחוד האירופי: תספק 200 מיליון מנות חיסון נוספות, m.calcalist.co.il
  32. המדינה שמחסנת קודם כול צעירים, ynet, ‏2021-01-04
  33. 33.0 33.1 מכון דוידסון, עדכונים על המגפה
  34. "Coronavirus: India approves vaccines from Bharat Biotech and Oxford/AstraZeneca". BBC News (באנגלית). 3 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2021. 
  35. המאבק בקורונה: הודו פתחה במבצע החיסונים הגדול בעולם, חדשות 13
  36. "בית המרקחת של העולם: דיפלומטיית החיסונים של הודו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2021. 
  37. Deutsche Welle (www.dw.com), Mexico launches coronavirus vaccination program | DW | 22.12.2020, DW.COM (באנגלית)
  38. 38.0 38.1 במדינות המתפתחות, המשימה הקשה באמת תתחיל אחרי השגת חיסוני הקורונה - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-28
  39. Staff, Reuters (22 בינואר 2021). "Morocco gets 2 million AstraZeneca vaccine doses; 1st big shipment to Africa". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2021. 
  40. N12 - דרום אפריקה מפסיקה את אספקת החיסונים מאסטרהזניקה, N12, ‏2021-02-08
  41. Joshua Berlinger, South Africa receives first shipment of single-dose Johnson & Johnson vaccine, CNN, ‏2021-02-16 (באנגלית)
  42. Axios, J&J says its one-shot vaccine is 66% effective against moderate to severe COVID, Axios (באנגלית)
  43. N12 - בזריקה אחת בלבד: ה-FDA העניק אישור חירום לחיסון נגד..., N12, ‏2021-02-28
  44. "FDA אישר את החיסון לקורונה של ג'ונסון אנד ג'ונסון - מי המדינות שרכשו אותו?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2021. 
  45. COVAX Update: UNICEF working with global airlines and freight providers to plan delivery of COVID-19 vaccines, www.unicef.org (באנגלית)
  46. המדינות העשירות אוגרות חיסונים, והעניות נותרות מאחור, ynet, ‏2020-12-14
  47. שירות כלכליסט, ארגון הבריאות העולמי: פייזר תספק חיסונים גם למדינות עניות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2021-01-22
  48. 'Hope has arrived': Ghana becomes first country to receive Covid-19 vaccine through COVAX program, CNN, ‏2021-02-24 (באנגלית)
  49. בריטניה מודאגת מהמוטציה הברזילאית, סוריה התחילה לחסן - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-03-01
  50. New Zealand begins Covid vaccine rollout, starting with border workers | Coronavirus | The Guardian, amp.theguardian.com, ‏20.2.2021
  51. Staff, Reuters (20 בפברואר 2021). "New Zealand begins COVID-19 vaccinations programme, Australia starts Monday". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2021. 
  52. FDA: ניתן לאחסן את חיסוני פייזר בטמפרטורות גבוהות יותר, m.calcalist.co.il
  53. "במדינות שהשתלטו על הקורונה מעדיפים להמתין לתוצאות החיסונים בשאר העולם". הארץ (בעברית). 11 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2021. 
  54. Top doctor warns Aussies delaying jab will hold back 'return to normal', www.9news.com.au
  55. South Korea to double syringe supplies for COVID-19 vaccine campaign, CNA (באנגלית)
  56. New Zealand Covid vaccines to arrive one month early, border staff to be inoculated next week, the Guardian, ‏2021-02-12 (באנגלית)
  57. "Moderna to supply COVID-19 vaccine to Taiwan and Colombia". Reuters. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2021. 
  58. Siladitya Ray, Taiwan Says Deal To Buy 5 Million Pfizer-BioNTech Covid-19 Vaccines On Hold, Hints At Pressure From China, Forbes (באנגלית)
  59. BioNTech says it is 'committed' to supplying Taiwan with COVID-19 vaccine, CNA (באנגלית)
  60. "ביזיון ההתחסנות העולמי: מגרמניה עד קנדה לא מצליחים לחסן, והתמותה נוסקת". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2021. 
  61. אוני, אסף (18 בדצמבר 2020). "כמה עולים החיסונים לקורונה? פוליטיקאית בלגית חשפה את הסוד". Globes. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2020. 
  62. שוסטר, עו"ד אפרת (23 בנובמבר 2020). "ישראל צריכה לשמור בסוד את הסכמי החיסון, עו"ד אפרת שוסטר, דעות". Globes. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2020. 
  63. הסיבות שבגללן אנשים לא רוצים להתחסן - מול האמת המדעית, ynet, ‏2021-02-04
  64. גלובס, כתבי (7 בדצמבר 2020). "הם יסכימו להתחסן. ואתם?". Globes. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2020. 
  65. אליאב בטיטו, חוששים מהחיסון לקורונה? אלה הדברים שאתם חייבים לדעת, מעריב, ‏14.12.2020
  66. שאלות, תשובות ועובדות על חיסוני mRNA – מדעת
  67. מדעת עושה סדר בגל שמועות "אוטואימוניות" על חיסון קורונה – מדעת
  68. מדעת עושה סדר – הגברה תלוית נוגדנים (ADE) והיעדר הקשר לחיסון הקורונה – מדעת
  69. Carl Zimmer, Jonathan Corum and Sui-Lee Wee, Scientists give the vaccine to hundreds of people split into groups, such as children and the elderly
  70. TERRY DEMIO, Cincinnati Children's starts COVID-19 vaccine trials on adolescents, eu.cincinnati.com, ‏16/10/2020
  71. האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, במחקר שלב 3 של חברת פייזר גויסו כ - 2000 ילדים (עמ' 6), govextra.gov.il, ‏7/12/2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)סוכנות התרופות האירופיתמינהל המזון והתרופות
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופההסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0