שכרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גילופין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "השתכרות" מפנה לכאן. לערך העוסק בתשלום, ראו שכר.
שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות

שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול. רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. בממוצע, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כעשרים דקות לאחר צריכתו. השפעת האלכוהול אינה אחידה, ומשתנה על פי מספר גורמים.

רמת השכרות עולה עם עליית אחוזי האלכוהול בדם, וככל שהיא עולה - הולכת שליטתו העצמית של השיכור ויורדת. שכרות מוגדרת על פי רוב במצב שבו מאבד האדם שליטה על פעולותיו; אך גם כמות קטנה יותר של אלכוהול משפיעה על הגוף, לפעמים בצורה שכמעט אינה מורגשת. תופעת לוואי של שיכרות היא החמרמורת.

גורמים האחראים על מידת השפעתו של האלכוהול

  • מין - האנזים האחראי על פירוק האלכוהול נמצא בגופן של נשים פחות מבגופם של גברים, ולכן השפעת האלכוהול על נשים מעט חזקה יותר. בנוסף, נשים הן בעלות אחוז שומן גבוה יותר מגברים בממוצע והאלכוהול שהינו מסיס במים אך לא בשומן מגיע לריכוזים גבוהים יותר לאחר שתיית אותה הכמות אצל נשים לעומת גברים.
  • משקל הגוף - ככל שמשקל הגוף עולה, קטנה השפעת האלכוהול.
  • הסתגלות - אדם שנוהג לצרוך אלכוהול מסתגל לכך עם הזמן והשפעת האלכוהול עליו פחותה יותר.
  • בטן ריקה - אלכוהול משפיע בצורה חזקה יותר על מי שבטנו ריקה. לאחר צריכת אלכוהול הגוף מפרק אותו, אך חלק ממנו נספג ישירות אל מחזור הדם. כשהקיבה מלאה, בעיקר בחלבונים, שומנים ופחמימות, מואט תהליך ספיגת האלכוהול בדם. לעומת זאת, שתיית משקאות מוגזים וטמפרטורות גבוהות מאיצות את התהליך (משקאות חמים נספגים מהר יותר).[1]

כמו כן שילוב של אלכוהול עם עייפות גורם להשפעה חזקה יותר. זמן וכמות ההשפעה של האלכוהול וההשפעות עצמן משתנות אצל כל אחד ואחד, אך ההשפעות המוזכרות למעלה הן בדרך-כלל ההשפעות שבסופו של דבר יש לכל אדם.

שלבי השכרות

  1. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע לאלפית אחת (0.1%) מתחילים להופיע שינויים בפעילות המרכזים העליונים של המוח - מצב הרוח ועימו הביטחון העצמי משתפרים, יכולת הריכוז יורדת, זמן התגובה מתארך, ורגישות הרפלקסים נחלשת.
  2. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.2% המעצורים הנפשיים ממשיכים להתרופף, מה שגורם לשיחה חופשית יותר ולפעמים אף לנטייה לאלימות. הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וייתכן גם טשטוש בראייה. לעיתים נגרמת הרגשה של כבדות ועייפות.
  3. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.3% הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וקיים קושי ניכר לעמוד או ללכת בצורה יציבה. גם כושר הביטוי נפגע, ולעיתים גם חלק מהחושים. השיכור חש סחרחורת, בחילות ולרוב גם הקאות. מעצוריו הנפשיים כבר רופפים לגמרי.
  4. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.4% השיכור נעשה אפאטי ואינו מגיב לסביבתו. החל משלב זה נמצא האדם במצב של סכנת חיים.
  5. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.5% המצב מידרדר לרוב לחוסר הכרה, חום הגוף יורד, והאדם מאבד שליטה על סוגריו.
  6. במצב בו ריכוז האלכוהול מגיע ל - 0.6% ומעלה האדם נמצא בסכנת חיים מיידית.

כמויות אלה אינן מדויקות - כאמור, השפעת האלכוהול פחותה בקרב בני אדם שרגילים בצריכת אלכוהול, והם יכולים להגיע למצבים בהם אחוזי האלכוהול בדמם גבוהים הרבה יותר.

לאחר ההשתכרות

במקרה של שתייה מרובה חווה לעיתים האדם השותה חמרמורת (הנג-אובר), כתוצאה מהתייבשות, מספר שעות לאחר השתייה. זו מאופיינת בתסמינים כגון כאבי ראש, עייפות, קושי בריכוז, רגישות גבוהה לאור ולרעש ונדודי שינה.

הסכנות בשכרות

שילוט חוצות, חלק ממסע פרסום של משרד התחבורה, דצמבר 2006
  • התנהגות אלימה - עם עליית אחוזי האלכוהול בדם שליטתו העצמית של האדם יורדת, מה שגורם להתנהגות אלימה בקרב חלק מצרכני האלכוהול. במקומות כגון בתי מרזח בתי משתה, בהם מרבית הנוכחים צורכים אלכוהול, ישנו סיכוי גבוה מהרגיל לפריצה של קטטות ומריבות.
  • נהיגה בשכרות - אלכוהול גורם לתגובות שקולות פחות ואיטיות יותר, ולכן אדם הנוהג כשהוא בהשפעת אלכוהול מסכן את עצמו ואת סביבתו. בישראל מוגדרת נהיגה בשכרות כמצב בו ריכוז האלכוהול בדם הוא 0.05% ומעלה.
  • התמכרות - צריכה קבועה של אלכוהול עלולה להגיע למצב של התמכרות לאלכוהול - אלכוהוליזם.

השכרות בהלכה

ברמה מסויימת שתיית היין בהלכה הינה דבר מבורך ואף חובה בחלק מהמקרים (קידוש, ברית מילה, ארבע כוסות בפסח ופורים). עם זאת, שיכרות הינה דבר שלילי בהלכה. לשיכור יש הגבלות רבות בהלכה כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הקיים בשעת שכרותו. לגבי תפילה וברכות הנהנין לרוב הפוסקים תלוי הדבר ברמת השכרות. המדד המרכזי המשמש את הפוסקים הוא האם יכול השיכור לדבר בפני מלך? זאת אומרת, האם יוכל השיכור להתנער מיינו כדי לדבר בצורה הראויה עם אדם מכובד. אם כן- מותר לו להתפלל (וישנה מחלוקת אם לכתחילה או רק בדיעבד), אם לא - אסור לו להתפלל ולברך.

במשפט הישראלי

השכרות נמנית כאחת ההגנות במשפט הפלילי בישראל. המחוקק הישראלי, כמו מחוקקים אחרים, התייחס בדין להגנה מאחריות פלילית של ביצוע מעשה בשכרות, והבחין בין 3 מצבים:

  • שכרות כפויה – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו – לא יישא באחריות פלילית.
  • שכרות מדעת – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות, והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת – עשוי הוא לשאת באחריות פלילית – משום שרואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
  • שכרות מכוונת – גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, יישא אדם באחריות פלילת למעשיו, מאחר שרואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

שופטי בית המשפט העליון נחלקו לגבי השפעת השכרות על הענישה[2].

גילופין

בעברית החדשה נהוג לומר על שיכור שהוא שרוי "בגילופין" מקורו של הביטוי בפרשנות מסולפת לשיר "בני היכלא" של האר"י "דְּבֵיה מַלְכָּא בְּגִילוּפִין" כביכול המלך מבוסם בסעודה (כמו שניתן להבין במבט שטחי על הפיוט) המשמעות הנכונה למילה היא "ציורים ועיטורים" - תיאור קבלי נפוץ בספר הזוהר[3]לתיקונים בעולם העליון. או כפי שהסביר בספר סידורו של שבת[4] בדרך חסידות שבו במקום מגולף וחקוק שם המלך.

פכחון

לאחר השכרות מגיע שלב הפכחון, בו השיכור מתפכח מיינו. הפיכחון בא לאחר שפגה השפעת היין.

הפכחון בא לרוב על ידי שינה כמבואר בתלמוד[5] "יין קשה שינה מפכחתו" אך ישנם אמצעים שונים להביא לידי פכחון. ישנה אגדה חסידית[6] המייחסת לתלמוד את המובאה ”יין קשה פחד מפיגו” אין מקור לציטוט זה. כמו כן מסופר כי האמוראים היו מושחים את כפות ידיהם ורגליהם בשמן ומלח ואומרים "כשם שהשמן הולך ונעשה צלול כך דעתו של השיכור תוצלל", לחילופין היו מכניסים כיסוי של חבית יין למים ואומרים "כשם שהכיסוי נעשית צלולה כך דעתו של השיכור תוצלל"[7].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הלכות שתוי ושיכור בברכות ובתפילה מתוך פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד

הערות שוליים

  1. ^ Anahad O'Connor,‏ The Claim: Never Drink on an Empty Stomach, באתר ניו יורק טיימס, 6 בדצמבר 2005
  2. ^ ע"פ 7701/14
  3. ^ לדוגמה:ואתעטר בארבע אתוון דאינון תריסר ואתעטר בגלופין דמאתן וע' אלף עלמין ואתעטר בעטרין דסייפי עלמא ( זוהר כרך ג פרשת פנחס דף רנ ע"ב
  4. ^ ח"ב דרוש א פ"א
  5. ^ בבא בתרא י, א
  6. ^ https://mobile.tora.ws/html/16303-176.html
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ו עמוד ב'


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0