קוקטייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוֹקְטֵיילעברית: מִמְזָג) הוא משקה המוכן על ידי ערבוב של משקה אלכוהולי עם משקה אלכוהולי אחר או משקה קל (מכונה "מיקסר"), עם או בלי קרח (לעיתים הכנת הקוקטייל מצריכה קרח אך כשיוצקים אותו לכוס מסננים אותו לבל יקבל טעם מהול).

בהכנת קוקטייל יש חשיבות מכרעת ליחס בין החומרים. יחס לא נכון עלול לגרום לקבלת משקה חזק מדי או מתוק מדי.

הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה קוקטייל את השם התנ"כי מֶרְקָח (שיר השירים, ה', י"ג), המציין במקור סמי בשמים, תערובת של מיני תמרוקים.[1]

מקור השם הלועזי

באנגלית cocktail. יש הסוברים שיש קשר בין השם לבין זנב תרנגול (באנגלית cock tail), ואכן יש כמה גרסאות הקושרות בין נוצות תרנגול לשם:

  • גרסה אחת טוענת כי באנגליה במאה ה-18 היו נוהגים לחגוג את ניצחונו של תרנגול בקרב תרנגולים בשתיית משקה שהוכן ממספר מרכיבים זהה למספר הנוצות שנותרו בזנבו.
  • גרסה אחרת טוענת כי בשנת 1779 גנבה בטסי פלניגן, בעלת פונדק בניו יורק את תרנגוליו של שכנה להכנת ארוחה מפוארת ואת כוסות המשקה קישטה בזנבותיהם.
  • גרסה שלישית מספרת אף היא על תרנגול שנגנב, הפעם דווקא מידיו של בעל פונדק ולאחר שהוחזר לבעליו ערבב הלה כמה משקאות כדי לחגוג את האירוע ואורחי הפונדק שנהנו מהמשקה שנוצר החליטו לקרוא לו קוקטייל על שם התרנגול.

הגרסה האמינה ביותר אינה מזכירה כלל תרנגול אלא את Coctel בתו של Axoloti מלך מקסיקו שהכינה משקה לרגל הסכם שביתת נשק שנחתם בין מקסיקו לארצות הברית במאה ה-18.

היסטוריה

הפעם הראשונה בה אוזכר הקוקטייל בעיתונות הכתובה היה ב-13 במאי 1806 במגזין האמריקאי Balance and Columbian Repository ובה נכתב במילים אלה (מתורגם): "קוקטייל הוא משקה מעורר המורכב ממשקאות חריפים מכל סוג, סוכר, מים וביטרס".

הפעם הראשונה בה פורסמו מתכוני קוקטיילים במדריך לברמנים הייתה ב-1862.

הקוקטייל הראשון המוכר בהיסטוריה הוא Sazerac ששילב קוניאק, אבסינת', סוכר וביטרס.

קוקטיילים קלאסיים

ישנם קוקטיילים שנהיו כה פופולריים עד כי הפכו ללא פחות מוכרים ממותגי המשקאות עצמם. בין קוקטיילים אלה אפשר למנות את הבאים:

סוגי קוקטיילים

קוקטיילים משולהבים

ישנם כמה אפשרויות לסיווג קוקטיילים. אפשרות אחת היא לסווגם לפי המשקה העיקרי אותו הם מכילים, אך שיטה זו אינה יעילה משתי סיבות עיקריות:

  • ישנם קוקטיילים המכילים סוגים רבים של משקאות מבלי שיהיה משקה דומיננטי.
  • לא תמיד יש מכנה משותף בין קוקטיילים על בסיס משקה אלכוהולי מסוים. דוגמה טובה לכך הם קוקטיילים על בסיס וודקה.

להלן רשימה חלקית אך ממצה של סיווג קוקטיילים לפי מאפיינים משותפים:

  • קוקטייל מרטיני - יש וריאציות רבות של הקוקטייל אך רובן מבוססות על ג'ין או וודקה ולרוב מוגשות בכוס מרטיני.
  • מרגריטות - גם למרגריטה יש וריאציות רבות, בדרך כלל קפואות בבלנדר.
  • סאוורים - קוקטיילים המורכבים משילוב של משקה אלכוהולי, מיץ לימון (מכאן שמם sour - חמוץ) וסוכר.
  • פונץ' - שם כולל לקוקטיילים המוגשים בקערות ענק ומורכבים בדרך-כלל מהרבה משקאות אלכוהוליים, הרבה מיצי פירות והרבה קרח.
  • קוקטיילי שמנת - קוקטיילים המכילים שמנת מתוקה או חלב. אלה בדרך כלל קוקטיילים עדינים מאד ולפעמים המרכיב האלכוהולי שבהם הוא לא יותר מליקר.
  • קוקטיילים ארוכים (long drinks) - קוקטיילים המוגשים בכוס גבוהה ומכילים כמות רבה של משקה לא אלכוהולי (מיץ, קוקה קולה, סודה לשתייה וכו') הממתן את טעם המשקה האלכוהולי.
  • קוקטיילי שלהבת - קוקטיילים שמציתים לפני ההגשה תוך ניצול אחוז האלכוהול הגבוה שלהם.
  • קוקטיילים קפואים - קוקטיילים המכילים כמות ניכרת של קרח כתוש, מה שהופך אותם לעדינים למדי.

קוקטיילים אלה מכילים בדרך-כלל גם הרבה מיץ פירות או תמצית פירות.

  • שוטרס - קוקטיילים המוגשים בכוס שוט, בדרך-כלל מכילים משקאות אלכוהוליים בלבד (לפעמים קפואים מהפריזר) ונשתים בלגימה אחת, כך שעוצמתם חזקה יחסית.
    • קוקטיילי שכבות - בהם המשקאות מסודרים בכוס זה על גבי זה בשכבות באמצעות הצפה.
  • קוקטיילי ורג'ין - קוקטיילים שאינם מכילים אלכוהול אלא תערובת נוזלים, מיצים וסירופים, לדוגמה: שירלי טמפל.

שמות הקוקטיילים

שמות הקוקטיילים נשמעים לפעמים מסתוריים ומפתים. להלן כמה דוגמאות למקורות שמות הקוקטיילים:

  • קוקטיילים ששמם מצביע על צבעם למשל "Blue Hawaiian" או "בלאק ראשן". לפעמים השם הוא רק אסוסיאציה כמו למשל "גראסהופר" (חרגול) כשם לקוקטייל ירקרק.
  • קוקטיילים ששמם מצביע על טעמם כמו למשל הסאוורים.
  • קוקטיילים הנקראים על שמו של אדם מסוים כמו למשל "הארווי וולבנגר" שנקרא על שם גולש קליפורני שהיה שותה אותו לשוכרה, ולאחר מכן, כשהיה יוצא מהבר, היה מטיח את גלשן הגלים שלו בקירות.
  • קוקטיילים שבשמם מוזכרים מקומות נקראים על שם המקום בו הומצאו, כדוגמת "סן פרנסיסקו", או מצביעים על מרכיב אלכוהולי שמקורו במקום זה למשל "קובה ליברה" המכיל רום וקולה.
  • בתקופת היובש בארצות הברית הומצאו קוקטיילים ששמם מנסה להסוות את עובדת היותם אלכוהוליים, כמו למשל "Long Island Iced Tea", שאף קיבל צבע שמזכיר תה קר.
  • קוקטיילים בעלי שמות בוטים שנועדו למשוך קהל.

טכניקות ערבוב

קוקטייל בשכבות שהוכן בהצפה
  • בניה - הרכבת המרכיבים ישירות לכוס אותה מגישים.
  • ערבוב - ערבוב בעזרת כפית ערבוב של חומרי המשקה בשייקר מלא בקרח ולאחר מכן סינון לכוס.
  • ניעור - ניעור מרכיבי המשקה (או חלק מהם) בשייקר ולאחר מכן מזיגה או סינון לכוס.
  • השלמה - הוספת המרכיב האחרון של הקוקטייל (כמעט תמיד יהיה זה משקה לא אלכוהולי) לכוס, בדרך-כלל ללא ערבוב נוסף.
  • הצפה - מזיגת משקה על גב כפית מעל הכוס כך שיימזג בעדינות מעל המשקה הנמצא בכוס ולא יתערבב איתו. כשעובדים בטכניקה זו יש להתייחס למשקל הסגולי של כל מרכיב.
  • כתישה - כתישה של מרכיבים שונים בתוך הכוס לפני ערבוב הקוקטייל. לדוגמה - קוביות לימון בהכנת קייפיריניה.
  • ערבול - ערבול מרכיבי הקוקטייל בבלנדר. טכניקה זו נפוצה במיוחד בהכנת קוקטיילים קפואים.

קישוט קוקטיילים

מטריית קש
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עיטורי קוקטייל

יש הנוהגים לקשט את הקוקטייל, אם כי ישנם גם קוקטיילים שלא נהוג לקשט כלל.

להלן מספר קישוטים אפשריים:

  • שימוש במשקאות צבעוניים על מנת לתת לקוקטייל צבע מושך.
  • בקוקטיילים בוערים האש היא בעצם אלמנט קישוטי.
  • כתר סוכר - מרטיבים את שפת הכוס במים וטובלים בסוכר. התוצאה תהיה כתר סוכר על שפת הכוס. באותה טכניקה משתמשים להכנת כתר מלח על שפת כוס המרגריטה.
  • פרוסת פרי המוצמדת לשפת הכוס. לרוב תהיה זו פרוסת לימון או תפוז, אבל אם מדובר בקוקטייל על בסיס פרי מסוים כדאי לקשט אותו בפרוסה מאותו פרי.
  • פרי בתוך הכוס. הקישוט הכי מוכר הוא הזית שמוסיפים למרטיני. קישוטים מוכרים אחרים הם פלח לימון, רצועת קליפת לימון, דובדבן, גבעול סלרי - המשמש גם לקישוט וגם כמקל ערבוב בקוקטייל "bloody mary" - וכן עלי נענע.
  • קישוטים בלתי אכילים - מקל ערבוב המשמש גם לקישוט וגם לערבוב המשקה על ידי הלקוח, קשית ומטריות קש שהן קישוט נוסטלגי ששימש פעם לקישוט קוקטיילים אקזוטיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק אבינרי, יד הלשון, יזרעאל, 1964, עמ' 326, הפינה פורסמה בט טבת תשי"ז-5 בינואר 1963.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0