אורי וירצבורגר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אורי (שרגא) וירצבורגר (נולד ב-1932) הוא מבכירי תחום האנרגיה בישראל שכיהן בין היתר כמנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל פרויקט תעלת הימים ומנכ"ל בנק טפחות.
ביוגרפיה
וירצבורגר נולד בשנת 1932 בעיר מנהיים שבגרמניה ליצחק אריה (זיגמונד לאופולד) (1891–1953), ומרים (מירה) לבית מאיר (1899–1986). אביו שירת בין השנים 1916–1918 בצנזורה בצבא הגרמני, והיה הבעלים של בית מסחר סיטונאי למוצרי מזון, שם עבדה גם אימו כפקידה בשנים 1914–1928. בשנת 1935, לאחר עליית היטלר לשלטון, נסע האב לארץ ישראל כדי לבדוק אפשרויות לעלות אליה. עם שובו לגרמניה לקה בליבו, ורק בשנת 1938 השיגה המשפחה סרטיפיקט, עלתה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב ברחוב דיזנגוף 179. וירצבורגר בן השש החל ללמוד בבית הספר היסודי "מוריה", ומשם המשיך לבית הספר התיכון העירוני הדתי ב'. כנער היה חבר בתנועת הנוער "עזרא".[1]
את שירותו הצבאי עשה בשנים 1950–1952 במחזור השני של הנח"ל, עם גרעין של בני עקיבא בקיבוץ סעד. לאחר השחרור למד גאולוגיה, מינרלוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית (1952–1958), ובהמשך השלים תואר שני במינרלוגיה מאוניברסיטת לונדון (1966–1967).
קריירה מקצועית
וירצבורגר שימש מנהל מחלקת המחצבים במכון הגיאולוגי (1959–1970),[2] מנכ"ל מכרות נחושת תמנע (1970–1976)[3] וסמנכ"ל כימיקלים לישראל.
הוא הקים וניהל את מינהל המחקר למדעי האדמה במשרד האנרגיה (1977–1979),[4] ובהמשך כיהן כמנכ"ל חברת "רותם דשנים" (1981-1979), מנכ"ל פרויקט תעלת הימים,[5][6] והיה חבר הנהלת כי"ל (1985-1981).
ב-1990 מונה למנכ"ל משרד האנרגיה[7] תחת שר האנרגיה יובל נאמן,[8] אך לאחר בחירות 1992 סיים את תפקידו ושב לכהן בתפקידים שונים בכימיקלים לישראל.[9] כמו כן שימש במשך השנים בתפקיד יו"ר הדירקטורין של המכון למחקרי נפט וגאופיזיקה.[2]
בשנת 1993 מונה למנכ"ל בנק טפחות, תפקיד בו המשיך עד פרישתו לגמלאות בשנת 1998.[10] לאחר צאתו לגמלאות עסק במשך 14 שנה בתרגום מגרמנית של ספרו של יצחק (יוליוס) פרויס "הרפואה במקרא ובתלמוד" שראה אור לראשונה ב-1911. התרגום יצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 2012.[11]
חיים אישיים
בשנת 1957 נישא למיכל לבית גולדשמידט, (1932- 2003), ילידת לייפציג, גרמניה. בשנים הראשונות חיו בקיבוץ סעד ובשנת 1961 עברו לירושלים.
נולדו להם ארבעה ילדים: יעל, לימים אנסבכר, (1958). רחל, לימים מאיר, (1961). אפרת, לימים מור-יוסף. (1964), ויצחק אריה (אריק) (1966).
לאחר 47 שנות נישואים התאלמן וירצבורגר בשנת 2003 מאשתו מיכל, וב-2005 נישא מחדש לתרצה לבית שטרן (ילידת 1942), ידידת המשפחה.
לקריאה נוספת
- אורי וירצבורגר – סיפור חיים: פרקי חיי – זכרונות משמונים השנים הראשונות תרצ"ב- תשע"ב, 2012-1932 בהוצאה משפחתית (תשע"ה, 2015).
- אורי וירצבורגר, (יוצר האוסף), אוסף אורי (שרגא) וירצבורגר, 01/01/1914-30/06/2017, סימול IL-INL-YBZ-0737, יד יצחק בן צבי, יד יצחק בן צבי;YBZ.0737.
הערות שוליים
- ^ טל אלפי, מסביב למדורה עם דור המייסדים, באתר ynet, 14 במאי 2017
- ^ 2.0 2.1 תולדות המכון, באתר המכון הגיאולוגי לישראל, 21 במרץ 2021
- ^ מנכ"ל תמנע תובע שינוי במערכת השכר, באתר על המשמר, 26 יוני 1975
- ^ אודות מינהל המחקר למדעי האדמה והים - המכון הגיאולוגי לישראל, באתר ארכיון המדינה
- ^ מנכ"ל אורי וירצבורגר: למי יש ציוד מתאים, באתר חדשות, 19 יולי 1984
- ^ מנכ"ל אורי וירצבורגר: יש כסח, באתר חדשות, 16 דצמבר 1985
- ^ מנכ"לים, באתר משרד האנרגיה והתשתיות
- ^ שר האנרגיה סוגר היחידה לבטיחות בגז שהקים קודמו, באתר מעריב, 19 נובמבר 1990
- ^ מנכ"ל משרד האנרגיה סיים תפקידו. מינוי מחליפו מתעכב בשל תנאי העסקתו, באתר מעריב, 5 אוגוסט 1990
- ^ אייזנברג, מאת אמיר (1998-05-18). "וירצבורגר: שפל חסר תקדים בהיקף הפעילות של הבנקים למשכנתאות". Globes. נבדק ב-2024-08-02.
- ^ אורי וירצבורגר, באתר www.magnespress.co.il
| מנכ"לי משרד האנרגיה | |
|---|---|
|
39257324אורי וירצבורגר