אביאם סלע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביאם סלע
לידה 7 בינואר 1946 (גיל: 78)
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
איש עסקים

אביאֵם סלע (נולד ב-7 בינואר 1946) הוא טייס לשעבר ותת-אלוף במילואים בחיל האוויר הישראלי[1], ממתכנני מבצע "אופרה" לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק, מפקד הקרקע של מבצע ערצב 19 לתקיפת סוללות טילי הקרקע-אוויר בבקעת הלבנון ומפעילו של המרגל יונתן פולארד.

ביוגרפיה

סלע (במקור סלביוסיסקי) נולד בחיפה, למד בבית הספר הריאלי והתגייס לצה"ל בשנת 1963. עם גיוסו התנדב לקורס טיס, אותו סיים כטייס קרב. במלחמת ששת הימים טס על מטוסי מיסטר במסגרת טייסת 109 ("העמק"). היה חלק מהקבוצה הראשונה שהתאמנה בישראל על מטוסי F-4 פנטום האמריקאים והיה ממקימי טייסת 69 ("הפטישים") כטייסת פנטום. במלחמת ההתשה שירת כטייס קורנס (פנטום) בטייסת 69. ב-8 בפברואר 1970 רשם במבצע פריחה 8 הפלה של מיג 21 מצרי, ההפלה הראשונה לפנטום בירי תותחים. ב-30 ביולי 1970 הפיל מטוס מיג-21 שהוטס על ידי טייס סובייטי במהלך קרב אוויר מעל שטח מצרים[2]. בסך הכל הפיל לאורך שירותו 5 מטוסי אויב.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה בארצות הברית במסגרת קורס מקצועי, חזר לישראל ולחם כסגן מפקד טייסת 69. בשנים 1976–1979 פיקד על טייסת 201 ("האחת", טייסת קורנס) ולאחר מכן יצא ללימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1980 עד 1983 עמד בראש מחלקת מבצעים של חיל האוויר, ובמסגרת זו פיקד על הצוות שתכנן את תקיפת הכור האטומי בעיראק ואף השתתף בו[3].

בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, בה טילי קרקע-אוויר בשירות צבאות ערב גרמו אבדות קשות לחיל האוויר הישראלי, הצליחו לפגוע משמעותית בחופש הפעולה של חיל האוויר לאורך כל ימי הלחימה, הוחלט בחיל האוויר להקים צוות שימצא פתרון לבעיה. הצוות כלל את צבי לפידות ממכון ויצמן למדע, יצחק בן ישראל ומנחם קראוס, המתכנת הראשי של מכון ויצמן. הצוות, שפעל בפיקודו של סלע בעיקר בין השנים 1973–1978 וקיבל תקציבים גדולים, זכה בשנת 1976 בפרס חיל האוויר על הצלחת פיתוח מערכת ממוכנת לשליטה ובקרה "פריסקופ"[4][5]. תוצאות הפרויקט עמדו למבחן לראשונה במלחמת לבנון הראשונה, ונחלו הצלחה מרשימה, כאשר פיקד סלע מן הקרקע על מבצע ערצב 19 לתקיפת סוללות טילי הקרקע-אוויר בבקעת הלבנון. סלע זכה להוקרה רבה על ניהולו של המבצע המוצלח.

לאחר מלחמת לבנון נשלח סלע לארצות הברית ללימודים. יונתן פולארד, קצין באגף מודיעין של הצי האמריקני, פנה אליו כדי שיעזור לו להעביר מידע מסווג לישראל. בשנים 1984–1985 פעל סלע כמפעילו של פולארד, והעביר את המידע הרב שסיפק ללשכה לקשרי מדע (לק"ם) במשרד הביטחון. הפעלתו של פולארד היוותה חריגה מהמדיניות שבה נהגו לפני כן בקפדנות, לפיה ישראל נמנעת מאיסוף חומרי גלם מודיעיניים ממקורות בפנטגון. על פעילות זו אמר האלוף שלמה גזית: "אני רוצה להבהיר - אם עליי לבחור בין הרווח המודיעיני שבקבלת ידיעות מאנשי קשר כאלה לבין הסכנה הפוליטית של התפוצצות הפרשה, אין לי ספק שאני מוותר לגמרי על כל המידע שקיבלנו או שאנו עשויים לקבל בעתיד"[6]. כאשר שירותי הביטחון האמריקניים גילו את פרשת הריגול, הם פשטו על ביתו של פולארד כדי לעצור אותו. פולארד ברח לשגרירות ישראל, אך גורש ממנה ולא הורשה להיכנס. לאביאם סלע נודע מאן פולארד על החקירה שנערכה, והוא מיהר להימלט לישראל.

בתקופתו בחיל האוויר נחשב סלע קצין מבטיח במיוחד, והיו שסימנו אותו כמפקד חיל האוויר לעתיד. הוא שירת כמפקד בסיס רמון בין השנים 1984–1986 ולאחר מכן הוחלט על העלאתו לדרגת תת-אלוף ומינויו למפקד בסיס תל נוף. בשנת 1987 הוא נכנס לתפקיד מפקד הבסיס ולאחר חמישה שבועות, באופן חסר תקדים, בלחץ אמריקני כבד בוטל המינוי[7], והוא נאלץ לפרוש מחיל האוויר בדרגת אלוף-משנה לאחר שנתיים בהן הדריך במכללה לביטחון לאומי.

סלע בוגר לימודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך לניהול מאוניברסיטת תל אביב. סיים בארצות הברית תואר מוסמך במערכות מידע מהפקולטה ליישומי מחשב ומערכות מידע, של אוניברסיטת ניו יורק. לימודי הדוקטורט שלו נפסקו עם עזיבתו המאולצת את ארצות הברית והוא המשיך אותם בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט עשה בהנחייתו של פרופ' ניב אחיטוב, והיא נושאת את השם "אמידת ערך מידע נתפש וערך מידע ריאלי עבור מערכות תומכות החלטה בתנאי סביבה של מחסור בזמן".

בשנת 1992 השתחרר סלע מצה"ל.

לאחר שחרורו שימש דירקטור בחברת מעלות, ב-1990 הקים חברה בשם "סיבם" שעסקה בייעוץ אסטרטגי בתחומי מערכות מידע. בספטמבר 2003 נמכרה החברה, שבה הועסקו 40 עובדים, לחברת מטריקס. סלע המשיך לעבוד בחברת מטריקס כמנהל חטיבת הביטחון והייעוץ האסטרטגי[8]. כמו כן הקים את חברת "גוונים פיננסיים" שנמכרה לחברת הראל השקעות[9].

בשנים 2005–2006 שימש יו"ר מכון "אדם מילוא". לאחר מכן, נעשה סלע שותף בחברת פונטיקה בע"מ. סלע הוא גם שותף במבשלת הבירה "בירה אלכסנדר".

ב-20 בינואר 2021, ביומו האחרון בתפקיד, העניק נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חנינה מלאה לסלע[10]. את הבקשה לחנינה הגיש סלע והיא נתמכה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר, השגריר האמריקאי דייוויד פרידמן והפילנתרופית האמריקאית מרים אדלסון[11]. ב-1 בספטמבר באותה שנה, הועלה סלע לדרגת תת-אלוף במילואים במעמד שנערך בראשות ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, במחנה רבין (הקריה). ההחלטה להעלאתו בדרגה התקבלה בהמלצת מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין ולאחר אישור הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי ושר הביטחון, בני גנץ[12].

חיים אישיים

סלע בעל תואר שלישי למערכות מידע. נשוי ליהודית, עורכת דין במקצועה, אב לשלושה וסב לשישה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאת אמנון ברזילי, המלחמה בעיראק שיכנעה את צה"ל - הגיע הזמן למהפכה הטכנולוגית, באתר הארץ, 6 במאי 2003.
  2. ^ יואב לימור, הנץ ממאלט, באתר ynet, 9 באוגוסט 2007
  3. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 316, "את שיחתנו התחלנו בדיוק בשעת היציאה מההפצצה. השעה שבה השמיע מוביל המבצע סא״ל זאב רז את מילת הקוד 'צ׳רלי'. את ההודעה קלט אביאם סלע שטס מאחור, והוא שהעביר אותה בקשר לדויד עברי שישב במפקדת חיל האוויר בארץ. משמעות המילה היתה: 'המשימה בוצעה, אין נפגעים'."
  4. ^ דן סלע, ‏ישיבה בבור, בטאון חיל האוויר 201, דצמבר 1994, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
  5. ^ סימה קדמון, סלע הגנתנו - הנשק הסודי מאחורי ההצלחה המסחררת של חיל האוויר במלחמת לבנון היה "פריסקופ" - מערכת בקרה ושליטה מתוחכמת שפותחה בחשאי במכון ויצמן - מתוך "ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 1 ביוני 2012
  6. ^ מבט מל"מ: כתב עת לענייני מודיעין וביטחון, גיליון 52, עמ' 27, באתר המרכז למורשת המודיעין, ‏דצמבר 2008
  7. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, פרדוקס פולארד: נתניהו יחזיר את אולמרט?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013.
  8. ^ ד"ר אביאם סלע, מנהל חטיבת הייעוץ האסטרטגי ומנהל חטיבת הביטחון, אתר חברת מטריקס
  9. ^ אורי רבין, ‏אביאם סלע: מהשמדת מערך הטילים הסורי לעסקי ה-IT, באתר גלובס, 2 בינואר 2003
  10. ^ יואב לימור, ‏סלע, בלי שק של אבנים על הכתפיים, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2021.
  11. ^ Statement from the Press Secretary Regarding Executive Grants of Clemency, The White House (באנגלית)
  12. ^ לילך שובל, ‏מפעילו של פולארד, אביאם סלע, יועלה לדרגת תא"ל במיל', באתר ישראל היום, 1 בספטמבר 2021
מפקדי בסיס תל נוף
אלכס זילוני • בנימין בונה • ויליאם כץ • גדעון אלרום • שלמה להט (לנדאו) • יוסף רענן • אברהם יפה • מנחם בר • ישעיהו גזית • שמואל שפר • דוד עברי • רן פקר • עמוס עמיר • אביהו בן-נון • יפתח ספקטור • גיורא רום • אביאם סלע • צבי קנור • בנימין צינקר • עוזי רוזן • חיים גופן • ישראל שפיר • אמיר אשל • בנימין צוקר • רונן דן • עמיקם נורקין • תומר בר • אורי זייפרט • פלג ניאגו • עודד כהן • דרור לוי • אריאל דיין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33832460אביאם סלע

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אביאם_סלע&oldid=2035891"