דוד הגואל
 | |
| דוד הגואל כפי שצולם בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 | |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1936–1948 (הגנה) 1948 – 1978 (צה"ל) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
דוד (ג'וקי) הגואל (גווילי) (30 בינואר 1929 - 2 באוגוסט 2019) היה תת-אלוף במילואים בצה"ל, שכיהן כמפקד אזור יהודה ושומרון. כמו כן כיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית וכיושב ראש חברת החשמל לישראל.
ביוגרפיה
הגואל נולד בשם דוד גווילי בטריפולי שבלוב, הילד השלישי במשפחה בת תשעה ילדים. בגיל שנה ועלה עם משפחתו לארץ ישראל וגדל בשכונת מונטיפיורי שבתל אביב. הוא למד בבית הספר "מונטיפיורי".
בגיל 17 התנדב לארגון "ההגנה" ושירת בפלוגה הדתית של החי"ש. עבר קורס מ"כים תחת פיקודו של יובל נאמן. במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת ירושלים ונפצע מספר פעמים במהלך המצור על העיר.
בתום המלחמה הוא יצא לקורס קצינים ולאחר מכן הדריך בקורס זה. בהמשך שימש מפקד פלוגה בגדוד 19 של חטיבת גולני, קצין הדרכה וקצין הגנה מרחבית של פיקוד המרכז, מדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וב-1959 מונה למפקד גדוד 906.
בתקופת מלחמת ששת הימים שהה בהשתלמות בצבא ארצות הברית. ב-1969 מונה למפקד מחוז ירושלים ושירת בתפקיד עד אוגוסט 1973, בתפקיד זה פיקד על מצעדי צה"ל. בתקופת מלחמת יום הכיפורים שירת כראש אג"ם/תוא"ר (תכנון וארגון), לאחר המלחמה עסק בקליטת טנקי טירן בצה"ל. ביוני 1976 מונה למפקד הצבאי של אזור יהודה ושומרון במקומו של אריה שלו, במאי 1978 הודח מתפקידו על ידי שר הביטחון עזר ויצמן, לאחר שתקרית בה חיילי צה"ל זרקו רימוני גז לבית ספר של בנות בבית ג'אלא התפרסמה בטיים מגזין וזכתה לפרסום בינלאומי. בעקבות כך נעצר קידומו והוא פרש משירות הקבע.
לאחר פרישתו מונה בפברואר 1979 למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית, ב-1982 מונה ליו"ר חברת החשמל לישראל וכיהן בתפקיד עד דצמבר 1983, אז סיים את תפקידו על רקע מחלוקות עם שר האנרגיה והתשתית, יצחק מודעי. לאחר מכן כיהן כיו"ר רשות שמורות הטבע, יו"ר תדמור, ראש מחלקת ההסברה וראש מחלקת עליית הנוער בהסתדרות הציונית העולמית ובסוכנות היהודית, דירקטור בחברת אוצר התיישבות היהודים. ממייסדי המרכז למורשת יהדות לוב.
בתחום הפוליטי הצטרף למפלגה הליברלית הישראלית ולליכוד, היה יו"ר הפורום הביטחוני לחוסן לאומי וחבר "המרכז האזרחי".
הגואל היה בוגר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית וחבר לשכת עורכי הדין. ב-2004 הוענק לו עיטור יקיר ירושלים. התגורר בווילה לאה בירושלים, היה נשוי לחווה, ואב לשני ילדים.
ב-2 באוגוסט 2019 הלך הגואל לעולמו בגיל 90.
קישורים חיצוניים
- עפרה אליגון, טריפולי מונטיפיורי ירושלים, מעריב, 16 במאי 1969
מפקדי חטיבת ירושלים 
| |
|---|---|
|
