ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה
ברכת ברוך שפטרני
|
|---|
|
בָּרוּךְ (אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם[1]) שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶל זֶה |
ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שאבי הנער מברך בשעה שבנו הגיע לגיל בר מצוה. המנהג לברך ברכה זו מיד לאחר שהנער עולה לתורה.
שלא כמרבית הברכות, העוסקות בחוויית האדם עצמו, בין אם זו הנאה פיזית, תופעה גשמית, חוויה משמעותית בחיים, קיום מצווה כלשהי, וכך הלאה – ברכת "ברוך שפטרני" קשורה דווקא לבנו של האדם.
מקור הברכה
המקור הראשון לברכה זו היא במדרש בראשית רבה על הפסוק ”וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים”[2]:
משל להדס ועצבונית [מין קוץ] שהיו גדלים זה על גבי זה. כיוון שהגדילו הפריחו – זה ריחו וזה חוחיו. כך כל שלוש-עשרה שנה הולכים שניהם לבית הספר ובאים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה זרה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מענשו של זה
— בראשית רבה סג, י
פירוש הברכה
המגן אברהם[3] כתב שני פירושים:
- עד בר המצוה האב נענש על חטאי בנו, משום שחינוכו היה מוטל עליו. בהגיעו למצוות הבן לוקח אחריות על חטאיו ולא אביו, אז מברך אביו על שנפטר מעונשו של בנו.
- עד עתה הבן נענש בעוון אביו, מכאן ואילך לא[4]. ביאור זה קשה, שהרי לפיו הבן יצטרך לברך ולא האב, דבר שנסתר לכאורה מהמדרש והראשונים שהובאו לעיל. אמנם יש מי שכתב שהבן מברכה בהגיעו למצוות[5].
הרד"ל[6] הסביר על פי דברי המדרש "חייב אדם להיטפל בבנו", שמשמעותם שאין מברכים על בת, שטעם הברכה הוא שעכשיו נפטר האב מחיובו ללמד את בנו תורה.
נוסח הברכה
כמה מראשוני צרפת הביאו שיש לברך אותה בשם:[7] ”מי שיש לו בן והגיע לשלוש-עשרה שנה, פעם ראשון שעומד בציבור לקרות בתורה צריך האב לברך ברוך אתה ה' שפטרני מענשו של זה. והגאון רבי יהודה ברבי ברוך קם בעמידה בבית הכנסת ובירך ברכה זו כשעמד בנו וקרא בתורה תחילה, וברכה זו חובה היא”. רבי אייזיק מטירנא[8] הביא שכך נהג גם מהרי"ל. אמנם, בספר לקט יושר[9] כתב שאין לברכה בשם ומלכות, כיון שלא נזכרה בתלמוד. שלשת עמודי ההוראה וכן שאר הראשונים לא הביאוה, וכן השולחן ערוך לא הזכירה, אך הרמ"א[10] פסק אותה להלכה, כשאר מנהגי אשכנז העתיקים, אמנם הוסיף שטוב לברכה בלי שם ומלכות.
אמנם, הגר"א כתב שיש לברכה בשם ומלכות[11], והערוך השולחן הביא שהרבה נהגו כך. הבן איש חי הציע שיברך בלי שם ומלכות, אך יהרהרם בלבו.
כיום, מנהג רוב האשכנזים לברכה בלי שם ומלכות, אך ישנם המברכים בשם כמנהג הגר"א. בני ספרד לא נהגו לברכה, אמנם הרב עובדיה יוסף פסק לברך בלי שם ומלכות[12].
זמן הברכה
מנהג האשכנזים הוא לברך בשעה שהנער עולה לתורה[13] , והטעם מפני שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה[14]. ולפי זה נהגו שאם הנער עולה לתורה בשבת שלפני הגיעו לי"ג יברך האב רק לאחר מכן בעת שהנער עולה חזן וכדו', שאז נודע לרבים שהוא בר מצווה. ויש שכתבו שברכה זו צריכה מניין כברכת הגומל[15].
אמנם הבן איש חי כתב שיש לברך אותה הברכה מיד שנעשה בן י"ג[16].
נידונים נוספים
- ברכה על בת - כתב הפרי מגדים[17] כתב כי הנידון תלוי אם טעם הברכה הוא מפני שהאב מפסיק להיענש על חטאי בנו, ואז לא יברך על בת שאינו מחוייב לחנכה[18], או שהוא מפני שהבן ניצול מעונש על חטאי אביו, ואז יצטרך לברך גם על בת. אמנם, הכף החיים כתב שכיון שאין הבת נענשת בחטאי אביה, לא יצטרך לברך גם לטעם השני[19]. הרב עובדיה יוסף כתב שכיון שישנם ראשונים הסוברים שיש דין חינוך גם בבת, גם לטעמו הראשון של המגן אברהם יצטרך לברך על בת, ומסיק שם שיש לברכה בלא שם ומלכות גם על בת[20]. אמנם אין המנהג כן.
- תאומים - קיים נידון בפוסקים אם יכול לברך 'ברוך שפטרני מעונשם של אלה', או שזה שינוי ממטבע שטבעו חכמים[דרוש מקור].
- נכד - כמו כן, ישנו דיון האם רק האב מחוייב בברכה זו, או שגם הסב צריך לברך על נכדו[דרוש מקור].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סוגיית ברוך שפטרני בעיון, באתר עולמות
- ברוך שפטרני, מאת פרופ' יצחק גילת באתר דעת
הערות שוליים
- ^ ראו להלן שכיום לא נוהגים לברך ברכה זו בשם ומלכות
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז
- ^ אורח חיים, סימן רכה, ס"ק ה
- ^ בשם הלבוש, וכן משמע באור החיים
- ^ ש"ך על התורה, פרשת לך לך.
- ^ בהגהותיו על המדרש, כאן
- ^ הוראות מרבני צרפת, סימן כג - מצורף לפסקי רבינו יחיאל מפאריש, הוצאת מכון ירושלים, תשל"ג. וכעין זה בארחות חיים, הלכות ברכות, סימן נח, דף מ ע"ג
- ^ ספר המנהגים לרבי אייזיק טירנא, הלכות קריאת התורה, ה
- ^ חלק א' עמוד מ', ענין ה'.
- ^ סימן רכה, סעיף ב
- ^ ביאור הגר"א לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ה, סעיף ג'
- ^ יביע אומר חלק ו', סימן כ"ט
- ^ מובא בארחות חיים, ברכות, סימן י"ח
- ^ מגן אברהם, אורח חיים סימן רכ"ה ס"ק ב
- ^ הרב מלכיאל צבי טננבוים, בספרו דברי מלכיאל, אורח חיים סימן ד
- ^ שנה ראשונה פרשת ראה, אות יז
- ^ אורח חיים סימן רכה, אשל אברהם ס"ק ה
- ^ לפי צד אחד בדברי המגן אברהם (סימן שמג, ס"ק א)
- ^ כף החיים, אורח חיים, סימן רכ"ה אות ט"ו.
- ^ יביע אומר, אורח חיים, ח"ו, סימן כט
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
29974404ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה