חינוך (הלכה)

מצוות חינוך
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ט ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק ו'
משנה	משנה, מסכת סוכה, פרק ג', משנה ט"ו
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א'
משנה תורה	משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז, הלכה כ"ח משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק ג', הלכה י"ב

מצוות חינוך (או דין חינוך) היא מצווה מדרבנן המחייבת את האב לחנך את בנו הקטן לקיים את המצוות, על מנת להרגילו לקיימם אף לכשיגדיל ויתחייב במצוות מהתורה. המילה 'חינוך' פירושה התחלה או הרגל.

מהות המצווה

דין הקטן

ערך מורחב – קטן (הלכה)

על פי התורה^{[דרוש מקור]}, קטן שהוא פחות מגיל שלוש עשרה, פטור מלקיים מצוות, עד גיל שלוש עשרה, אז הוא נעשה בר מצווה. אף שמהתורה הקטן פטור מהמצוות, החל מגיל חינוך חלה על אביו החובה לחנך אותו - לגרום לקיים מצוות^{[דרוש מקור]}.

מצווה זו המוטלת על האב צריכה להעשות במקביל להתפתחות הבנתו של הקטן, כך למשל כאשר הקטן מבין את משמעותה של השבת יש לחנך אותו שלא לעבור על איסורי שבת, כאשר הוא יכול ללבוש ציצית יש לקנות לו ציצית, הלכה זו מופיעה לראשונה במשנה ”קטן היודע לנענע חייב בלולב” ובתלמוד בבלי מובאת ברייתא המרחיבה הלכה זו:

תנו רבנן: קטן היודע לנענע - חייב בלולב, להתעטף - חייב בציצית, לשמור תפילין - אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר - אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? - אמר רב המנונא: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון...

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ב עמוד א'

לרוב המפרשים הקטן עצמו חייב מדרבנן לקיים את המצוות. ולכן כשמקיימן יכול להוציא בברכתו גדול שחייב מדרבנן אך ישנן דעות בראשונים שאין חיוב על הקטן עצמו אלא על אביו

באיסורים

חינוך הוא לקיים את המצוות וכמו כן להמנע מעבירות, אך ישנה מחלוקת נרחבת בתלמוד אם למונעו מעבירות מוטל על כל יהודי או לא.. אך להביאו לעבירה אסור מהתורה לכל אדם. כמו שנלמד מ "להזהיר גדולים על הקטנים" ולכן לדוגמה: אסור מדאורייתא לתת לקטן מאכל אסור, או חפץ שבו מחללים שבת.

גדר דין חינוך

כיון שמהות החינוך היא להכינו לזמן שיהיה מחויב, ספיקות רבים ישנם בהלכה זו אם גדר החיוב הוא כפי מצבו העכשוי או שמא כפי איך שיהיה כשיגדל. ספיקות לדוגמה: א. כשמאכילים קטן פחות מכשיעור ביום הכיפורים והשיעור הוא לפי ישוב הדעת לאדם. האם השיעור נמדד לפי ישוב דעת לקטן או כפי השיעור לגדול. ב. האם צריך למנוע קטן מדברים המביאים (גדול) להרהור שכן כעת אין בו אין תנאי האיסור אך כשיגדל יהיה אסור בזה

החייבים במצוות חינוך

בראשונים נחלקו על מי מוטלת מצווה זו, רוב הראשונים כתבו שהאב בלבד מחויב מצוות חינוך, אך יש שכתבו שאף אמו חייבת במצוות חינוך, לדעת הרמב"ם אף הבן עצמו מחויב לקיים את המצוות מחמת 'מצוות חינוך'. רבי אלחנן וסרמן בספרו קובץ שיעורים מבאר דעה זו שאף שאינו מחויב כלל במצוות, מכל מקום מוטלת עליו החובה הפשוטה 'לעשות רצון הבורא', שהוא לשמוע לדברי החכמים כמו שכתוב בתורה "ועשית ככל אשר יורוך".

מצוות שאף קטן מחויב

חיוב קטן בר דעת בשבע מצוות בני נח

יש מהאחרונים שחידשו, על פי מאמר התלמוד ש"ליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור" (=אין דבר שלישראל מותר ולגוי אסור), ומאחר ובגוי משעה שנעשה בר דעת מתחייב בשבע מצוות בני נח, אם כן אף ישראל בר דעת יתחייב במצוות אלו, מהטעם הנ"ל שאי אפשר שישראל יהיה פטור ממצווה שגוי חייב עליה.

מצוות שאין הקטן מחויב כלל

במצוות 'ערבות' החזו"א כתב שחכמים לא תקנו בקטן ערבות. ולכן אינו יכול להוציא אף בחיוב דרבנן אם יצא כבר י"ח. ורע"א כתב שקטן ישנו בערבות (דרבנן).