כניעה ללא תנאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גנרל-פלדמרשל וילהלם קייטל חותם על כניעת גרמניה בברלין, 8 במאי 1945

כניעה ללא תנאי היא כניעה מבלי שניתנות ערבויות לצד הנכנע. בעידן המודרני, כניעה ללא תנאי, כוללת את הערבויות הניתנות על ידי החוק הבינלאומי.  

הכרזה כי רק כניעה ללא תנאי תתקבל, יכול להפעיל לחץ פסיכולוגי על הצד החלש, אבל יכולה גם להאריך את הלחימה. כניעה ללא תנאי מוגדרת מראש, או נשללת מראש, כיעד, על ידי מנהיגים ומצביאים לקראת מלחמה או במהלכה. לרוב, לוחם צד כלשהו יסכים לכניעה ללא תנאים רק אם לא נותרה לו שום יכולת להמשיך להילחם. הוא מציע זאת מתוך ציפיה שהכניעה תפסיק את פעולות המנצח כנגדו, תאפשר לו שמירה על זכויות בסיסיות. אפשרות זאת, תהיה אלטרנטיבה עדיפה מאשר לחימה עיקשת עד מוות. עם זאת, היחס לכניעה משתנה בין תרבויות שונות ובצבאות מסוימים כניעה היא חרפה גדולה יותר ממוות.

אחת הכניעות ללא תנאי הבולטות בהיסטוריה הייתה כניעת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כניעה ללא תנאי בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24784791כניעה ללא תנאי