בסיס תל נוף
סמל הבסיס | |||||||||||||||||||
תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 18/36 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי. | |||||||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | 1941–הווה (כ־83 שנים) | ||||||||||||||||||
מפעיל | חיל האוויר הישראלי | ||||||||||||||||||
עיר סמוכה | רחובות, גדרה | ||||||||||||||||||
קואורדינטות | 31°50′22″N 34°49′18″E / 31.83944°N 34.82167°E | ||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 59 מטר (193 רגל) | ||||||||||||||||||
בסיס תל נוף, באתר גלובל סקיוריטי | |||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
בסיס חיל האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 8. בקיצור: בח"א 8, "שדה עקיר" לשעבר) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת תת-אלוף הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. באופן מסורתי מתמנה לתפקיד טייס קרב ולסגנו מתמנה איש צוות אוויר בדרגת סגן-אלוף. מפקד הבסיס המכהן הוא תת-אלוף אריאל דיין, מפקד הבסיס הראשון ממערך המסוקים.
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | בסיס טיסה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 17 באוגוסט 1948 – הווה (76 שנים) |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל האוויר הישראלי |
יחידות בת | טייסת 118 |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקד נוכחי | אריאל דיין |
טייסות ויחידות הבסיס
סמל | מספר | שם |
---|---|---|
טייסות קרב F-15A/B/C/D ("בז") | ||
106 | "חוד החנית | |
133 | "אבירי הזנב הכפול" | |
טייסות מל"טים | ||
210 | "הנשר הלבן" | |
טייסת מסוקים CH-53 סי סטאליון ("יסעור") | ||
118 | "דורסי הלילה" | |
טייסות ניסוי | ||
5601 | מרכז ניסויי טיסה | |
"טייסת הברון האדום" | ||
יחידות מיוחדות | ||
669 | היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד | |
555 | יחידת לוחמה אלקטרונית מוטסת | |
מפקדה | ||
22 | יחידת האחזקה האווירית | |
301 | יחידת הבינוי | |
הדרכה | ||
אורט תל נוף | בית ספר תיכון מקצועי מרשת אורט ללימוד מקצועות צבאיים של חיל האוויר. | |
יחידות חיצוניות | ||
888 | יחידת רפאים – היחידה הרב ממדית |
מדינה | ישראל |
מחוז | המרכז |
מועצה אזורית | ברנר |
סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
היסטוריה
תקופת המנדט הבריטי
במהלך שנות ה-30, מרבית האדמות שעליהן הוקם הבסיס היו בבעלות ראובן שיינצויט (Schenzvit), סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. שיינצויט שיווק את הקרקעות באזור כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף" על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה. שיינצויט, שהסתבך בפרשת רצח שהסעירה את היישוב באותם ימים, כלל לא תכנן להקים עיר על אדמות אלו אלא רק להרוויח הון ממכירתן.
בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקם שדה התעופה בעבור חיל האוויר הבריטי תחת השם "RAF Aqir", כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לו עד למלחמת העצמאות. "שדה עקיר" הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ, במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). לאורך מספר חודשים בשנת 1946, הוצבה ב"שדה עקיר" טייסת 621 (אנ') של החיל האוויר הבריטי, שהפעילה מטוסי אוורו לנקסטר ועסקה בפטרולים אוויריים ובמשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols); שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn". כל טיסת פטרול נמשכה יותר מ-12 שעות. טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון, בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין[1]. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתת כוחות של צבא ארצות הברית.
ב-28 בינואר 1946 ניסה ארגון האצ"ל לבצע פעולת תפיסה של נשק במחנה תל נוף. הלוחמים הגיעו למקום במשאית ובג'יפ המעוטרים בצבע ובסמלים של יחידת חימוש המחזיקה במחסן במחנה. הם לבשו מדי צבא בריטי ונכנסו למחנה בעזרת תעודות מזויפות. הם ניגשו מיד למחסן ובאיומי אקדח כפתו את הבריטים שהיו בו, והחלו להעמיס מאות כלי נשק על המשאית. זמן קצר לאחר הנסיגה, שקעה המשאית בבוץ ולא הייתה אפשרות לחלצה. כדי להימלט במהירות מהבריטים, נדחסו 17 הלוחמים לתוך הג'יפ ונמלטו בשלום[2].
במרץ 1948 הוציאו הבריטים את הבסיס למכירה במכרז[3], והוא נרכש על ידי דוד נוטמן בשם הקרן הקיימת[4]. באמצע מרץ 1948 פונה הבסיס, והתנהל קרב בין כוחות יהודיים לכוחות ערביים על השליטה בו[5] והבסיס עבר לשליטת "ההגנה".
מלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות במבצע בלק החל מיום 12 במאי 1948 ("בלק 2") נחתו במקום מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה, ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האווירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם "שדה עקרון" או "בסיס עקרון".
ב-20 במאי 1948 נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר", "בלק-5" שבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, תחמושת, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון[6]. מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים, ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.
ב-29 במאי 1948 יצאה מתל נוף הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור ג'סר איסדוד (גשר אשדוד), הגשר ששמו כיום הוא גשר עד הלום.
פתיחת בסיס תל נוף
ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל. יוצא דופן הוא הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר[7].
מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם רן רונן (פקר). במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה: טייסת 119 ("העטלף") שהפעילה מטוסי F-4 פנטום; טייסת 115 ("הדרקון המעופף") וטייסת 116 ("הכנף המעופפת", לימים שונה שמה ל"מגיני הדרום") שהפעילו מטוסי A-4 סקייהוק; טייסת 118 ("דורסי הלילה") שהפעילה מסוקי CH-53 סי סטאליון; טייסת 114 ("טייסת הסופר פרלון", לימים שונה שמה ל"מובילי הלילה") שהפעילה מסוקי סופר פרלון; טייסת 124 ("החרב המתהפכת") שהפעילה מסוקי בל 205; וטייסת 103 ("הפילים") שהפעילה מטוסי נורד נוראטלס.
הגעת מטוסי ה-F-15
ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול") שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם, והסתיים בסמוך לכניסת השבת. עקב כך, חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.
שנות ה-80 של המאה ה-20
בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.
ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום: "טייסת חוד החנית") עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.
בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 ("האחת") מבסיס חצור.
העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת
בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום – טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).
ביולי 2023 נסגרה טייסת 114 ואוחדה עם טייסת 118, עד לפתיחתה מחדש כטייסת מסוקי "פרא"[8].
סמלי הבסיס
-
גרסה זו, שימשה במשך שנים רבות באתר חיל האוויר, במדיות ופרסומים שונים, על אף שהיא שגויה ואינה תקנית[9].
-
הסמל הישן (הראשון) של בסיס חיל האוויר תל נוף בשנות החמישים.
מפקדי הבסיס
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אלכס זילוני | מאי 1948 – אוקטובר 1948 | |
בנימין בונה (בוניסלבסקי) | אוקטובר 1948 – אוקטובר 1949 | |
ויליאם כץ | אוקטובר 1949 – יוני 1950 | |
אל"ם גדעון אלרום (גורדון) | יוני 1950 – פברואר 1951 | |
אל"ם שלמה להט (לנדאו) | פברואר 1951 – אוקטובר 1951 | תקופת פיקוד I |
יוסף גירון | אוקטובר 1951 – מאי 1952 | |
גדעון שוחט | מאי 1952 – יוני 1953 | תקופת פיקוד I |
אליהו גלעד | יוני 1953 – פברואר 1954 | |
גדעון שוחט | פברואר 1954 – אוגוסט 1955 | תקופת פיקוד II |
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן | דצמבר 1955 – פברואר 1957 | |
אל"ם שלמה להט (לנדאו) | פברואר 1957 – אוגוסט 1958 | תקופת פיקוד II |
אל"ם עמוס טורין | ספטמבר 1958 – אוגוסט 1959 | |
אל"ם אברהם יפה | אוגוסט 1959 – ספטמבר 1963 | |
אל"ם מנחם בר | ספטמבר 1963 – מאי 1965 | |
אל"ם ישעיהו גזית (שוורצמן) | מאי 1965 – מרץ 1967 | |
אל"ם שמואל שפר (שטופר) | מרץ 1967 – יולי 1970 | מפקד הבסיס בזמן מלחמת ששת הימים |
אל"ם דוד עברי | יולי 1970 – אפריל 1973 | לימים מפקד חיל האוויר וסגן הרמטכ"ל |
אל"ם רן רונן (פקר) | אפריל 1973 – פברואר 1977 | פיקד על הבסיס בזמן מלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל |
תא"ל עמוס עמיר | פברואר 1977 – ספטמבר 1979 | |
תא"ל אביהו בן-נון | ספטמבר 1979 – פברואר 1982 | לימים מפקד חיל האוויר |
תא"ל יפתח ספקטור | פברואר 1982 – אוקטובר 1984 | |
תא"ל גיורא רום | אוקטובר 1984 – פברואר 1987 | |
אל"ם אביאם סלע | פברואר 1987 – אפריל 1987 | נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד |
תא"ל צבי קנור | אפריל 1987 – יולי 1990 | |
תא"ל בנימין צינקר | יולי 1990 – אוקטובר 1992 | |
תא"ל עוזי רוזן | נובמבר 1992 – ספטמבר 1995 | |
תא"ל חיים גופן | ספטמבר 1995 – יולי 1998 | |
תא"ל ישראל (רליק) שפיר | יולי 1998–2001 | |
תא"ל אמיר אשל | 2001–2003 | לימים מפקד חיל האוויר |
תא"ל בנימין צוקר | 2003–2006 | מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה |
תא"ל רונן דן | 2006– 2009 | מפקד הבסיס במבצע עופרת יצוקה |
תא"ל עמיקם נורקין | 2009–2012 | לימים ראש אג"ת, מונה למפקד חיל האוויר באוגוסט 2017 |
תא"ל תומר בר | פברואר 2012 – יוני 2014 | לימים ראש להק ראש להק מבצעי אוויר ומפקד חיל האוויר |
תא"ל אורי זייפרט | יוני 2014 – 17 בספטמבר 2017 | |
תא"ל פלג ניאגו | 17 בספטמבר 2017 – 24 בספטמבר 2019 | |
תא"ל עודד כהן | 24 בספטמבר 2019 – 14 בספטמבר 2022 | |
תא"ל דרור לוי | 14 בספטמבר 2022 – 6 באוגוסט 2023 | |
תא"ל אריאל דיין | 6 באוגוסט 2023 – מכהן | הראשון בתפקיד המגיע ממערך המסוקים |
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה תל נוף, הנמנה עם יישובי המועצה האזורית ברנר. בשיכון פועלת תנועת הנוער בני המושבים.
פארק הפסלים
בשטח המחנה ממוקם גן פסלים, ובו 13 פסלי ברזל ופסל סביבתי המורכב מארבעה סלעי בזלת. מרבית הפסלים נצרו בסוף שנות ה-80. בין היוצרים נמנים אמנים ישראלים בולטים:
גלריה
-
"עדות" של מרטין אגמון
-
פסלו של יגאל תומרקין, "רקוויאם לעידן המכונה הראשון" מהשנים 1986–1987
-
הפסל "נר זיכרון" של מיכאל גרוס משנת 1998[10]
-
פסלו של יחיאל שמי, ללא שם
-
"ניסיונות הטיס הראשונים" מאת יעקב חפץ
-
"פסל ירוק על דשא ירוק" של בוקי שוורץ
-
"שרשראות" של עזרא אוריון
-
"הברות: תאומים" של יחיאל שמי
-
אחד מארבעת סלעי הבזלת, פסל סביבתי של מיכאל גרוס מהשנים 1987–1997
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של בסיס תל נוף
- בסיס תל נוף, באתר חיל האוויר הישראלי
- רשימת הטייסות של חיל האוויר המלכותי ומטוסיהן ששהו ב-RAF Aqir
- האתר של טייסת 119, אתר לא רשמי על טייסת 119 (שהייתה מוצבת בעבר בבסיס), וטייסות אחרות בתל נוף
- בסיס חיל האוויר תל נוף (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ The RAF in Palestine
- ^ מנחם מלצקי: אמת אחת ולא שתיים, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 92–95, 1995
- ^ מכירת רכוש הצבא וחיל התעופה המלכותי בא"י, על המשמר, 5 במרץ 1948
- ^ יוסף ויץ, שינוי ערכין בדרכי התנחלותינו בתש"ח, דבר, 3 באוקטובר 1948
- ^ העיתונים הערביים מודיעים על קרב לכבוש עקיר, מעריב, 17 במרץ 1948
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50–52
- ^ דייויד סלע, ראש מלא תחבולות ואוצר של גרוטאות: כך נולד חיל האוויר הישראלי, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2023
- ^ מיכל פומרנץ, סופה של תקופה: טייסת 114 אוחדה עם טייסת 118, באתר חיל האוויר הישראלי, 5 ביולי 2023
- ^ לדוגמה: גלגל השיניים צריך להיות סימטרי ושיניו צריכות להיות רבועות.
- ^ * גרוס/cv.htm בסיס תל נוף, קורות חיים באתר פרס ישראל
- גרוס/nimukim.htm נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לבסיס תל נוף, באתר פרס ישראל
בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | ||||||
בסיסים שנסגרו |
|
39519392בסיס תל נוף