מודי אלון
 | |
| לידה |
17 בינואר 1921 צפת, ארץ ישראל |
|---|---|
| נהרג |
16 באוקטובר 1948 (בגיל 27) שדה התעופה הרצליה, ישראל  |
| כינוי | "מוֹדי" |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד טייסת 101 | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
סגן-אלוף מרדכי (מוֹדי) אלון (17 בינואר 1921, ה' בשבט ה'תרפ"א - 16 באוקטובר 1948) היה טייס בחיל האוויר המלכותי (R.A.F), מפקד טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי בתקופת מלחמת העצמאות.
ביוגרפיה
אלון נולד בצפת לנעמי ויעקב אושפיז (קליבנסקי), אנשי העלייה השנייה.
מודי התנדב לחיל האוויר הבריטי וסיים קורס טיס שנערך ברודזיה בראשית שנת 1945, בסמוך לסיומה של מלחמת העולם השנייה. היה מראשוני טייסים שהתגייסו לשירות האוויר, הזרוע האווירית של ההגנה. ב-9 במאי 1948 נשלח לצ'כוסלובקיה יחד עם עזר ויצמן כישראלים היחידים עם עוד מספר טייסי מח"ל, כדי ללמוד להטיס את מטוסי הקרב הראשונים ששירתו בחיל האוויר הישראלי. מטוסים אלו מסוג אוויה S-199 היו גרסה צ'כית של מטוסי הקרב הגרמניים מסרשמיט Bf 109. מודי חזר ארצה במטוס "בלק-5" שהגיע ב-20 במאי 1948 עם מטען של מטוס קרב אוויה S-199 מפורק, פצצות, כדורי תותח, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם המקוצרת בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן[1].
ב-29 במאי 1948 מונה למפקד טייסת 101, שהייתה טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי ועוד באותו יום לפנות ערב יצא מודי לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה, שעד אז עצם קיומם של מטוסי קרב ישראליים היה בגדר סוד[2]. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה.
ב-3 ביוני המריא מודי אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו שתי דקוטות מצריות שהפציצו את תל אביב. כל זאת לאחר כשבועיים של הפצצות כמעט יום יום. העיר תל אביב לא ידעה את נפשה מרוב שמחה. ב-8 ביולי מודי אלון המריא כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי ספיטפייר מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. אלון השתתף במבצע ולוטה 1 להבאת מטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל, במהלך המבצע נאלץ לבצע נחיתת אונס ברודוס והושם במעצר.
ב-16 באוקטובר 1948, לפני גיחה עם עזר ויצמן, התעקש מודי לטוס דווקא במסרשמיט מס' 114 (שהיה המטוס האהוב על ויצמן). כאשר חזרו השניים מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד, מודי התרסק עם מטוסו בגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה, ונהרג.
מודי אלון הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית הקברות נחלת יצחק. הוא השאיר אחריו אישה בהריון. מספר חודשים לאחר מותו נולדה בתו.
הוקרה
בפברואר 2019 הוחלט לקרוא לשדה התעופה הרצליה על שם מודי אלון.[3]
לקריאה נוספת
- איש כנפיים בישראל, מאת יעקב אושפיז, אביו של אלון, בהוצאת עם עובד
- אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990
- עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב, 1975
- בוריס סניור, שמים חדשים, זמורה ביתן, 1998
- רם אורן, המטרה: תל אביב, בהוצאת קשת
- משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 186-200
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של מודי אלון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- מירב מורן, מודי - אלון שנגדע (חלק א'), בטאון חיל האוויר 158, מאי 1987, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- מירב מורן, מודי - אלון שנגדע (חלק ב'), בטאון חיל האוויר 159, יולי 1987, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- רס"ן אבי כהן, "המסרשמיט" - מאמר על קליטת המסרשמיטים בחיל האוויר ב-1948 באתר חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50-52
- ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59
- ^ אשר אטדגי, שדה התעופה בהרצליה ייקרא על שם הטייס מודי אלון ז"ל: "לא מעבירים אותו לשום מקום", באתר mynet הרצליה, 5 בפברואר 2019
