שדה התעופה פאיד
| נתוני השדה | |
|---|---|
| עיר סמוכה | איסמעיליה שבמצרים |
| קואורדינטות | 30°22′17″N 32°16′14″E / 30.37139°N 32.27056°E |
| מסלולי טיסה | |
שדה התעופה פאיד (באנגלית: RAF Fayid) הוא שדה תעופה צבאי מצרי הנמצא במחוז איסמעיליה במצרים, ממערב לאגם המר הגדול. ממוקם כ-23 קילומטר דרומית לאיסמעיליה וכ-116 קילומטר מצפון מזרח לקהיר.
היסטוריה
שדה התעופה נבנה על ידי השלטון הבריטי במצרים לפני מלחמת העולם השנייה ושימש את חיל האוויר המלכותי ואת חיל האוויר של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. שדה התעופה היה חלק מהמערך הבריטי סביב תעלת סואץ שהשתרע על שטח של מעל 10,000 קמ"ר וכלל 17 שדות תעופה[1]. בפאיד היה שדה התעופה הגדול ביותר, בצמוד למטה הראשי של הפיקוד הבריטי במזרח התיכון[2], שהועבר אליה מקהיר בשנת 1946[3]. כן הוצב בפאיד מכ"ם שחלש על אזור נרחב בישראל[4].
באמצע שנות ה-50 כחלק מההסכם האנגלי-מצרי לפינוי אזור תעלת סואץ פונה השדה ועבר לשמש את חיל האוויר המצרי[5]. במבצע מוקד הושמדו המטוסים בבסיס על ידי חיל האוויר הישראלי.
בסיס חיל־האוויר נחשון
ב-20 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, כבש צה"ל את אזור שדה התעופה פאיד ומ-21 באוקטובר הפעיל אותו במשך ארבעה חודשים תחת השם "בסיס חיל־האוויר נחשון[6]", שם שהוצע על ידי יגאל ידין[7]. בבסיס פעל גם בית חולים צבאי במהלך תקופת המלחמה[8][9] וכן פעלו בו מסוף אוטובוסים[10] וישיבה[11]. כבר ביום ההפעלה הראשון של השדה, נחת בו נחיתת חרום מטוס נשר לאחר שנפגע מאש נ"מ מצרית. ב-24 באוקטובר 1973, יומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים התנהל מעל לשדה נחשון קרב אוויר המוני, בין מטוסים מצריים שניסו לתקוף את השדה לבין מטוסי מיראז' 3 שהוזנקו נגדם. בקרב הופלו שבעה מטוסי מיג.
הבסיס מילא תפקיד משמעותי בהערכות צה"ל בעברה המערבי של תעלת סואץ וחסך את הצורך בתעבורה יבשתית בציריה הפקוקים של סיני. השדה שימש לפינוי נפגעים, העברת אספקה, הוצאת טיסות סיור וקישור והטסת חיילים לחופשה וממנה. בעקבות חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, הופסקה פעילותו והוא פוּנה[12]. המטוסים האחרונים של חיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס ב-18 בפברואר 1974[7].
העתקת שדה התעופה
בשנות ה-80 הועתק שדה התעופה כ-3 קילומטרים דרומה, שם נבנה שדה תעופה חדיש הנושא גם הוא את השם פאיד.
קישורים חיצוניים
ראו גם
הערות שוליים
- ^ משה זק, כשהמצרים יקבלו את הסואץ, מעריב, 24 באפריל 1953
- ^ אזור הסואץ - מעדת מפתח להגנת המזרח התיכון, חרות, 15 ביולי 1953
- ^ המפקדה הבריטית מקהיר לסואץ, המשקיף, 1 בדצמבר 1946
- ^ עוד אגרת ישראלית לבריטניה, חרות, 18 באוגוסט 1954
- ^ עיתוני בריטניה מוסרים על הסכם בדבר פינוי הסואץ, על המשמר, 28 בספטמבר 1953
- ^ שמו של הבסיס על פי ספרם של אליעזר (צ'יטה) כהן, וצבי לביא, השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990.
- ^ 7.0 7.1 דן פתיר, המטוס האחרון המריא מפאיד, דבר, 19 בפברואר 1974
- ^ השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, ספרית מעריב, 1990 - עמוד 509.
- ^ פאיד, כך זה החל, מעריב, 22 בפברואר 1974
- ^ ברוך בואך לפאיד, דבר, 12 בפברואר 1974
- ^ ישיבה נפתחה בשדה התעופה של פאיד, דבר, 16 בנובמבר 1973
- ^ "שדה התעופה פאיד מפסיק את פעילותו", באתר חיל האוויר הישראלי.
| בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25) • בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • בסיס עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) | 
| |||||
| בסיסים שנסגרו |
| ||||||
