טייסת 124
 | |
| סמל הטייסת | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "טייסת החרב המתהפכת" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| סוג | מסוקי סער |
| בסיס האם |
 בסיס פלמחים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1956 ("גף החרב המתהפכת") 1958 ("טייסת החרב המתהפכת") – הווה |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | תובלת וחילוץ לוחמים. |
| כלי טיס |
UH-60A בלק-הוק ("ינשוף"), S-70A-50 / UH-60L בלק-הוק ("ינשוף 2") |
| כלי טיס בעבר | יורוקופטר HH-65 דולפין, בל-212, בל-205, אלואט II, סיקורסקי S-58, סיקורסקי S-55 |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
טייסת 124 המכונה גם "טייסת החרב המתהפכת" היא טייסת מסוקי סער של חיל האוויר הישראלי, המוצבת בבסיס פלמחים. טייסת זו היא טייסת המסוקים הראשונה של חיל האוויר. ממשימות הטייסת: תובלה כללית, פינוי נפגעים, חיפוש והצלה, חילוץ טייסים נוטשים, ומשימות תובלת סער בשיתוף עם יחידות מובחרות [1], הטייסת לקחה חלק בכל מלחמות ישראל ממלחמת ששת הימים וכן במבצעים מיוחדים בין המלחמות.
היסטוריה
ימים ראשונים
ראשיתה של הטייסת ברכישת צמד מסוקי סיקורסקי S-55 אשר נקלטו בחודשים אפריל–אוגוסט 1956 כגף בטייסת 100 תחת פיקודו של סרן אורי ירום.
ב־10 בנובמבר 1956 הועבר הגף לטייסת 103 בתל נוף. ב־25 ביולי 1957 קלט הגף גם מסוק בודד מדגם אלואט-II.
ב־1 בינואר 1958 הפך הגף לטייסת עצמאית בשם טייסת 124 בפיקודו של סרן אורי ירום בבסיס תל נוף. באותה שנה קלטה הטייסת עוד מסוקי סיקורסקי S-58 וכן עוד שלושה מסוקי אלואט-II.
מבצעים ראשונים עם סיירת מטכ"ל
מבצע חלוץ בוצע בלילה שבין 10 ל- 11 באוגוסט 1963. כח של סיירת מטכ"ל הונחת למשימה מודיעינית[2]
מבצע שרקרק בוצע בלילה שבין 4 ל- 5 במרץ 1964.כח של סיירת מטכ"ל הונחת למשימה מודיעינית[2]
מבצע כחל בוצע בליל 1-2 בדצמבר 1965. כמו במבצעים הקודמים הטיס כוח מסוקים של טייסת 124 כוח מסיירת מטכ"ל למצרים לביצוע משימה מודיעינית. לרבים ממשתתפי מבצעי חלוץ, שרקרק וכחל הוענקו ציונים לשבח[3]
השריפה בבית צים
ב-4 בפברואר 1966 פרצה שרפת ענק בבית צים בתל אביב. מסוק S-58 של הטייסת הוזנק וחילץ 30 ניצולים מגג הבניין.[4]
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים השתתפה הטייסת במבצעי הטסה ואיגוף אנכי לכיבוש אום כתף, שארם א-שייח' וראס סודר בסיני, וכן מבצע הנחתה לכיבוש דרום רמת הגולן ב־11 ביוני 1967 .
מלחמת ההתשה
במלחמת ההתשה, לאחר מלחמת ששת הימים, החלה הטייסת בפריסת גפים קבועים ברמת דוד בצפון וברפידים ובשארם-א-שייח בסיני, ופינתה נפגעים רבים מגזרת סיני.
בליל 21–22 באוקטובר 1967 לקחה הטייסת חלק בפינוי נפגעי המשחתת אילת יחד עם טייסת 114.
קליטת מסוקי בל-205
בדצמבר 1967 ובשנת 1968 החלה הטייסת לקלוט את מסוקי בל-205 שהיו מסוקי תובלה בינוניים אשר החליפו את מסוקי ה־S-58.
מרדפים ומבצעים
בשנים 1967–1968 ביצעה הטייסת מרדפים מוסקים רבים בבקעת הירדן.
במבצע "אירון", ב־1 בדצמבר 1968, הנחיתו מסוקי בל-205 של הטייסת מטעני חבלה מסוג "מזלף" על גשרי כביש וגשר מסילת רכבת בירדן ופוצצו אותם.
בהמשך אותו החודש לקחה הטייסת חלק גם במבצע "תשורה" בביירות, במסגרתו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל וצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על שדה התעופה הבין-לאומי ביירות, והשמידו 14 מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות.
ב־1 ביולי 1969 השתתפה הטייסת במבצע "בוסתן 25א" באיזור ראס זעפרנה במצרים[5].
ב־22 בינואר 1970 השתתפה הטייסת במבצע "רודוס" לכיבוש האי שדואן בכניסה למפרץ סואץ [6]
מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים היו מסוקי הטייסת פזורים בגפים בכל רחבי הארץ, מאבו רודס ושארם-א-שייח בדרום סיני, דרך רפידים במרכז סיני ועד מחניים ורמת הגולן בצפון. החל מ־22 באוקטובר 1973 ועד ל־5 במרץ 1974 הפעילה הטייסת גף בשדה התעופה פאיד, אשר נכבש במהלך המלחמה.
עיקר פעילותה של הטייסת במלחמה התמקד בחילוץ פצועים, במרדפים ברחבי סיני, חיפוש והצלה, ותובלת מפקדים. במהלך המלחמה פינתה הטייסת 890 נפגעים וחילצה 25 אנשי צוות-אוויר, כמו גם ארבעה טייסי אויב[7]
ב- 11 לאוקטובר 1973 נהרג הטייס גדי קליין בנסיון חילוץ טייס נוטש ברמת הגולן[8]
קליטת מסוקי בל-212 (אנפה)
אחד מלקח מלחמת יום הכיפורים היה הצורך להחליף את מטוסי הבל-205. הסתבר כי אין די בדחף שמספק מנועו היחיד של הבל 205, בשל תנאי החום בישראל והצורך להפעיל את המסוק גם באזורים גבוהים וחמים, כמו בחצי האי סיני ובחרמון. גורם נוסף שהחיש את הצורך במציאת מסוק חדש הייתה השחיקה במספרי המסוקים במלחמת יום הכיפורים. בשל כך החל חיל האוויר הישראלי לחפש מסוק אחר. הדגם שנבחר היה הבל-212 (אנפה), מסוק אזרחי דו מנועי שהיה פיתוח ושדרוג של הבל-205. שני המסוקים הראשונים הגיעו לישראל ביוני 1975 ובתוך כשנה הגיעו לארץ כל המסוקים שנרכשו.
עד לתחילת ינואר 1976 הועברו כל מסוקי הבל-205 של טייסת 124 לטייסת 123 ובזאת תם עידן הבל-205 בטייסת 124 שארך כ-8 שנים והחל עידן האנפה שנמשך כ- 23 שנים.
מבצע ליטני
מבצע ליטני נערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לאזור הדרומי של לבנון עד נהר הליטני, במבצע ליטני בצעה הטייסת עשרות גיחות לחילוץ ופינוי נפגעים וכן לתובלת כוחות ומפקדים.
מעבר מבסיס תל נוף לבסיס פלמחים
ב-23 באוגוסט 1981, נפרדה הטייסת מבסיס הקמתה, תל-נוף, ועברה למשכנה החדש: בסיס פלמחים[7].
מלחמת לבנון הראשונה (שלום הגליל)
מסוק ימי
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 חיפש חיל הים הישראלי מסוק ימי למשימות הגדלת אופק המכ"ם של כלי השיט של חיל הים ולסיוע בטיווח מטרות ימיות. ב-1983 הודיע חיל הים על הבחירה במסוקי HH-65 מתוצרת חברת איירוספסיאל הצרפתית ויורוקופטר (כיום איירבוס הליקופטרס) האירופית.
שני מסוקים סופקו ב -26 ביולי 1985. תחילה הופעלו המסוקים על ידי טייסת 124 בבסיס פלמחים. המסוקים, שזכו לשם דולפין, הופעלו בגף נפרד שהפך ב-12 באוגוסט 1987 לטייסת נפרדת, טייסת 193 (מגיני המערב).
ב-20 בדצמבר 1989 הוחלט לסגור את טייסת 193, ולהחזיר את זוג המסוקים שלה לטייסת 124 בבסיס פלמחים שם יופעלו במסגרת של גף החל מיולי 1990.
בשנת 1993 נפתחה טייסת 193 מחדש בבסיס רמת דוד ומסוקי ה"דולפין" הועברו אליה חזרה מטייסת 124.
האינתיפאדה הראשונה
מבצע חוק וסדר
מבצע חוק וסדר היה מבצע צבאי שנערך על ידי צה"ל ב-2–4 במאי 1988, ובמסגרתו פשטו כוחות צנחנים, הנדסה ושריון על בסיס מחבלי החזבאללה בכפר מיידון שבדרום לבנון.
בשלב מסוים נפצע קשה מפקד הפלוגה רס"ן ציון מזרחי[9]. הוזנק מסוק חילוץ מטייסת 124. צוות המסוק נחת תחת אש כמה מאות מטרים מערבית למתחם ופינה את ציון לבית החולים רמב"ם בחיפה, תוך שהוא מבצע בדרך נחיתת חרום במנחת גיבור לצורך ניתוח חירום. 24 שעות אחרי הגעתו לרמב"ם נפטר ציון ז"ל.
הפיגוע בקו 405
הפיגוע בקו 405 אירע ביום חמישי, 6 ביולי 1989, ובו נרצחו 16 נוסעי אוטובוס "אגד" בקו 405, באמצעות דרדורו לתהום בידי מחבל בסמוך לקריית יערים.
מסוקי אנפה מטייסות "ציפורי המדבר" ו"החרב המתהפכת" חברו למסוק יסעור במשימת חילוץ הנפגעים. תפקידן של האנפות היה להעלות את הפצועים מהוואדי ולהעבירם אל היסעור שהעביר אותם לבתי-החולים. המסוקים טסו הלוך וחזור, מתדלקים ושבים לזירת האירוע. האנפות היו גם אלו שפינו מזירת הפיגוע את גופות ההרוגים[10].
מאנפה לינשוף
בחודש אוגוסט 1994 נקלטו בטייסת מסוקי "בלק-הוק" UH-60A, מתנת חברת סיקורסקי. המסוקים כונו "ינשוף".
בשנת 2002 הגיעו מסוקים נוספים כחלק מעסקת רכש של חיל האוויר הישראלי מדגם המתקדם יותר "בלק-הוק" UH-60L - "לימה", כאשר היא עוזרת לטייסת 123 (טייסת ה"בלק-הוק" השנייה בחיל) לקלוט את המסוקים, בהכנת חייליה והטייסת כולה.
מלחמת לבנון השניה
ציונים לשבח
צל"ש יחידתי
ב-2 בספטמבר 2007 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לטייסת 124 על פעילותה בפינוי נפגעים במהלך מלחמת לבנון השניה. [11]
עיטור העוז
באפריל 1973 הוענק עיטור העוז לרס"ן כוכב הס, על שהמשיך תחת אש במשימת חילוץ טייס שצנח.[12]
עיטורי המופת
- באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן אורי ירום, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[13]
- באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן חיים נוה, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[14]
- באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לסרן רפאל סברון, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[15]
- באפריל 1973 הוענק עיטור המופת לרס"ן אליעזר כהן, על הובלת כוח של סיירת מטכ"ל למצרים.[16]
צל"ש הרמטכ"ל
- צל"ש הרמטכ"ל הוענק לסרן רפאל סברון.[17]
- במרץ 1966 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לרס"ן כוכב הס.[18]
- במרץ 1966 הוענק צל"ש הרמטכ"ל לרס"ן חיים נוה.[19]
מפקדי הטייסת
| שם | משנה | עד שנה | מסוקים בטייסת |
|---|---|---|---|
| אורי ירום | 1958 | 1963 | אלואט, S-55, S-58 |
| חיים נוה | 1963 | 1966 | S-58 |
| אליעזר (צ'יטה) כהן | 1966 | 1969 | S-58, בל-205 |
| יגאל מור | 1969 | 1972 | בל-205 |
| מיכאל כהן | 1972 | 1974 | |
| יעקב "ביקו" בירן[20] | 1974 | 1977 | בל-205, בל-212 (אנפה) |
| יוסי רון (טרון) | 1977 | 1979 | בל-212 (אנפה) |
| יורם קורן | 1979 | 1982 | |
| רן מרוז | 1982 | 1984 | |
| ציון בראור | 1984 | 1986 | |
| בועז פלג | 1985 | 1988 | |
| חגי יעקב | 1988 | 1990 | |
| איל בן-דוד | 1990 | 1992 | |
| גדי פלדמן | 1992 | 1994 | |
| יוסי חצור | 1994 | 1996 | |
| שרון שילה | 1996 | 1998 | |
| רונן שפירא | 1995 | 1998 | UH-60 (ינשוף) |
| שרון שילה | 1998 | 2000 | |
| אלכס דן | 2000 | 2002 | |
| יואב לאור | 2002 | 2005 | |
| נועם אדר | 2005 | 2007 | |
| יואב עמירם | 2007 | 2009 |
סמלים נוספים בטייסת
סמל מערך ה"ינשוף המשופר"
קישורים חיצוניים
- טייסת החרב המתהפכת, באתר חיל האוויר הישראלי
- טל מילר, בידי שמיים, באתר ynet, 2 ביולי 2010
- יובל שוהם, חרב באוויר, באתר חיל האוויר הישראלי
- צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לטייסת החרב המתהפכת
- כתבה בחדשות ערוץ 10
הערות שוליים
- ^ יובל שוהם, חרב באוויר, באתר חיל האוויר והחלל, נלקח מבטאון חיל-האוויר גיליון 184, דצמבר 2008
- ^ 2.0 2.1 מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק", באתר www.gvura.org
- ^ מבצע "כחל", באתר www.gvura.org
- ^ זהר נייגר, גבורה בלהבות: סיפורו של החילוץ המוסק מהשריפה בבניין צים, באתר חיל האוויר הישראלי, 15 בפברואר 2022
- ^ מבצע “בוסתן 25” - מרקיע שחקים, 2021-01-09
- ^ אתר חיל-האוויר, באתר www.iaf.org.il
- ^ 7.0 7.1 אתר חיל-האוויר : טייסת 124 חוגגת 60: הרגעים הגדולים, באתר www.iaf.org.il
- ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ אתר חיל-האוויר, באתר www.iaf.org.il
- ^ טייסת "החרב המתהפכת", באתר הגבורה
- ^ עיטור העוז שהוענק לכוכב הס, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
כוכב הס, באתר הגבורה - ^ עיטור המופת שהוענק לאורי ירום, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
אורי ירום, באתר הגבורה - ^ עיטור המופת שהוענק לחיים נוה, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
חיים נוה, באתר הגבורה - ^ עיטור המופת שהוענק לרפאל סברון, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
רפאל סברון, באתר הגבורה - ^ עיטור המופת שהוענק לאליעזר כהן, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
אליעזר כהן, באתר הגבורה - ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לרפאל סברון, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
רפאל סברון, באתר הגבורה - ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לכוכב הס, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
כוכב הס, באתר הגבורה - ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לרסן נ.ח., באתר בעוז רוחם
- ^ יעקב בירן, יסעור נגד מיגים, באתר מרקיע שחקים, 4 באוגוסט 2021
